הדבר הגדול הבא שישפיע על השווקים הפיננסיים

ראשית, עלי לבצע טפיחה עצמית על השכם לגבי טור הבחירות בארה"ב שפורסם פה (ושגם פעלנו על-פיו במסחר) שהיה לונג-טראמפ לעומת הערכת השוק. תגובת הנכסים התנהגה פחות או יותר כצפוי (אפילו צדקנו לגבי התחזקות הדולר, עניין שהיה נתון לדיון לפני). מה שכן הפתיע זה מהירות ה-rebound. החוזים על הS&P היו בlimit-down במינוס 5% (קרי ירדו אף יותר מ5% - אך הלימיט הנוקשה של CME בלילה מנע ירידה של יותר מזה), אך עם נאום הניצחון של טראמפ התחיל rebound לאורך כל הלילה והיום – כך שבסוף ה-S&P סיים למעלה. עד ה20 בינואר (וריאלית עד מארס-אפריל), אנו בפרק זמן ארוך שבו ניתן לחלום ולשאוף, שכן בהינתן ההצהרות היחסית עמומות בהקשרים רבים ניתן לקוות ולייחל לכל מיני מהלכים. כשמתעוררים מחלום זה קשה, אפילו כשהמציאות אינה מציאות בהלות, סביר שאולי אפילו נראה קניית יתר בשל הפעולה מבוססת החלום.

בראייה קדימה, האירוע הפוליטי הגדול הבא זה הפוטנציאל להתפרקות האיחוד האירופי וגוש האירו בפרט. ברקזיט וטראמפ נותנים רוח גבית חזקה מאוד לתנועות פופוליסטית אנטי-גולבאליזציה בתוך אירופה. בטווח הבינוני יש לנו מספר בחירות משמעותיות: משאל עם איטלקי בדצמבר (שעשוי לגרור בחירות אם לא יעבור), בחירות בהולנד במארס, בחירות צרפתיות באפריל-מאי, ובחירות גרמניות בספטמבר.

כדי לפרק חומה, לפעמים מספיק למשוך לבנה אחת. האיחוד האירופי הוא רעיון נאצל בתיאוריה, אך בפרקטיקה מדובר במערכת בירוקרטית נוראית הנדמית למגדל בבל לעיתים. גם אם הלבנה לא תיפול השנה, צליחת בחירות פוליטיות קדימה תהיה קשה, אלא אם בריטניה ו/או ארה"ב יקרסו כלכלית לאור הבחירה שלהן, אך זה ייקח זמן, אם בכלל.

פיקדון צמוד למדד הדיור, מוגבל לשלוש שנים, אך ורק למשקיעים קיימים (הצעת האוצר)? הרבה יותר פשוט להציע אג"חים סחירים הצמודים למדד מחירי הדיור, הסחירים בבורסה והפתוחים לכל. העלות למדינה היא 0, ואם המדינה מאמינה שהיא תוריד מחירים בשוק הדיור בטווח הארוך – הרי שמדובר אפילו בסיבוב מוצלח למדינה. כמובן שלא ברור שיש באמת רצון בפיצוץ בועת הדיור (בעיות ביטחונות לאשראי, פגיעה בתחושת העושר של הבוחרים, ופגיעה בגביית תקבולי קרקעות ומיסים משוק הנדל"ן הרותח).

• מה באמת מפחיד את סין במכסים של טראמפ?
• שוק האג"ח נושם לרווחה: טראמפ בלם את הטלטלה

יש לציין שזה מוצר שיפחית את סיכוני החוב של הממשלה, שכן אם מדד הנדל"ן ירד (וערך החוב ירד) גם תקבולי המיסים וקרקעות ירדו, וההיפך (עליה מול עליה) במקרה של עליית מחירים. למעשה אג"ח בהצמדה שכזו, לאור היקף ההכנסות הממשלתי הגבוה מנדל"ן, יעמיד את בסיס החוב העתידי אל מול בסיס ההכנסות העתידי. זו ממש לא "הטבה" או "סוכריה" (בהנחה של הצמדה דו-צדדים – גם מעלה, וגם מטה כפי שמופעל בצמודי-מדד החדשים הממשלתיים) אלא ניהול סיכונים מושכל של החוב הממשלתי.

יצירת מדד מתאים להנפקת מוצרי חוב, וקביעת בנצ'מרק ממשלתי בדמות הנפקה ממשלתית, תאפשר גם לבנקים ולגופים נוספים להנפיק אג"חים שכאלו. מבחינת בנק זה כלי הגיוני לגידור סיכון משכנתאות. אמנם בנק ספציפי אינו רוצה בירידת מחירי הדיור (קרי, הוא מעדיף שהבנקים באופן כללי לא ינפיקו) אך בראייה פרטנית הוא עצמו רוצה להנפיק כאלו מוצרי חוב (ושאחרים לא ינפיקו). בראייה של הסטת ביקושים ספקולטיביים (השקעה בדירה שתהיה לילד או לזוג הצעיר באיזה שהוא טווח זמן בעתיד) – קיום מכשירים שכאלו (ואף מינוף אפשרי בדמות משכנתא שקלית (או מדדית) כנגד קניית חוב צמוד נדל"ן) תסיט ביקושים ספקולטיביים משוק הנדל"ן הריאלי אל הבורסה.

