המשק הישראלי נמצא בנק' פיתול קריטית, ללא שינוי משמעותי - תחל התדרדרות

בחודש שעבר פורסם דו"ח בנק ישראל לשנת 2016 (זמין כאן). הדוח נותן לקורא תמונת מצב טובה של המשק הישראלי על חוזקותיו וחולשותיו ועל סמך דוח זה אציג פה ניתוח SWOT (חוזקות-חולשות-הזדמנויות- סיכונים) של הכלכלה הישראלית.

אחד הדברים הבולטים בדו"ח, שאינם מקבלים מספיק תהודה בציבור הישראלי, הוא עד כמה מדיניות ממשלתית משפיעה גם שנים רבות אחרי שהיא נקבעה. כך למשל ניתן לומר בהסתכלות על הדו"ח שהשינויים שבוצעו ב-2003 (בעיקר הקטנת קצבאות, הקטנת שיעורי המיסוי על עבודה והגדלת גיל הפרישה) שינו בצורה דרמטית את הכיוון אליו צעדה כלכלת ישראל בעשור האחרון ולמעשה רק כעת מתקבל הרושם שהשפעת צעדים אלו מגיעה לידי סיום.

אין זה אומר שהממשלה הנוכחית לא יכולה להשפיע על תוצאות הכלכלה בטווח הקצר. הדו"ח מנתח למשל שהצעדים שהממשלה ביצעה בתחום הדיור הובילו לגידול בביקוש לבעלות על דירה וזה אחד הגורמים שהובילו להמשך העלייה במחירי הדיור. אך אין ספק שהמסקנה העיקרית בתחומי המדיניות היא שצעדי מדיניות יכולים להשפיע למשך שנים ארוכות ולכן אנו כאזרחים חייבים לדרוש מהממשלה בכלל ומשר האוצר בפרט לנקוט בצעדים אמיצים על מנת שהצמיחה ארוכת הטווח של ישראל תימשך ואף תיגבר.

כותרת ראשית

האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?

אג"ח | איציק יצחקי | 22:06

- כל הכותרות

האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?

התאוששות בכלכלת ארגנטינה, אבל היציאה ממשבר עוד ארוכה

משבר ברשת 13: קריסת העסקה, רייטינג נמוך וחיפוש אחר משקיע שיציל את ה...

מה יהיה מחר בבורסה? ועל חברות הביטוח שזינקו יותר מהבנקים

הזהב זינק השבוע ב-5% - מה הסיבות ומה צפוי בהמשך?

נפצעה במינגלינג בהשתלמות - ותבעה הכרה במקרה כתאונת עבודה

בוטל מיזוג הענק בשוק הטלוויזיה בארה"ב: דיירקטיוי ודיש לא יתאחדו

טלי בן עובדיה מונתה למנכ"לית זמנית של חדשות 13 – המינוי מעורר סערה

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנבידיה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

עוד תכניות

בשורה התחתונה ניתן לסכם את הדו"ח בכך שמצבה של הכלכלה הישראלית בסוף שנת 2016 הוא טוב אך נראה שהגענו למיצוי של תהליכים חיוביים שהתרחשו בעשור האחרון וכעת אנחנו נמצאים בנקודת פיתול. מצד אחד המשק הישראלי לא ימשיך לצמוח ואף יתדרדר בביצועיו אם לא ינקטו צעדים חשובים שיזניקו אותו קדימה. מהצד השני המצב המאקרו כלכלי מציב בפני שר האוצר הזדמנות פז לעשות מהלכים שישפיעו על כלכלת ישראל שנים קדימה.

חוזקות

1. צמיחה גבוהה ושוק עבודה חזק

הצמיחה השנה הייתה 4%, גבוהה מהתחזיות ומקצב הצמיחה ארוך הטווח של ישראל (3% לפי הערכות בנק ישראל). הצמיחה השנה נתמכה בעיקר על ידי גידול בצריכה הפרטית שבתורה נבעה מחוזקה של שוק העבודה הישראלי. שוק העבודה הישראלי מתחזק מאז 2003 בעקבות הגדלת התמריץ לעבוד ובעקבות העלאת גיל הפרישה. חלק ניכר מהצמיחה נבע מהגדלת תשומות העבודה מה שהוביל לכך ששיעור התעסוקה המשיך לעלות (76.6%) ושיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי (4.1%). בנוסף שיעור האבטלה הטבעי ממשיך לרדת. במקביל הפריון לשעת עבודה עלה (ב-0.5%) אחרי ששנה שעברה הוא היה בירידה עקב כניסה של אוכלוסיות חלשות יחסית לשוק העבודה.

2. התרחבות התחרות וירידת המחירים

המחירים השנה ירדו ב- 0.2%. עובדה זאת לרוב מלמדת על חולשה בביקושים אך המצב בישראל שונה בתכלית. הירידה במחירים (זאת השנה השלישית ברציפות) נובעת משוקים חיוביים להיצע ומרפורמות של הממשלה שנועדו להפחית מחירים. בין השאר הממשלה נקטה צעדים להוזלת התחבורה הציבורית, המים ועוד. במקביל רפורמות שמוזילות את הייבוא (כמו ביטול מיסים על הזמנת חבילות קטנות מחו"ל) הקטינו את המרווחים של קמעונאים ישראלים במגוון תחומים מה שהוריד את המחירים ב-0.3% עד 0.6% שזה מקביל למעשה להשפעה של הורדת המע"מ ב-1%.

3. שכר, הכנסה פנויה ועוני

- ההכנסה הריאלית הפנויה של משק בית גדלה השנה ב-6%. זה קצב גבוה מאוד שנבע מגידול בשכר הריאלי (2.9%), מהגדלת מספר המפרנסים למשק בית ומשיפור בתנאי הסחר של ישראל (יפורט בהמשך). גידול זה הוא מרשים ביותר במיוחד עקב העובדה שהגידול במשקלם של נשים, ערבים וחרדים בשוק העבודה גרע כ-0.6 נקודות אחוז מהשכר הממוצע. כלומר כניסתם (המבורכת) לשוק העבודה משכה את השכר הממוצע כלפי מטה ועדיין הוא עלה בצורה משמעותית.

- הביקוש לעובדים גדל מאוד מה שהעלה את השכר והקטין את מספר המשרות החלקיות.

- שוק העבודה השפיע גם על אי השוויון והעוני. שניהם ירדו בהדרגה מאמצע העשור הקודם עד 2013. בשנת 2014 הייתה עליה קלה בשני מדדים אלו עקב קיצוץ בקצבאות אך הקיצוץ בוטל ב-2015.

- לבסוף נראה כי ההסכם הנוגע להעלאה בשכר המינימום שנחתם בין ההסתדרות והמעסיקים, והורחב לכלל המשק לאחר שהממשלה אימצה אותו, מיסד את המגמות האלה ולא שימש גורם עיקרי להן. כלומר השכר עלה בשוק החופשי והממשלה רק קיבעה את השכר הגבוה יותר כשכר מינימום.

חולשות

1. מחירי הדיור

הדבר שמכאיב יותר מכל לישראלים בשנים האחרונות הוא מחירי הדיור הגואים. שלוש ממשלות ושלושה שרי אוצר כבר הבטיחו לנו להוריד את מחירי הדיור אבל הם בשלהם - ממשיכים לעלות. השנה מחירי הדירות עלו ב-6.3%, ירידה קלה בקצב משנה שעברה אך עדיין קצב גבוה מאוד. נראה שעד שריבית בנק ישראל לא תעלה לא יהיה שינוי מגמה אמיתי במחירי הדיור, מה עוד שהצעדים של שר האוצר הגדילו את הביקוש לרכישת דירות, כך על פי בנק ישראל.

2. אי שוויון ועוני

למרות השיפור בשנים האחרונות מצב אי השוויון והעוני בישראל עדיין בכי רע בהשוואה בינלאומית. אי השוויון בהכנסות הכלכליות אמנם נמצא קרוב לממוצע ה-OECD אך המדינה אינה עושה עבודה טובה בהקטנת אי השוויון והעוני ולפיכך בהכנסות נטו עדיין אי השוויון בישראל הוא מהגבוהים בעולם. נראה שהממשלה נמצאת במלכוד- אם תגדיל את הקצבאות אולי תשפיע על האי שוויון בטווח הקצר אך תפגע בתמריץ לצאת לעבוד ולפיכך תפגע באי השוויון ובצמיחה בטווח הארוך. על מנת להתמודד עם סוגיה זאת משתמשת הממשלה ב"מס הכנסה שלילי" שמצליח להוריד את אי השוויון אך השפעתו מוגבלת.

