כמה ארוך ומורכב יהיה תהליך ה-Brexit?

כתשעה חודשים לאחר שהבריטים הדהימו את העולם כשהחליטו להצביע בעד יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, הליך ה-Brexit יוצא רשמית לפועל. ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, שלחה אתמול מכתב לאיחוד האירופי בו היא הודיעה על הפעלת סעיף 50 המפורסם באמנת ליסבון, שקובע כי בריטניה החלה בהליך ההיפרדות מהאיחוד האירופי.

רשמית, למו"מ ליציאה יש מגבלת זמן של שנתיים, אך עם זאת, מגבלת הזמן אינה קשיחה והמו"מ יכול להתארך גם מעבר למועד זו, בכפוף לאישור פה-אחד של כל אחת מ-27 המדינות באיחוד.

באופן פורמלי, הפעלת סעיף 50 קובעת כי יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי היא עובדה מוגמרת, כאשר השאלה הגדולה היא מתי היציאה תושלם. עם זאת, אין תקדימים להפעלת סעיף 50 בעבר (אף מדינה לא ביקשה לצאת מהאיחוד האירופי) ולכן, ייתכן שבמידת הצורך, הכללים יוגמשו ובריטניה תוכל לסגת מהבקשה, תרחיש שכמובן נראה כרגע כבעל סבירות אפסית.

הפעלת סעיף 50 פותחת רשמית את הדיונים בין בריטניה לאיחוד האירופי על תנאי היציאה. הדיונים יעסקו בהסכמי הסחר בין הגושים לאחר ה-Brexit, כמו גם בשאלות בנוגע לזכויות מהגרים, מעמד בתי המשפט האירופאיים, רגולציה ועוד. כמו כן, ברקע הדיונים עומדת הבקשה של האיחוד האירופאי כי בריטניה תשלם קנס יציאה ("bill Brexit") של עד 60 מיליארד אירו, זאת על מנת לפצות על כך שלא תיקח חלק בהוצאות שעליהן התחייבה בעבר, דוגמת פרויקטי תשתיות, פנסיות לעובדי האיחוד האירופי ועוד.

נציג האיחוד האירופי למו"מ, Barnier Michel, הצהיר לאחרונה כי בריטניה הביעה מחויבות להשתתף בפרויקטים בהיקף של כ-400 מיליארד אירו בשנים 2020-2014 וכי כעת, היא תצטרך לממן התחייבויות אלה.

נזכיר כי בריטניה היא המדינה השלישית בתרומתה לתקציב האיחוד האירופי (ר' גרף), ולכן, באופן טבעי, האיחוד מחפש פיצוי על אבדן תרומה זו. 

הסכמי סחר בין גושים כלכליים גדולים נוטים להיות ארוכים ומורכבים מאוד. הדיונים על הסכם הסחר הטראנס- פסיפי (TPP) ארכו כ-8 שנים עד לחתימה ב-2016, והדיונים על הסכם הסחר הטראנס-אטלנטי (TTIP) החלו ב-2013 ונמצאים בעיצומם. לקנדה לקח 7 שנים כדי להגיע להסכם סחר עם האיחוד האירופי, והיקף הסחר שלה עם האיחוד הוא כ-64 מיליארד אירו (ב-2015). היקף הסחר בין בריטניה לאיחוד האירופי גבוה פי 7-8 ,כאשר כ-47% מהסחר של בריטניה מתבצע עם האיחוד. לכן, ההגעה להסכמי סחר בין בריטניה לאיחוד עשויה להיות מאתגרת אף יותר.

החדשות הטובות הן שבריטניה צפויה לבקש להגיע תחילה להסכם יציאה ורק לאחר מכן, להתחיל במו"מ על הסכם הסחר. בהתבסס על ההתבטאויות של Barnier Michel בשבוע האחרון, האיחוד האירופי נוטה להסכים עם בקשה זו.

אחרי המו"מ עם האיחוד האירופי, בריטניה תתפנה לחלק הקשה באמת, שהוא הסכמי סחר חדשים עם כל אחת מהמדינות שאינן באיחוד האירופי, זאת בעקבות העובדה שבריטניה כבר לא תהיה חלק מהסכמי הסחר של האיחוד עם מדינות אלו.

נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, הזהיר כי הדיונים על הסכם הסחר בין בריטניה לארה"ב עשויים לארוך 10 שנים. כפי שניתן לראות בטבלה למטה, חשיבות גדולה תינתן להסכמי הסחר עם ארה"ב, שוק היעד הגדול ביותר לייצוא הבריטי ומקור הייבוא השלישי בגודלו, כמו גם להסכמים עם סין, יפן וקנדה.

בקיצור, אין סיבה לקנא בפקידי הממשל הבריטיים הממונים על תהליכים אלו, ובמיוחד לא ב-Johnson Boris ,מקברניטי ה-Brexit ,שמונה לתפקיד שר החוץ, ובטח ובטח שלא ב-Davis David ,שמונה לתפקיד ה- the Exiting for State of Secretary Union European ,או במילים אחרות, ל-"secretary Brexit ."

בשורה התחתונה, השנתיים הקרובות צפויות להיות מלאות בכותרות על הדיונים בין בריטניה לאיחוד האירופי, אך בהינתן ההערכה כי המסחר בין בריטניה לאיחוד האירופי מהווה את בסיס הקשרים הכלכליים בין הגושים, לדיונים אלו צפויים להיות השפעות מועטות מאוד על המצב המאקרו כלכלי בגושים אלו, כמו גם על השווקים הפיננסיים.

החלק המשמעותי יותר יהיה הסכמי הסחר, ונכון לרגע זה, נראה כי יש הסכמה כי הדיונים עליהם יתרחשו רק אחרי הסכמה על שאר הסעיפים. במילים אחרות, ה-Brexit צפוי להמשיך להיות בכותרות עוד הרבה מאוד זמן, אך בטווח הקרוב השפעתו על הכלכלות והשווקים הפיננסים תהיה מתונה יחסית. 

** דו"ח זה אינו מהווה המלצה לבצוע עסקאות בנייר הערך הנסקר, אינו מתבסס ו/או מתחשב בצרכיו ו/או בנתוניו של הקורא ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכי הלקוח.