6 נקודות למחשבה על הודעת בנק ישראל בעניין רכישת מניות ואג"חים

על פי חוק בנק ישאל אחד מתפקידיו הוא להחזיק את יתרות המט"ח של המדינה, מעבר למספר תפקידים ביצוב שער החליפין כאשר הוא סוטה מלאכותית ממחירו הריאלי. היתרות מקנות למשק מטבע חוץ בהיקף מספיק לעת חירום (למשל במקרה של מלחמה או אסון טבע). בעת כזאת ייתכן צורך לקיים את היבוא או להגדילו במהירות ובמידה משמעותית כדי להתמודד עם מצב החירום, ואילו היצוא עלול להיפגע קשות, כך שההכנסות במטבע חוץ יהיו נמוכות. בנסיבות כאלה הממשלה והמגזר הפרטי יתקשו לגייס מטבע חוץ בחו"ל, כך שיתרות מטבע החוץ יישארו המקור העיקרי של המדינה למימון במטבע חוץ.

בשנים האחרונות גדלו מאוד יתרות אלו בשל מדיניות הרכישות הדולריות של בנק ישראל, בלי להביע דעה על אסטרטגיה זו אשר מבוצעת זמן רב ומטרתה הנה להקנות שער נוח ליצואנים (סבסוד?) מול סל המטבעות, מדיניות אשר גוררת שיח רב הן על מטרתה הראשית המוצהרת והן על טקטיקת הביצוע המשנית,  הרי שלאחרונה הודיע הבנק כי הוא משנה את דרך ניהול יתרות אלו. בנק ישראל הודיע כי הוא מגדיל את הסיכון בניהול יתרות אלו והסיכון יתבטא בהגדלת מרכיב המניות, והאגח הקונצרני. בצורה זו רוצה בנק ישראל להגדיל את התשואה בתקופה מאתגרת זו ולהעלותה על מקורות האשראי שלו שהם הנפקת המק"מ בריביות אפסיות. ממש אסטרטגית "קרי טרייד" בסיסית של קרן גידור ממונפת ממוצעת.

השאלות העולות מהחלטתו זו הנם טריוויאליות וקופצות מיד: - האם סביבת הריבית האפסית שהבנקים החזיקו בשנים האחרונות והעומדת להיפסק אכן תורמת להחלטה זו? כלומר התזמון נכון? האם בנק ישראל לא בא מעט מידי ומאוחר מידי?  האם ניהול הסיכונים ונהלי ההשקה המתאימים לאג"ח ממשלתי קצר (תחילת שרשרת המזון בניהול נכסים מסוכנים), מתאים גם להשקעות אלו אותו הוא רוצה להגדיל ולבצע?    - האם השקעות אלו לא סותרות את מהות ההחזקה של הנכסים אשר בתקופות מלחמה או חירום המוזכרות לעייל ייפגעו ההשקעות, ממש בתקופה בהם הם יצטרכו אותם יותר מכל? 

-האם בנק ישראל (בדומה לעמיתיו בחו"ל) יוכל לקבל החלטות נכונות ביד אחת בדבר הריבית הנכונה  אשר בעצם קובעת את מחיר האשראי והתשואה של נכסי המנוהלים ביד השניה?    - האם מדד "הנומרר" אותו מדד יעד עלום שאיש לא מדבר עליו ושקיפותו כה נמוכה מתאים להשקעות אלו?, האם מדד ה"בנצמרק" של הבנק הוא נכון? 

- האם לאור המחירים הכלכליים, לאור המצב הקשה, והן לנראות הכה חשובה של הצדק לא כאי שגם נכסים מקומיים ייהנו מביקוש פתאומי זה ולא רק הבורסות בעולם הרחב? מקווה שלבנק ישראל התשובות הנכונות וכי מהלך זה יצליח, למען כולנו,

איני צריך להזכיר מעל במה זו לבנק ישראל שהתנאים בהם אי אפשר לקבל תשואה ריאלית נאותה על השקעה בנכסים סולידיים נוצרו מלכתחילה ע"י הבנק עצמו, ובכוונה לאלץ משקיעים להגדיל נכסי סיכון! האם לא כדאי שהבנק ישנה את מדיניות ההשקעה כך שבעתיד יתאפשר לו להגדיל משמעותית החזקות במניות, לשנות את דרך קביעת מדד היחס ואף להכריז שאינו פוסל השקעות בשוק המקומי? וכפועל יוצא של כל המתואר, גם כשתהיה ירידה משמעותית במחירי הנכסים המדוברים יוכל לפעול נגד המגמה, לווסת אלמנטים של פאניקה ולשדר למשקיעים כי המחירים הנם כלכליים ואין צורך למהר ולמכור? בהצלחה לבנק ולכולנו.