התמריץ של גופי הפנסיה להשקיע באקזיט הבא
הצעה מהפכנית: על כל סכום שישקיעו גופי הפנסיה ברכישת סטארט אפ, ימכור להם האוצר אג"ח מיועדות המניבות תשואה עודפת.
לאחרונה מושמעות ממשרד האוצר ומפוליטיקאים פופוליסטים קריאות לנקיטת צעדים להחזרת גופי הפנסיה, הגמל והביטוח להשקעות בסטארטאפים טכנולוגיים ישירות או באמצעות קרנות הון סיכון. זאת, על רקע ההצלחה הגדולה של חברת מובילאיי.
אם מידע זה מבוסס, מדובר בשערורייה רבתי. יש כאן פעלה בניגוד עניינים הזועק לשמים! כיצד האוצר, האחראי על הרפורמה בבנקאות, על הרגולציה מול המוסדיים, על גיוסי החוב באגחים הממשלתיות ועל תחומי פיקוח והכוונה רבים שחלקם נוגד את אינטרס המוסדיים, יכול להכתיב להם את הרכב האלוקציה בתיקים?
- כל הכותרות
ברור לכל כי דרישות רגולטוריות שיקטינו את רווחי הבנקים עשויות להוריד את ערך ההחזקות במניות הבנקאיות בתיקי הפנסיה. ברור לגמרי כי יצירת מחסור גדל והולך באג"ח ממשלתיות בגלל החזר חובות גורם לקיטון בתשואת האג"ח ופוגע ברווחיות כספי הפנסיה. הדוגמאות דלעיל הן רק חלק קטן ממעורבות האוצר. לכן, אפילו המלצה בלבד לגבי רכיב השקעה מסוכן מאד איננה במקומה. יש לזכור כי על כל אקזיט של פרויקט טכנולוגי יש מאות אכזבות והפסדים.
הקשר היסטורי ימחיש זאת. השנים 1999-2000 היו שנות ה"הייפ" הגדול בתחום הסטארטאפים הטכנולוגיים. גופי הגמל התרשמו ממצגות "משכנעות" והשקיעו באפיק זה בעיקר דרך קרנות הון סיכון. ב-2002 החלה מפולת ו-"בועת" ה"דוט קומים" התפוצצה. כשמרבית השקעות המוסדיים באפיק זה יורדות לטמיון.
מאז ועד היום מאמצות וועדות ההשקעה בגופי הפנסיה גישה שלילית בבחינת "מי שנכווה ברותחין -נזהר בצוננין" ונמנעות ככל האפשר ממעורבות מחודשת ברכיב עתיר סיכון זה. ההשוואה לגופים אמריקניים שכבר ב-2004 חידשו את הזרמת הכספים לפרויקטים טכנולוגיים, איננה במקומה. כי זאת יש להבין: קיימים הבדלים מנטאליים ניכרים בין הגופים המקומיים לזרים. בישראל - מוכנים להרוויח פחות, אך לסכן פחות.
הרעיון המקורי לשילוב קניית סטארטאפים על ידי גופי הפנסיה עם כיסוי ממשלתי מקביל באג"ח מיועדות - נראה קונסטרוקטיבי למדי. שכן, האג"ח המיועדות הן נכס חסר סיכון, נושאות ריבית צמודה בשיעור של 4.8% ואינן סחירות. מדובר בעודף תשואה גבוה מ-3% לשנה לעומת האג"ח הממשלתיות הסחירות ועשוי להוות תמריץ מעניין לקרנות.
הכותב מכהן בוועדות השקעה מוסדיות, דירקטור בתאגידים בורסאיים ופרטיים ויועץ פיננסי לגופים ציבוריים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.אדם חכם .הצעה ראויה (ל"ת)קובי 04/04/2017 12:14הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.די לסיבסוד הייטקעובש 04/04/2017 07:58הגב לתגובה זו0 0גם מניפולציות מטבע ועכשיו גם להזרים לשם ערימות של כסף מוסדי? אין בעיה, שמוסדיים ישקיעו בהייטק אבל בלי ססבסוד. שיביאו אנליסטים, שיתחילו להתמצא ושיבחרו השקעות טובות. עם ישראל, זה שלא נהנה מהפירות של התעשיה הזאת, הוא זה שצריך לקבל את הסובסידיות, או לכל הפחות לא לשלם עליהן.סגור
-
1.רכישת אופציה קול על "סטראם"אודי 02/04/2017 17:49הגב לתגובה זו0 0למעשה, ההצעה של האוצר דומה לרכישת אופציה קול על ה"סטארט אפ, כאשר הפרמיה עבור רכישת האופציה על הסטאט אפ משולמת כולה או חלקה ע"י האוצר. גופי הפנסיה מקבלים אג"ח מיועדות בתשואה שנתית הגבוה ב 3% מהתשואה של אג"ח דומה הנסחרת בבורסה. באמצעות שלושת האחוזים העודפים האלה גופי הפנסיה יימנו את עלות רכישת האופציה קול. אם הסטארט אפ יצליח, גופי הפנסיה יהנו מהפירות. אם יכשל, גופי הפנסיה יארו עם אג"ח שיקבל, לאחר קיזוז התשלום עבור הסטאטאפ, תשואה דומה לאגרת הנסחרת בבורסה. שיהיה בהצלחה !סגור
