מה קורה בוועדות ההשקעה בגופי הפנסיה, ואיך נשפר את הליקויים?

אליעזר כרמל, שמכהן בוועדות השקעה שונות, מנתח את מסמך הביקורת על ועדות ההשקעה בגופי הפנסיה
 | 
telegram
(3)

לאחרונה פירסם הממונה על שוק ההון באוצר מסמך הכולל ביקורת על ועדות ההשקעה בקרנות הפנסיה, הגמל וביטוח החיים ועל מידת מעורבותן והפיקוח שלהן בניהול התיקים. המסמך גובש על פי בדיקות מדגמיות בחלק מגופי הפנסיה, והוא מציע לצד כל הערה דרכים לשיפור הליקויים כדי להגיע לאסטרטגיה נאותה.

הממונה קובע כי התייחסות חברי הוועדות למידע המוצג בישיבות, המתקיימות אחת לשבוע או שבועיים, הינה שיטחית. תמהיל חברי הוועדה ומידת מיומנותם המקצועית לא מאפשרים קיום של דיונים מעמיקים ומקצועיים באפיקי ההשקעה בארץ ובחו"ל, לרבות השקעה ב"נכסים אלטרנטיביים". לטענת מחברי המסמך, חלק ניכר מוועדות ההשקעה מגלה ענין כיצד מתנהג התיק מול השחקנים האחרים בסקטור, כשהגדלת הסיכון אינה נושא לדיון מעמיק ותכליתי.

מספר דברים שהייתי רוצה להעיר, או להאיר, כיו"ר וכחבר בוועדות השקעה מוסדיות:

  • עקרונית, מרבית הנציגים החיצוניים בוועדות ההשקעה בשנים האחרונות הם אנשי מקצוע, מנהלי השקעות בעבר, כלכלנים או בעלי מיומנות רלוונטית אחרת.
  • דיוני הוועדות מתקיימים על סמך חומר ומידע המועבר לחברים מספר ימים קודם הישיבה.
  • קיימת הפרדה עקרונית בין המלצות והחלטות הוועדה המנוסחות ככל האפשר במונחים כמותיים, לבין הביצוע הנעשה על ידי ציוותי ההשקעות. ניסוח כמותי של ההמלצות מאפשר לחברים לשמוע בישיבה העוקבת דיווח מהצוות על ביצוע ההמלצות.
  • בכל גוף מוסדי קיימת פונקציה של בקרה העוקבת בזמן אמיתי אחרי ההשקעות ולעיתים מבקשת הסברים לגבי עיסקאות מחוץ לבורסה המחייבות הבהרה. זה בוודאי אינו תפקיד הוועדה.
 
נושא רמת הסיכון בתיקים מחייב הסבר. הואיל ופקטור זה הינו חשוב לדעת רבים לא פחות מרווחיות הקרן, במרבית הדיונים של הוועדה מקפידים על נוכחות של מנהל הסיכונים או מי מאנשיו. כשמתקיים דיון בפרוייקט מיוחד שאינו נמנה על אפיקי ההשקעה הסחירים, שתתף מנהל הסיכונים באופן פעיל. אחת לרבעון סוקר מנהל הסיכונים בפני החברים את רמת הסיכון בתיקי ההשקעות השונים ואת השינויים שחלו בהשוואה לעבר. 

כותרת ראשית

- כל הכותרות

חשוב להדגיש כי נושא המודעות לסיכון הטריד לא מעט את הממונה על גופי הפנסיה כבר שנים רבות. לפני כ-10 שנים ניסו באוצר לגבש מדד סיכון שיהיה מקובל על כל הגופים הפנסיוניים ושיפורסם תמיד לצד התשואה שהניבה הקרן. היה ברור לכל כי פירסום שיעור רווחיות מבלי לציין את רמת הסיכון הוא בבחינת מידע לקוי שאינו מספק את מלוא התמונה לחוסך-עמית הסביר. למרות המאמצים הרבים להגיע למדד מוסכם, לא צלחו הדיונים וכיום כל קרן מנהלת השקעותיה לפי מדד סיכון פנימי שאינו מובא לידיעת העמיתים.

לסיכום, אציין כי חלפו הימים בהם ישבו בוועדות  "מקורבים" חסרי ידע ונסיון. בגופים בהם אני יושב קיים איזון פרודוקטיבי בין הדיסציפלינות בקרב חברי הוועדה והדיונים מעמיקים ופוריים.

 

** הכותב משמש כדירקטור בתאגידים בורסאיים ופיננסיים, כחבר בוועדות השקעה מוסדיות וכיועץ לחברות ציבוריות.

תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    שבויים בידי מנהלי ההשקעות
    רון 30/11/2016 11:01
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מניסיון אישי חלק נכבד מחברי הועדה הינם מינויים לצורך כבוד מה שמנהלי ההשקעות יציגו להם זה מה שהם יחליטו
    סגור
  • 2.
    ישנם סיכונים שונים
    מנהל סיכונים במוסדי 23/11/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    המידע שמוצג לדירקטורים הור תמציתי ואחרי עיבודים רבים ללא שאלות נוקבות ובקשות מפורשות למידע לעולם לא ידעו למעלה מה שיודעים למטה אם למשל תבקש מידע מעובדי החברה ותקבל זמן תגובה איטי תבין ישר שעליך לשפר והרבה
    סגור
  • 1.
    בחלק מהחברות אין עדיין מנהל סיכונים
    צבי 22/11/2016 16:22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חוץ מהבנקים ברוב החברות הציבוריות אין מנהלי סיכונים.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות