להתראות רווחי הון, שלום תשואה שוטפת

בחודשים האחרונים מתרבים הסימנים כי חל שינוי בחלק מתנאי הבסיס של הכלכלה העולמית, אשר משפיע, ועתיד להמשיך להשפיע, על מרבית הנכסים הפיננסיים ועל אגרות חוב בפרט. נזכיר, כי מאז המשבר הפיננסי ב-2008 אנו עדים לסביבת אינפלציה נמוכה מאוד ולסביבה מוניטארית מקלה מאוד במדינות המפותחות. שני גורמים אלו היוו את הסיבה העיקרית לזינוק של עשרות אחוזים שנרשם במחירי אגרות החוב הממשלתיות הארוכות בעולם וגם בישראל בתקופה זו. אולם, מסתמן כי אנו עומדים בפתחו של שינוי שיוצר סביבה מעט פחות תומכת לאגרות חוב ואף עלול להביא להפסדי הון בטווח הקצר. שינוי זה מחייב ביצוע הערכה מחודשת של המשקיעים לציפיותיהם משוק האג"ח בכלל ומאגרות החוב הארוכות בפרט.      השינוי המדובר נובע מהתפתחויות כלכליות ופוליטיות בחודשים האחרונים. במישור הכלכלי, האינפלציה חוזרת אט אט לבמה לאחר תקופה ממושכת בה עמדה ברמה נמוכה מאוד. בארה"ב עומדת כיום האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים על 1.7%, אמנם לא גבוהה אך רחוקה מהרמה האפסית בה עמדה רק לפני כשנה, זאת כתוצאה מההתאוששות המסוימת במחירי הנפט בשנה החולפת והמשך עלייה בשכר הממוצע. תמיכה נוספת לאינפלציה בארה"ב התקבלה מהאצה קלה בפעילות הכלכלית (ייצור ושירותים) בחודשים האחרונים במקביל להמשך יצירת משרות בקצב גבוה בשוק העבודה. על רקע נתונים חיוביים אלו צפוי הבנק המרכזי בארה"ב להמשיך להעלות את הריבית בשנים הקרובות (אם כי הקצב צפוי להיות אטי ומבוקר).

גם באירופה הודיע לאחרונה הבנק המרכזי על הפחתה של היקף הרכישות החודשי המתבצעות במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית (החל מחודש אפריל 2017). ניתן לפרש צעד זה כצעד ראשון בכיוון של צמצום מידת התמיכה של הבנק המרכזי באירופה בכלכלה. במישור הפוליטי הביאו תוצאות הבחירות בארה"ב לעלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב ובעולם, ולהערכות כי הצמיחה שם תעמוד ברמה מעט גבוהה יותר בשנים הקרובות. כל זאת קורה על רקע שורה של צעדים עליהם הצהיר נשיא ארה"ב הנבחר טרם הבחירות, ביניהם השקת תכנית פיסקאלית רחבת היקף, העלאת מכסים לחלק מהשווקים והפחתה במיסי חברות.

כאמור, העלייה בציפיות האינפלציה במקביל לירידה מסוימת במידת התמיכה של הבנקים המרכזיים והעיקריים בכלכלות, הביאו לעליית תשואות חדה באגרות חוב ממשלתיות בחודש האחרון, בהובלת אלו של ממשלת ארה"ב. נפגעות עיקריות היו אגרות החוב הארוכות בארה"ב שסבלו מירידות שערים של כ-9%-8%. גם בישראל נרשמה מגמת מסחר דומה ואגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות נפגעו, אך בעצמה נמוכה יותר ביחס למקבילותיהן בארה"ב.

• הזמן לקנות אג"ח? "צפויה ירידה חדה בגיוסים השנה"
• סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?

האם אגרות חוב ארוכות כבר אינן רלוונטיות לתיק ההשקעות? להערכתנו, הן היו ונותרו רלוונטיות, גם לאחר השינויים האחרונים בכלכלה, זאת מאחר וגם כעת סביבת הריבית עודנה נמוכה מאוד. קצב העלאת הריבית בארה"ב, ומאוחר יותר גם בישראל, צפוי להיות מתון מאוד. אולם, תפקיד אגרות החוב הארוכות בתיק ההשקעות צריך להשתנות: ממכשיר ששימש בשנים האחרונות לייצור רווחי הון, למכשיר שישמש בעתיד הקרוב בעיקר לייצור של תשואה שוטפת על פני זמן. כלומר, תשואה המתבססת בעיקר על תשלומי ריבית תקופתיים שאינם תלויים במצב שוק. מבחינת המשקיע המשמעות היא כי השקעה באגרות חוב ארוכות צריכה להיעשות בצורה מחושבת יותר, בהילקח בחשבון המח"מ הכולל של התיק ומתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, וזאת חרף ראייתם כמכשיר להשגת רווחים גבוהים לטווח קצר.       

לכותב הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.  כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.