רפורמת המדדים בת"א, והבלון הגדול שעוד מתנפח

ראשית, גם טור זה יאחל הצלחה לאיתי בן-זאב שנכנס החודש לכהונה כמנכ"ל הבורסה. אמנם המצב נראה קשה, אך בהחלט ניתן במאמצים לכיוון הנכון להוציא את העגלה מהבוץ.

מילה על המסחר בחודש החולף והבא עלינו לטובה. המסחר מושפע באופן מובהק מרפורמת המדדים, ובהקשר זה יש לזכור שלכל שבת, יש גם מוצאי שבת... ובהקשר זה יש פה בלון גדול, שעוד מתנפח, שהאוויר בו ייצא (למשל, המניות שייכנסו לתא-90 מיתר-50). ומהעבר השני, מניות עם לחץ כרגע (למשל, רוב מה שבת"א 25 ות"א 75 שייכנס לת"א 35), שהלחץ עליהן יוסר. המסחר במעו"ף ובנכסי בסיס גם הושפע בחודשים האחרונים מחוסר מסגרות של פעילים אשר הופנו לצורך רכישה של סחורה יחסית מתה (אם כי ערה יותר כעת, נראה אם זה יימשך). של מניות שנכנסות לת"א-90 (ועוד עיוותים דומים). פעולה זו עם מסגרות חנוקות גם יצרה קופצניות מסוימות לעתים, וגם השפיעה על היקפי המסחר.

עם עובדי בורסה צריך להגיע להסכמות. כל הצדדים, גם הועד וגם ההנהלה, צריכים להבין שהם כורתים את הענף עליו הם יושבים, ושישנם אלטרנטיבות, גם חוסר מסחר בארץ, וגם זירה אלטרנטיבית לארץ. לצורך דוגמה חיצונית, אפשר להסתכל על Euronext שנהרסה על-ידי ועדים והנהלות שהתקוטטו אל מול אלטרנטיבות שזרחו. לא צריך להגיע לשם.

לא צריך מערכת מסחר חדשה. היא בלתי נחוצה לחלוטין, ועשויה לגרום לנזק אדיר. זו היא עז גדולה לכל מי שפועל כאן, ויידרש לערוך התאמות, והזמן לעיזים כאלה הוא לא כאשר הבורסה מדשדשת (למעט מדורת רפורמת המדדים), והפעילים מסתכלים על הדרך החוצה. צריך לבחון מעבר למערכת חדשה, אם היא בכלל נחוצה חיצונית ולא מפתחים בבית (ומנסים למכור לבורסות קטנות אחרות), רק כאשר מצליחים להוציא את עגלת הבורסה מהבוץ.

• האם פיטורי רונן בר ישפיעו על הבורסה?
• טוב או רע? בורסת הנאסד"ק מתכננת להיסחר 24 שעות ביממה עד 2026

ייאמר לטובת המערכת הנוכחית, שלא רק שהיא עומדת בכל הדרישות ומאפשרת מסחר משוכלל (ולא, לא צריך עוד סוגי פקודות, זאת אפשר לעשות בנקל מחוץ למערכת המסחר הבורסאית), אלא שהיא גם אמינה מאוד. מאוד אמינה. בבורסות אירופה יש תקלות מספר פעמים בשנה, רק השבוע הייתה תקלה בחלק ממכשירים ב-Eurex. גם בארה"ב יש מעת לעת תקלות, אם כי כמדומני קצת פחות. בורסות אסיה, למשל SGX הפועלת עם מערכת המסחר המיועדת (לשעבר?) לארץ, גם נופלות לעתים. נפילה טכנית בתל-אביב? זה אירוע של אחת למספר שנים.

בהקשר של ועד עובדים שרוצים להגיע עמו להסכמות, פיתוח in-house תמיד קוסם יותר. ועסקית, דווקא יש פה הזדמנות. אחת מהן היא למכור (ואם יש עדיין IP ששייך לבורסת שיקאגו ב"רצף", כמדומני שזה בר-הסרה או הסדרה), בזול יחסית, לעומת 20 מיליון דולר תשלום שנתי כפי שיועד לנאסד"ק, מערכת לבורסות קטנות אחרות (ואשר בעלת יכולות נרחבות מבחינות רבות, ומאפשר מסחר במספר רב של סוגי מכשירים). השנייה היא במקום להחזיק או לפטר עובדים שאינם נחוצים בשל קניית המערכת, לנצל את אותם עובדים לצורך מוצר שנחוץ גם לבורסה, וחוסך את העלות החיצונית הניכרת. שלישית - אפשר למכור הלאה. צריך לנהל מלחמת חורמה ברגולציה, מיסוי וביורוקרטיה, תוך קידום שיווק הבורסה.

