6 הערות לקראת הדיון ביום שלישי - שעשוי להשפיע באופן דרמטי על מחירי הדירות

מחרתיים, ב-9 במאי, ידון בית המשפט העליון בשבתו בבג"צ, ובהרכב שופטים נרחב במיוחד, בשלל העתירות שהוגשו, ולטעמי בצדק רב, נגד החוק שנועד למסות בעלי שלוש דירות ומעלה.

אלא מאי? בפייסבוק, ובאינטרנט כלל, גועשת הרשת במחאה המונית נגד העתירות ובעד העברת החוק. בין היתר טוענים רבים מהגולשים כי החוק, כביכול, מוצדק מאוד, כי אותם פנסיונרים שייפגעו מהחוק הינם, כביכול, "עשירים מהמאיון העליון" וכי החוק הינו בפועל מתון לעומת הצעות הרבה יותר גורפות שהועלו בעבר, בין היתר על ידי שר האוצר הקודם יאיר לפיד, למסות בעלי דירות בשיעור של 2.5 אחוזים. כמו כן טוענים העותרים כי הליך החקיקה של מס זה היה תיקני ומוצדק, וכי אין פסול, לא מניה ולא מקצתיה, בתהליכים אלה.

מבלי להתערב, חלילה, בדיון המשפטי הלגיטימי שיהיה בבג"צ, ברצוני להעלות כמה נקודות שהינן, לטעמי, מכריעות בשיקולים האם לקדם את הצעת החוק או לבטלה לאלתר.

1. מאז עלתה הצעת החוק הזו על סדר היום, לפני שנה ויותר, הנזק שגרמה לאזרחי ישראל בכלל, ולשוכרי הדירות בפרט, גדול עשרות מונים מהתועלת שלו. בעלי הדירות, מחשש כבד שהנה בקרוב יצטרכו לשלם מס, העלו את דמי השכירות, מה שכמובן פגע בכיסם של אותן שכבות עממיות ששר האוצר חפץ כל כך לסייע להן.

2. בד בבד גרמה עצם העלאת ההצעה למשקיעי נדל"ן רבים, ישראלים ומשקיעי חו"ל, לברוח מהשוק, כשחלקם פנו לשווקים במדינות אחרות שמעבר לים, כך שגם מהיבט זה גרמה ההצעה לנזק כבד פי כמה וכמה מהתועלת, שכביכול.

• "שכחתי שיש לי 10 דירות" - המשקיעים שמתחמנים את המערכת
• קרוב ל-100 אלף איש מחזיקים 3 דירות ומעלה - האם יוטל מס על דירה שלישית?

3. נקודה זו קשורה לקודמתה – אי הביטחון ביציבות שוק הדיור, גרם במקביל גם ליתר חלקי השוק, ולאו דווקא המשקיעים ה"עשירים", לעצבנות רבה, ותרם רבות במהלך השנה האחרונה לעליות המחירים שהסתכמו בשנה הקלנדרית 2016 ב-6.3 אחוזים, עם עליות משמעותיות יותר באזורי הביקוש.

4. אין ספק שהוויכוח העז סביב הצעה זו, עד כדי "קרבות אגו" בין האוצר לבין המתנגדים, ביניהם רוב מכריע של חברי הקואליציה והאופוזיציה כאחד(!), הסיט את הדיון מהבעיה האמתית של שוק הדיור - היעדר היצע. ההתמקדות המוגזמת מאוד, לטעמי, הן במס על דירה שלישית, כמו גם מחיר למשתכן כפתרונות קסם לשוק הדיור החולה, רק הוסיפו שמן על המדורה, ובד בבד מנעו דיון ענייני ונכון בפתרונות הרבה יותר אפקטיביים, דוגמת קיצור הליכים ביורוקרטים, הפשרת קרקע באזורי הביקוש וקידום תכנית התחדשות עירונית כוללת.

5. מעבר להליכי אישור החוק השנויים מאוד במחלוקת, קיימת בעיה על עצם החוק עצמו, שהינו בפועל "כפל מס" על בעלי דירות, זאת משום שהם משלמים כדת וכדין מס כדבעי לא רק על רכישת הדירה, אלא גם על הכנסתם השוטפת משכר הדירה. כפל מס זה, לטעמי, משקף מדיניות המזכירה מאוד משטרים סוציאליסטים מובהקים שלא לומר קומוניסטים, ולא ממשלה הדוגלת, כביכול, בכלכלת שוק ליברלית חופשית.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

6. הטענה, כביכול, שהעתירות לבג"צ הוגשו בשם "עשירים" ולא פנסיונרים ואנשי המעמד הבינוני, איננה נכונה בעליל. נהפוך הוא: דווקא "מיליונרים" שהינם בעלי דירות יוקרה בעשרות מיליוני שקלים כל אחת, לא יחושו כלל ועיקר בכיסם את כובד המשקל של מס זה. מבדיקה שערכתי במשרדי, מסתבר כי כ-80 אחוזים לפחות(!) מהנפגעים הינם חתך של ישראלים מהמעמד הבינוני ובעלי דירות צנועות יחסית, שאת חלקן הגדול רכשו לקראת זקנה בשנים שבהן מחירי הדיור היו מתונים יותר, והם אלה שייפגעו יותר מכל ממס מיותר זה.

חומר למחשבה לקראת ה-9 במאי.

הכותב הוא ארז כהן, שמאי מקרקעין ולשעבר יו"ר לשכת השמאים

מחפשים דעה נגדית? למסמך שנכתב בעמוד מחאת הדיור לקראת הדיון הקריטי ביום שלישי הקרוב - לחץ כאן