3. פריון נמוך לעובד

הפריון לעובד בישראל נמצא נמוך בהשוואה בינלאומית ולמעשה הפער שלנו מהמדינות המתקדמות בעולם רק הולך ומתרחב מאז שנת 95. על מנת שנצליח להשיג את רמת החיים באירופה ובאמריקה אנחנו חייבים להעלות את הפריון ונראה שאין לממשלה לא תכנית עבודה בנושא זה ולא כלים שיסייעו בטווח הקצר. שיפור במערך ההכשרות המקצועיות יסייע בטווח הבינוני אך בטווח הארוך חייבים לשפר את איכות החינוך בדגש על האוכלוסיה הערבית והחרדית שלהן יש כישורים נמוכים במיוחד במדדי מיומניות קוגניטיביות של ה-OECD.

4. השקעה נמוכה

השקעה היא הבסיס לצמיחה בטווח הארוך, אך ההשקעות (הציבוריות והפרטיות) במשק הישראלי נמוכות מאשר במדינות ה-OECD. נראה שחלק מהסיבה היא תנאים בירוקרטיים שמקשים על השקעה מצד הסקטור הפרטי. בנוסף איכותן הנמוכה של תשתיות ההון האנושי והפיזי, תורמים לכך שבמגזר העסקי ההשקעה בהון פיזי נמוכה בהשוואה בין-לאומית.

הזדמנויות

1. חוב ציבורי נמוך

יחס החוב תוצר של הממשלה ממשיך לרדת והגיע השנה ל-62.2%. זהו שיעור נמוך מאוד בהשוואה היסטורית וגם בהשוואה בין לאומית מכיוון שמרבית מדינות ה-OECD הגדילו מאוד את חובן בשנים האחרונות על מנת להתמודד עם המשבר העולמי. שיעור החוב תוצר הנמוך מתבטא בעלות גיוס הון נמוכה לממשלה ובירידת פרמיית הסיכון של המשק. בשילוב עם עודף מבני בחשבון השוטף ושיפור בתנאי הסחר של ישראל (יפורט מיד) נראה שהמשק הישראלי חזק מאי פעם. המצב הנוכחי מאפשר

לממשלה מרווח נשימה במקרה של משבר וזהו מצב מצויין להתחיל לעשות רפורמות בעלות מימדים ארוכי טווח. מאז 1995 ירידה בתשלומי הריבית של הממשלה ובהוצאות הביטחון חסכו לממשלה הוצאות בסדר גודל של 60 מיליארד שקלים!

2. תנאי סחר משופרים

תנאי הסחר מודדים את מחירי הייצוא הישראלי לעומת מחירי הייבוא. כאשר היחס הזה עולה זאת אומרת שהתוצרת הישראלית נמכרת במחירים גבוהים יותר בעולם ו/או שישראל מייבאת יותר בזול מהעולם. בשנים האחרונות המדד עלה לשיא של 20 שנים לפחות וזאת בעקבות מספר שינויים בייצוא הישראלי (עלייה במחירי השירותים שישראל מוכרת לעולם) ובייבוא הישראלי (הקטנת ייבוא מוצרי אנרגיה עקב הזרמת הגז מ"תמר" וירידה במחירי הנפט בעולם). ישראל נהנתה יותר משאר מדינות ה-OECD משיפור בתנאי הסחר מה שמגדיל את התחרותיות של הייצוא הישראלי. לאור מצב זה ממש מתבקש שישראל תקל על הליכי הייבוא מה שיעודד את הייבוא תחילה אך בהמשך (דרך מנגנון שע"ח) יסייע גם להגדיל את הייצוא וישפר את ההתמחות של המשק הישראלי.