ועדות השקעה תמוה שרשות שוק ההון ביטוח וחסכון תמהים על כך שועדות השקעה מתנהלים, בעיקרם, ככלי כסת"ח, שכן כן מהותם של ועדות אלו, מעצם הגדרתם, הוא כסת"ח. החלטות טובות לא מקבלים בועידה, design by committe הנו תופעה שידוע שהיא מוליכה לתוצאה נחותה. איוש ועדות השקעה בפנסיונרים ושאר גורמי כיסת"וח עם שם מוכר תורם לתפיסות מיושנות ומעבר לכך מרכז את עבודת ועדות ההשקעה לכיסתו"ח עצמי. הדבר החשוב ביותר לחבר ועדה הוא לא התשואה והסיכון של העמיתים, אלא שהוא עצמו לא יהיה חשוף לסיכון. התוצאה היא לרוב חתירה לאחידות דעות בין כל ועדות ההשקעה בכלל הגופים (עניין שלא קשה להגיע אליו לאור המילייה שמרכיב אותם המתקשר ממילא) שכן אם תמהיל ההשקעות שלך הוא תמהיל השוק (בחריגות של 1%-2%) ואתה בוחר השקעות פרטניות שגורמים אחרים ממילא בחרו, אז אינך חשוף לאפשרות של צליבה ציבורית בדד. אם כולם נופלים, אזי ממילא יטילו את האשם על הרגולטורים והממשלה אם בכלל, וממילא לא יצלבו את כלל חברי הועדות בכל הגופים. היה רצוי שבמקום לנסות לתקן את המנגנון המעוות הזה, ניסיונות תיקון שרק יובילו לעוד שכבות כסת"ח, שפשוט יבטלו את הצורך הרגולטורי בועדות השקעה.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ולקינוח, יש לשבח את הנהלת הבורסה הזמנית על פועלתה להשגת תמריצי מס לבורסה המקומית (מול אפיקים אחרים, וגם מול אפיקי הון ובורסות זרות) ולהסרת אפליית מס ואפליית דיווח (הדרישה לדווח דיווח שנתי ממחזור אפסי בבורסה, אף אם הרווח נמוך שהוא תולדה של מס היסף ועיוות בירוקרטי בדיווח) הקיימת על הבורסה הישראלית. מבחינת ציבורית יש תועלת רבה בסביבת השקעות תוססת בבורסה המקומית, מכיוון ש:

• זה תורם לצמיחה כשיש מקורות הון זמינים לחברות מקומיות.
• זה מגביר שקיפות, עניין שציבורית נראה שיש בו עניין (לטעמי לא מוצדק, אבל...) – ע"ע הדרישות שעולות לפרסם דו"חות של חברות פרטיות שונות.
• בהקשר של הניהול המוסדי, רשות ני"ע אוכפת ביד רמה ומונעת גניבות בידי מורשה (באמצעות מערכת הBI המאוד מתקדמת). בעוד שכספים שמופנים לשווקים סחירים בחו"ל וכל שכן לאפיקים לא-סחירים הינם הפקר בהקשר זה, ובהינתן רמת שליחת היד שאנו רואים בשוק שכן בעל אכיפה אך סביר שבפלחים ללא אכיפה רמת התופעות גבוהה בהרבה.
• זה מקטין הימנעות ממס. מי שמשקיע בארץ, דרך חבר מקומי, בבורסה המקומית לא ממש יכול להתחמק ממס (יש תרגילי סיווג בקצוות) שכן כל הפעולות מדווחות לרשות למניעת הלבנת הון ויש ניכוי מס (ודיווחים) שוטף לרשות המיסים. מי שמשקיע דרך ברוקר בחו"ל? בדירה בארץ (וכל שכן בחו"ל!)? זה פתח לאי-דיווח מסיבי. ברוקרים בחו"ל, שאינם בנקים, הם פתח משמעותי להלבנת הון והימנעות ממס. ונדל"ן בארץ שרשום על הילדים או שלא מדווחים על הכנסות השכירות (או לא מדווחים אמת) הינו אפיק השקעה עם שיעור מאוד גבוה של הימנעות ממס. בנדל"ן חו"ל זה אפילו כנראה גבוה יותר. הגבייה מפעילות בבורסה בארץ כנראה מתקרבת ל99%, בעוד שגבייה באפיקים אחרים כנראה שאף אולי קטנה מ50%.