בנוגע לתעודות סל והמרתן לקרנות, על הבורסה לשקוד שהמהלך המוטעה הזה לא ייצור נזקים (יש בעיות רבות, בפרט גם מיסוי זר, בהפיכת המוצר מאג"ח מתחייב לקרן נאמנות). יש לשאוף שהמוצרים יהיו סחירים ללא הפרעה גם במהלך המעבר, בנוסף יש לשאוף להשלמה מהירה לסטטוס סופי פה. חוסר הוודאות הרגולטורי, וכן עזי רגולציה שונים, הקפיא את הסקטור הזה וצמצם את מספר השחקנים הפעילים המנפיקים, המס' ירד ל-4, ואת מספר ההנפקות (מספר תעודות הסל החדשות כל שנה). תיקון 21 וקרנות סל מקפיאים את הענף כבר כמעט עשור בשל חוסר הוודאות הרגולטורית. יש לשאוף לכינוס מהיר למתווה סופי, וסחיר, אשר יאפשר הנפקה ומסחר במוצרים נוספים פה. במקביל יש לקדם אפשרות של חזרה של סטרקצ'רים ומוצרים מתחייבים אחרים, שיאפשרו אינובציה פיננסית ושיווקית. לא הרשות, ולא הבורסה, יכולים לצפות מראש כל מוצר שיצליח. בפרט שניהם לא צפו את שוק תעודות הסל בארץ. יש לאפשר לצדדים שלישיים לפתח פה מוצרים.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אם ל"הגשמה" מותר להציג בתשקיף תשואות סלקטיביות (על 65 פרויקטים מתוך 315 שהסתיימו בהצלחה, השאר? באמת סימן שאלה) מדוע לא קרנות נאמנות ומנהלי תיקים? האם לא הגיע הזמן לאפשר לשוק המפוקח להתחרות על מה שאמורים להתחרות בו? קרי על תשואה? כיום נאסר, הלכה למעשה, על גורמים בשוק המפוקח לפרסם ולהציג תשואה. זה אפשרי רק לאחר כסת"ח מקיף למנהלי תיקים, בפגישה אחד על אחד וגם זה עם המון מגבלות. וזה פשוט בלתי אפשרי.

מדוע מנהלי השקעות או קרנות לא יכולים לגבות דמי הצלחה, כפי שמותר ל"הגשמה"? מדוע יש מגבלות נוקשות על אופן הפרסום של חברות ציבוריות, קרנות, תעודות סל, ומנהלי תיקים בעוד של"הגשמה" מותר להציג צפי תשואה של 19% כביכול בסיכון נמוך? (על-פי המוצג), עוד מדובר במימון מזנין לפרויקט עם מינוף גבוה מאוד מתחת למזנין, ושלל הסדרי בעלי עניין (ייזום ל-MIS, קבלן קשור ליזם), ותמחור מורכב של מרכיב האופציה בעסקה? מדוע ניתן ל"הגשמה" להציג בחזית את הקדימות כביכול ליזם, שמספק 10% מההון בלבד, ושגם מהצד השני מקבל תשלומים גבוהים מאוד בתור קבלן הפרויקט... ואשר נהנה מאופציה מופלגת ביחס לרווחים עודפים של הפרויקט (משקיעי "הגשמה" מקבלים 35.16% מיתרת הרווחים, בעוד חלקם בהון 65.93%)?

אם מותר לשווק לציבור הרחב מוצר מורכב מאוד כמו המוצר של "הגשמה", מדוע אסור להנפיק מוצרים מובנים (סטרקצ'ר) בבורסה מ2010 (סליחה, מותר אולי ב"רצף מוסדי" הלא רלוונטי מבחינת קהל יעד)? התרת הרסן על השוק המפוקח, על הוילה בג'ונגל, תאפשר גידול גינות ליד הוילה שיימשכו את הקהל שכיום הולך שבי לאחר הצעות משולחות רסן בג'ונגל הלא-מפוקח.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.