3. שיעור התעסוקה בגילאים 64-69

בעקבות העלאת גיל הפרישה בשנת 2003 ובעקבות מספר שינויים נוספים (עלייה בתוחלת החיים, מעבר לפנסיות חדשות מסוג DC ועוד) עלו מאוד שיעורי התעסוקה בגילאים 60-69 גם בקרב גברים וגם בקרב נשים. למעשה 15% מהגידול בכוח העבודה הישראלי נבע מאנשים בגילאי 64-69 (פי שלושה ממשקלם באוכלוסיה!). המשך העלאת גיל הפרישה יתמוך בצמיחה ויאפשר לאנשים להתמיד בשוק העבודה יותר שנים וכך להבטיח לעצמם קצבת פנסיה גבוהה יותר. לצערנו המערכת הפוליטית גוררת רגליים בתחום זה. ועדה שמינה שר האוצר המליצה על העלאת גיל הפרישה לנשים. נכון להיום שר האוצר לא קיבל את מסקנות הוועדה והדיון בנושא נדחה שוב ושוב.

4. שינויי מס בישראל, באירופה ובארה"ב

במדינות עולם מתרחשים שינויי מיסוי שיכולים להשפיע לטובה על הכלכלה הישראלית. בראשם עומד הליך ה-BEPS שקובע בין השאר שחברה תרשום את ה-IP (הון לא מוחשי) במדינה שבה פותח ההון הזה. זה למעשה חיזוק לכלכלה הישראלית שכן מרכזי פיתוח של חברות רבות נמצאים בישראל ואם ירשמו פה הרווחים בעקבות הפיתוחים הללו ישראל תהנה מזרם הכנסות משמעותי. ייתכן ששינוי מס אלו, במקביל לשינויים במס שנעשו בישראל, יעודדו חברות נוספות להגיע לישראל ולפתוח בה מרכזי פיתוח מה שיספק עוד אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה.

סיכונים

1. רגישות למחזורי עסקים

השנים האחרונות האירו פנים למשק הישראלי אשר צמח בקצב יפה. קל להבין שאנחנו בחלקו העולה של מחזור העסקים אשר יסתיים יום אחד. קיצוצי המסים של הממשלה האחרונה היוו מדיניות פרו מחזורית שהגדילו את הצמיחה כעת אך יפגעו בה בעת משבר. כלומר הרגישות שלנו למחזורי עסקים גדלה בשנים האחרונות והממשלה צריכה לפעול לצמצם את רגישות זאת כדי למנוע זעזועים חזקים מדי למשק. בנוסף נראה שעיקר הגידול מתבטא בהגדלת הצריכה הממשלתית ולא בהגדלת ההשקעה הממשלתית מה שפוגע ביכולת הצמיחה ארוכת הטווח של המשק.

2. מגבלה על היצע עובדים בתחום ההי טק

כמו בסיכום של שנה שעברה, גם השנה נראה שאנחנו ניצבים מול מחסור בכוח אדם איכותי. ישנן עדויות לפגיעה בייצוא הישראלי כתוצאה ממחסור בכוח אדם איכותי. המחסור פוגע בתחרותיות של המשק הישראלי, עלול להרתיע השקעות נוספות במשק ופוגע בפריון, בשכר ובהכנסות המסים של המדינה. מספר מהלכים של הממשלה מנסים להגדיל את כמות המהנדסים שמוכשרים כל שנה באוניברסיטאות ובמכללות אך אלו לא נושאים פרי משמעותי בינתיים.

3. תקציב ההשקעה גמיש מדי

הממשלה מוציאה כסף על צריכה ממשלתית והשקעה ממשלתית. בעוד שהצריכה הממשלתית קשיחה למדי ההשקעה הממשלתית גמישה למדי מה שגורם, בעיתות משברים תקציביים, לקיצוץ דווקא בסעיף ההשקעה. קיצוצים אלו מקשים על המשק לצמצם את פער ההשקעות שלו מול המשקים המתקדמים ופוגעים בצמיחה ארוכת הטווח. המדינה צריכה לפעול להגמשת סעיפי הצריכה הממשלתית והקשחת תקציבי ההשקעה הממשלתיים כדי להבטיח שפרויקטים חיוניים לא ידחו.

4. מחסור בכישורים בסיסיים ופריון נמוך

בבדיקות שנערכו בכל מדינות ה-OECD עולה כי העובדים בישראל סובלים ממחסור בכישורים קוגנטיביים. תוצאה זאת מבשרת רעות למשק הישראלי בשנים הבאות. צריך לשים לב שהמחקר מצא קשר בין כישורים קוגנטיביים לבין השכר לשעה שהיה חזק יותר מהקשר בין השכלה לשכר. כלומר למרות שישראל נחשבת למדינה משכילה עולה הרושם כי חלק מהאוכלוסייה לומד לתארים ברמה נמוכה ו/או שאינם מותאמים לשוק העבודה.

בנוסף נראה שחלק מהציבור הישראלי סובל ממחסור בכישורים הנדרשים לשוק העבודה המודרני והדבר נכון בעיקר לגברים חרדים. בעיה זאת עולה בחשיבותה שכן משקלן של הקבוצות בעלות כישורים נמוכים (חרדים וערבים) עולה בקצב מהיר כאחוז מכלל האוכלוסיה בישראל.

5. שינויים דמוגרפיים (הזדקנות, עליית משקלם של הערבים והחרדים)

העלייה בשיעורם של חרדים וערבים כאחוז מהאוכלוסיה בישראל צפויה להוריד בשנים הקרובות את שיעורי התעסוקה, לפגוע בשכר ובפריון העבודה. ב-4 השנים האחרונות כמעט לא גדל שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות (35%) ושיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עלה רק במעט (50.8%). בנק ישראל מראה כי שתי חברות אלו עדיין מסוגרות מאוד בתוך עצמן ולמעשה אצל החרדים עלה שיעור ההסתגרות בעוד שאצל הערבים נעשו צעדים קטנים להשתלבות באוכלוסייה הכללית של המדינה. בנוסף נמצא כי אי השוויון הגבוה הוא בעיקר בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ופחות בתוך קבוצות אלו. שינוי דמוגרפי נוסף שישראל עוברת הוא הזדקנות האוכלוסיה- זהו תהליך שהחל ב-2011. האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים עלתה השנה רק ב-1.5% (כנקודת אחוז פחות מהממוצע של השנים האחרונות) מה שיגדיל בעתיד את נטל תשלומי הבריאות והרווחה ויפחית את ההכנסות ממסים. העלאת גיל הפרישה מתבקשת אך כאמור הממשלה גוררת רגליים. מנגד התהליכים החיוביים של הגדלת שיעור התעסוקה (שהתחילו ב-2003) כנראה הגיעו לידי מיצוי.

6. צמיחה

אמנם הצמיחה השנה הייתה גבוהה (4%) אך נראה שקצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק הוא 3% בלבד. חשוב להבין שבקצב צמיחה שנתי של 4% אנחנו למעשה רק משמרים את הפער הקיים ברמת החיים בין ישראל למדינות המערב. כדי לצמצם את הפער הקיים מארה"ב במהלך 30-40 שנים צריך לצמוח כל שנה בערך ב-6%! קצב צמיחה של 3% משמעותו הגדלת הפער ברמת החיים בין ישראל לבין העולם המערבי. בשנים האחרונות האט קצב הצמיחה של התוצר הפוטנציאלי ולפי בנק ישראל "בהיעדר צעדי מדיניות משמעותיים הוא צפוי להוסיף לרדת במרוצת העשור הקרוב"

סיכום

כאמור ישראל נמצאת בנקודת פיתול. יש לה את כל החוזקות המאפשרות מהלכים אמיצים שישפיעו על קצבי הצמיחה ארוכי הטווח אך נראה שהיא חסרה את המנהיגות, הנחישות והאומץ הפוליטי לקדם יוזמות שכאלו. בלא שינוי משמעותי ישראל תחזור להתדרדר והתוצאות הנפלאות של צעדי המדיניות מ-2003 ימצו את עצמם. על הממשלה לקדם מהלכים שיגדילו את היצע העבודה במשק (העלאת גיל הפרישה, עידוד יציאה לעבודה, שיפור רמת החינוך), יפחיתו את הבירוקרטיה, יעודדו את היבוא (ודרכו גם את הייצוא) ויקדמו מדיניות אנטי מחזורית.

במאמר הבא נסכם שנתיים של כחלון במשרד האוצר ונבדוק איך הוא מקדם מהלכים שיתמכו בצמיחה ארוכת הטווח של ישראל.

*הכותב הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ששימש במשרד האוצר במספר תפקידים. בין השאר היה עוזר למנכ"ל המשרד, יועץ כלכלי לסגן שר האוצר, הוביל 3 רפורמות גדולות במשרד ושימש כמרכז ועדת הריכוזיות וכמרכז וועדת שטרום.

לעמוד הפייסבוק של נער אוצר - לחץ כאן