הדלת האחורית של הבורסה לניירות ערך
אין רגע דל בענף הפיננסים המקומי. ימים ספורים לאחר שבית ההשקעות מיטב-דש הודיע על רכישתו בידי קבוצת XIO הסינית ויציאתו האפשרית מהבורסה התל אביבית, מבצע בית ההשקעות הלמן-אלדובי מהלך הופכי ומתמזג עם השלד הבורסאי של סוהו נדל"ן.
להבדיל מהגישה המסורתית של הנפקת ראשונית לציבור (IPO), בחר בית השקעות הלמן-אלדובי להיכנס אל הבורסה דרך הדלת האחורית, כך שבסופו של התהליך יחזיק הציבור כ-29% מהון המניות של החברה הממוזגת לפי שווי מוערך של כ-140 מיליון שקל. שלדים בורסאיים נוצרים כתוצאה מקריסת התוכן העסקי של החברה הציבורית, לרוב מדובר בחברות שנמצאות ברשימת השימור (הרשימה של חברות ציבוריות שאינן עומדות בקריטריונים מסוימים של רשות ני"ע) או בחברות שבעלי השליטה שלהם החליטו לחסל את פעילותם העסקית. ישנם שלדים שיש בהם חובות צבורים, וישנם כאלה, כמו חברת סוהו נדל"ן אשר מחזיקות בעודפי מזומנים של מעל 40 מיליון שקל. במסמך זה נבחן את היתרונות המבניים של מיזוג עם שלד בורסאי וכן נבחן את סוגיית דרישות השקיפות מבתי ההשקעות אשר אמונים, בין השאר, על ניהול חסכונותיהם ארוכי הטווח של ציבור המשקיעים:
יתרונות מבניים: היתרון הבולט ביותר של מיזוג עם שלד בורסאי הינו האפשרות לדלג על תהליך ההנפקה הראשונית לציבור, תהליך זה הינו ארוך, כרוך בעלויות יקרות ומחייב עמידה בדרישות רגולטוריות גבוהות יחסית, לרבות הגשת תשקיף. יתרון נוסף נוגע לניצול הפסדים לצורכי מס, ניצול הפסדי מס משמעותו העברת הפסדי החברה שנרכשה, ואשר צברה הפסדים במשך שנות פעילותה, לתוך הפעילות העסקית החדשה שהוכנסה לשלד. להפסדים יש ערך כלכלי שכן הם מקטינים את חבות מס ההכנסה של החברה הממוזגת. יתרון נוסף הינה קופת המזומנים בשלד הבורסאי, חברה אשר קונה כ- 51% מהון המניות של שלד בורסאי שבקופתו עודפי מזומנים שולטת למעשה על ידי אחזקת חצי מהמניות על כל הקופה, (מכפיל כוח).
סוגיית השקיפות ודרישות הדיווח בגופים פיננסיים: הפיכתו של בית השקעות אשר מופקד על ניהול מיליארדי שקלים לחברה ציבורית, הינו צעד משמעותי אשר תורם להגברת האמון בין ציבור החוסכים והמשקיעים לבין מגזר הפיננסים המקומי. שכן , בניגוד לבנקים וחברות הביטוח, חלק ניכר מבתי ההשקעות הם גופים פרטיים שדוחותיהם הכספיים אינם חשופים לציבור. החוסכים בגופים אלה אינם יודעים מהי מדיניות התגמול של נושאי המשרה בו, כיצד פועלת מערכת בקרת ניהול הסיכונים שלו, מהו מצבו העסקי של התאגיד שמנהל את כספם ואיתנותו הפיננסית? בסופו של יום נאלצים ציבור הלקוחות להסתפק במידע חלקי אשר אינו משקף בצורה נאמנה את יכולותיו המקצועיים של בית ההשקעות. אמנם, עבור הלמן-אלדובי אשר הנפיק סדרת אג"ח באוגוסט 2014 לחברת הגמל שלו, המעבר להיות חברה ציבורית במובן הדיווח אינו משמעותי. אך הוא מקבל כאן פלטפורמה סחירה, אשר תאפשר לו בעתיד לגייס הון ( אג"ח או מניות ) לצורך הרחבת מנעד הפעילות הפיננסית, רכישות ואף כניסה לתחומים חדשים.
לסיכום: שוק הנפקות ה-IPO רושם את אחד מתקופות השפל שלו, דרישות הרגולציה הכבדים ומחזורי המסחר הדלים מניסים את מרבית החברות מזירת המסחר התל-אביבית. כניסה לבורסה בעזרת מיזוג עם שלד בורסאי הינו מסלול עוקף, אשר יכול להוות פתרון זול ומהיר יחסית לחברות פרטיות ואיכותיות להירשם למסחר בבורסת אחוזת-בית, נזכיר כי גם חברות כמו אלוני חץ, גזית גלוב ואחרות החלו את דרכן הציבוריים כשלדים בורסאיים.
מאת: צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
5.מאמר דל תוכןמשה שפרינצק 22/12/2016 15:50הגב לתגובה זו3 0הייתי מצפה למשהו יותר מעמיק, הדברים רשומים כמו רשימת מכולת שמתאימה לכותרת ולא לניתוח מעמיק שלו הייתי מצפה. בקיצור תעשה שיעורי ביתסגור
-
4.כתבה יפה. הייתי שמח ליותר פירוט ספציפימשקיע ערך 22/12/2016 14:54הגב לתגובה זו0 1כתבה יפה. הייתי שמח ליותר פירוט ספציפי, בנוגע למיזוג זה. משמעותו, האם יש כאן הזדמנות. ואולי קצת יותר על הלמן אדובי. אבל תודה.סגור
-
3.הבורסה בישראל היא בית קברות אז ברור שהיא מארחת שלדיםנדי 21/12/2016 15:04הגב לתגובה זו2 1מי בכלל משקיע או סוחר בישראל? מס של 25 אחוז על רווחי הון למי שמסכן את הונו והנחות נהדרות בנדל"ן הבריחו את כולנו. זה כמו ביצה שמלאה ביתושים לעומת האוקיינוס הגדול שהוא שוק ההון העולמי.סגור
-
אתה נשמע אופטימי ללא תקנה. (ל"ת)יד הנפץ 24/12/2016 00:56הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.כתבה יפה מאוד.משקיע וותיק 21/12/2016 13:15הגב לתגובה זו0 0תודה לך.סגור
- טען עוד
-
1.לאן נעלמו כל סוחרי השלדים? (ל"ת)עושה שוק 21/12/2016 12:24הגב לתגובה זו0 0סגור