בין מוביל-איי ללווייתן: מנועי הצמיחה של ישראל מספקים את הסחורה

החודש האחרון הביא גל של חדשות טובות למשק הישראלי: מעסקת הענק של אינטל- מוביל-איי, ועד להחלטה על פיתוח לוויתן, שתזרים לקופת המדינה קרוב ל-200 מיליארד שקלים.

השבוע האחרון היה שבוע של נחת וגאווה עבור הכלכלה הישראלית. החדשות על עסקת הענק של מוביל-איי-אינטל מילאו את הלב בגאווה על מיתוגה של ישראל בחזית הטכנולוגית העולמית, על הבעת האמון של חברות ענק כגון אינטל במשק הישראלי, וגם שמחה על הכנסות מדינה בלתי צפויות שמוערכות בכ-4 מיליארד שקלים כתוצאה מהעסקה, מיליארדים שיופנו לצרכים חברתיים וכן להורדת מסים ולעידוד הכלכלה.

החדשות על מוביל-איי מצוינות לכלכלה הישראלית והכנסות המדינה מהעסקה הן מרשימות בכל קנה מידה. אולי כמעט בכל קנה מידה. שבועיים לפני עסקת ה-15 מיליארד הדולר, התבשר המשק הישראלי על עוד חדשות כלכליות אדירות: החלטת השקעה סופית במאגר לווייתן, שעתידה לייצר למדינה הכנסות עתק של קרוב ל-200 מיליארד שקלים. במידה מסוימת, הקרבה בין מועדי ההכרזה על שתי עסקאות הענק סמלית, ובראייה אסטרטגית מאקרו-כלכלית, תעשיית הגז ותעשיית ההייטק הן מנועי הצמיחה העתידיים של ישראל.

ממתווה הגז להחלטת ההשקעה

לאחר תקופה ארוכה, ארוכה מדי של דיונים, מאבקים והסדרות רגולטוריות אינסופיות קיבלו השותפים במאגר לוויתן החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח מאגר לוויתן. ההחלטה התקבלה בזכות אישור מתווה הגז, שאפשר את סגירת חוזה הייצוא החשוב עם ירדן וחוזי מכר נוספים, ומכאן גם את מימון פיתוח המאגר עצמו.

מבלי לפגוע בחשיבות מאגר תמר, תגלית לוויתן מהווה למעשה את אבן היסוד של משק הגז ושל משק האנרגיה הישראלי. פיתוח המאגר יוביל להגברת הביטחון האנרגטי של ישראל וחיזוק משמעותי של מערכות יחסים מדיניות בזירה הגיאופוליטית. בנוסף, ישראל תעבור מהפכה סביבתית, תוך הטמעת מקור אנרגיה זול ונקי במשק הישראלי. לצד כל אלו, פיתוח מאגר לוויתן יביא גם גידול משמעותי במיסים ותמלוגים ממשק הגז הישראלי.

184 מיליארד שקלים לקופת המדינה

מבחינה של תחזית תזרים המזומנים שפרסמו השותפים במאגר לוויתן לשלב הראשון בפיתוח המאגר, עולים נתונים מעניינים וחשובים. על פי התחזית במסגרת פיתוח שלב א' במאגר יימכרו 344 BCM של גז טבעי, המהווים כ-55% בלבד מהערכת המשאבים הכוללת במאגר עליה דיווחה השותפות במאגר העומדת על כ-621 BCM. עוד ניתן ללמוד כי מכירות הגז במסגרת השלב הראשון בפיתוח המאגר יימשכו 31 שנה, משנת 2020 עד שנת 2050, או במילים אחרות כ-11 BCM בממוצע בשנה.

מניתוח תזרים המזומנים הצפוי, עולה כי חלקה של המדינה ברווחי הגז עומד על כ- 60%, על פי החלוקה הבאה: תמלוגים של כ-40 מיליארד שקלים, היטל רווחי יתר (ששינסקי) של כ-107 מיליארד שקלים, ומס חברות של כ- 38 מיליארד שקלים. על פי הניתוח שביצענו עולה כי סך הכנסות המדינה מפיתוח שלב א' של המאגר יעמדו על כ- 184 מיליארד שקלים, וזאת רק ממכירות שלב א' של מאגר לוויתן, קרי כשליש מהיקף הגז שנמצא בישראל מאז שנת 2009.

6 מיליארד שקלים בשנה

ברמה השנתית, מאגר לווייתן צפוי להכניס לקופת המדינה כשישה מיליארד שקלים לשנה, מה שיהפוך את מאגר לווייתן לפרויקט היחיד המכניס והרווחי ביותר של מדינת וישראל. קצת סדרי גודל להשוואה: ההכנסה השנתית הממוצעת הצפויה למדינה כתוצאה מפיתוח מאגר לווייתן היא שוות ערך לתקציב הרווחה השנתי של מדינת ישראל לשנת 2017, או לתקציבי משרדי האוצר, הפנים, החוץ, הבינוי, האנרגיה והתחבורה יחד.

פיתוח לווייתן, במיוחד בתקופה שמאופיינת בהשקעת חסר בשוק האנרגיה העולמי, הוא גם בבחינת סיגנל משמעותי לשווקים הבינ"ל שלמרות האתגרים, שוק האנרגיה בישראל חי, בועט ומתפתח. בנוסף, פיתוח המאגר והסכם היצוא עם ירדן, שהופך את מדינת ישראל לראשונה ליצואנית אנרגיה משמעותית, עוזר לישראל לשכנע חברות בינלאומיות להגיע, להשקיע בישראל ולקחת חלק במימוש הפוטנציאל הגדול הקיים במים הכלכליים של ישראל. ההחלטה על פיתוח המאגר היא גם איתות חשוב למחויבות של מדינת ישראל ליצירת התשתית הרגולטורית הנדרשת לפיתוח מאגרי האנרגיה, איתות שנקלט היטב באזורנו הצמא כל כך לגז טבעי.

אם נדע להמשיך בדרך הזאת, מאגרים נוספים יתגלו, הכנסות המדינה מתגליות הגז יגדלו בהתאם, וישראל תוכל להפוך לשחקנית אנרגיה בינ"ל משמעותית. 

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל