בשנים האחרונות מתרחשת תופעה חיובית מאוד בממשלה שלנו. כל משרד מחויב להציג תכנית עבודה לשנה הקרובה והחל מהשנה (2017) הוא גם נמדד על הצלחתו לעמוד בתכנית העבודה שהוא הציג. משום שיש לנו בפעם הראשונה את תכנית העבודה של משרד האוצר ואת תוצאותיה' נראה נכון לבחון מה משרד האוצר ניסה להשיג בשנת 2016 ומה הצליח להשיג. המשרד קבע 7 יעדים:
1. הקטנת רמת אי השוויון (מדד ג'יני ברוטו)
הכנסת מדד זה לתכנית העבודה היא פארסה אחת גדולה והעובדה שאף עיתונאי לא מדווח על זה היא ממש בדיחה עצובה. זה לא שהקטנת אי השוויון אינה מטרה ראויה אלא שפשוט לא ניתן למדוד בזמן אמת את אי השוויון ולכן יהיה קשה לאמוד האם משרד האוצר הצליח במטרתו או לא. הנתונים על אי השוויון במשק מתפרסמים באיחור של בערך שנתיים. רק בדצמבר 2016 פורסם דוח הביטוח הלאומי שקבע מה היה מדד ג'יני לשנת 2015. לכן היעדים שהציב לעצמו משרד האוצר אינם רלוונטיים והיכולת למדוד את משרד האוצר בזמן אמת אינה קיימת.
- כל הכותרות
חשוב לציין ניואנס מאוד רלוונטי והוא האם מנסים להוריד את אי השוויון ברוטו או אי השוויון נטו. אי השוויון ברוטו נמדד בשוק העבודה והוא נמצא בירידה מאז 2003 מכיוון שיותר אוכלוסיות נכנסו לשוק העבודה. אי השוויון נטו כולל בתוכו מסים ותשלומי העברה (קצבאות) ולכן כולל בתוכו גם את התערבות הממשלה. ההחלטה לבחון את אי השוויון ברוטו היא נכונה בעיניי ומונעת מקרה שהממשלה תנסה להוריד את אי השוויון על ידי מתן קצבאות. זה חשוב מאוד כי עשר השנים האחרונות הוכיחו שקצבאות אמנם מורידות את אי השוויון (נטו) בזמן הקצר אך לאורך זמן הן יוצרות מלכודת עוני ולכן מעלות את אי השוויון בטווח הארוך.
סיכום: לא ניתן למדידה.
2. הקטנת הגירעון התקציבי
משרד האוצר רצה להקטין את הגירעון התקציבי בשנת 2016 אבל תכנן לא לעשות זאת. בסוף זה הצליח לו במקרה. מבולבלים? גם אנחנו. בשנת 2015 הגרעון התקציבי עמד על 2.9%. משרד האוצר הגדיר בתכנית העבודה שלו שהוא מעוניין להוריד את הגרעון המדובר אך את תקציב המדינה הוא תכנן לפי גירעון של 2.9%. כלומר, הוא התכוון לא לעמוד ביעד הזה. למזלו בגלל מספר שינויים שאינם תלויים בו (כמו שיפור בתנאי הסחר של ישראל) הגירעון בסופו של דבר היה נמוך יותר ולכן המשרד עמד ביעד.
סיכום: היעד הושג במזל.
3. הגדלת הכנסות המדינה ממסים
משרד האוצר כיוון להגדיל את הכנסות המדינה ממסים מ-297.5 מיליארד שקל ל-312.3 מיליארד שקל. בעזרת חיזוק רשות המסים ובזכות הצמיחה הגבוהה, משרד האוצר עמד ביעד זה בהצלחה מרובה. צריך להפריד בין הצמיחה הגבוהה, שהושגה לא בזכות האוצר, לבין חיזוק ההרתעה ויכולות הגבייה של רשות המסים שהושגו בזכות עבודה מאומצת של משרד האוצר. בהקשר זה ראוי לציין שעבודה זאת נעשתה בעיקר בתקופת השר הקודם (גילוי נאות: הכותב שימש יועץ לסגן שר האוצר לשעבר) אך גם הממשלה הנוכחית המשיכה במגמה וראויה לשבח על כך.
סיכום: הצלחה, עודף גביה של קרוב ל-9 מיליארד שקל.
4. הגדלת בניית יחידות דיור חדשות
משרד האוצר כיוון להגדיל את בניית יחידות הדיור החדשות מ-50 אלף בשנה ל-60 אלף בשנה. על ידי כך קיווה משרד האוצר לעצור את עליית מחירי הדיור. בפועל משרד האוצר הצליח להעלות את התחלות הבניה ל-54 אלף יח"ד בלבד ואכן מחירי הדיור המשיכו לעלות, גם אם בקצב איטי יותר מאשר בשנים הקודמות.
סיכום: כישלון, לא נבנו מספיק יח"ד ומחירי הדיור עלו ב-6.3%.
5. הקטנת הריכוזיות בתחום הפיננסי
המערכת הפיננסית בישראל ריכוזית מאוד. משרד האוצר כיוון בשנת 2016 להקטין את מדד הריכוזיות (HHI) מ-0.2 ל-0.19. הנתונים עדיין לא פורסמו אך נראה שמשרד האוצר מודה בכישלונו בהשגת יעד זה. כהוכחה אפשר לראות שבספר תכניות העבודה לשנים 2017-2018 משרד האוצר קובע שמדד זה עמד על 0.2 בשנת 2016.
סיכום: כנראה כישלון.
6. הקטנת הפער בפריון עבודה ממדינות ה-OECD
ישראל מפגרת כבר שנים אחרי מדינות המערב בפריון לשעת עבודה. כלומר העובד הישראלי מייצר בכל שעת עבודה פחות מאשר העובד האירופאי או האמריקאי (בממוצע). פער זה עמד בשנת 2015 על 24% ומשרד האוצר ניסה להקטין אותו ל-22% בשנת 2016. המשרד טוען שהנתונים עדיין לא פורסמו אך דוח בנק ישראל לשנת 2016 מצא שפריון העבודה בישראל עלה ב-0.5% (פחות מהממוצע ארוך הטווח שהוא 0.7% בשנה). למרות שנתוני ה-OECD עדיין לא פורסמו אני מרגיש בטוח לומר שהסיכוי שהפריון בהן ירד ב-1.5% שואף לאפס. לפיכך נראה שמשרד האוצר לא עמד גם ביעד זה.
סיכום: כישלון.
7. הגדלת הרווח הנקי של החברות הממשלתיות
החברות הממשלתיות הן חברות עסקיות לכל דבר שנמצאות בבעלות הממשלה. כאשר הן מרוויחות הן יכולות להעביר דיבידנדים לממשלה, מה שמקטין את הצורך של הממשלה בגביית מסים מהאזרחים. לכן הגדלת הרווח של חברות אלו היא מטרה ראויה ביותר. בשנת 2015 הרוויחו החברות הממשלתיות ביחד 700 מיליון שקל והמטרה הייתה שבשנת 2016 ירוויחו 2 מיליארד שקל. למעשה, הן הרוויחו בשנה זו 2.5 מיליארד שקל.
סיכום: הצלחה מרשימה.
סיכום
לא התייחסתי כאן לבחירת היעדים שהציב משרד האוצר. האם הם ראויים או לא? האם משרד האוצר הציב לעצמו יעדים קלים להשגה? אלו שאלות גדולות שדורשות דיון ציבורי מעמיק. דיון שכזה צריך להתקיים בכנסת וחשוב שיהיו בו גם מומחים מטעם הציבור שיציגו הצעות חלופיות. בסופו של דבר, אחרי שהיעדים נבחרים משרד האוצר צריך לבנות תכנית פעולה בהתאם והכנסת צריכה לפקח על התקדמות משרד האוצר בהשגת היעדים שנבחרו.
תהליך זה אינו קורה כרגע אך יש תקווה שעצם הצגת תכניות העבודה ותוצאותיהן פותח פתח לחברי הכנסת להתחיל לעשות ביקורות על הממשלה, על יעדיה ועל ביצועיה. שיפורים נוספים בשיטה עדיין נדרשים. כרגע משרדי הממשלה יכולים או לעמוד ביעדים שהציבו או לפספס אותם. ראוי היה לעשות סולם של מדדים, כלומר להבחין בין כישלון מוחלט בהשגת היעדים, כישלון יחסי, הצלחה יחסית או הצלחה מוחלטת של השגת היעד בהתאם לכמה רחוק הייתה הממשלה מהשגת היעד שהציבה לעצמה. לאורך זמן נרצה גם בצורה זאת לבדוק האם הממשלה הציבה יעדים קלים להשגה או שהשיגה אותם תודות לעבודה קשה ויעילה של המשרדים השונים.
לדעתי האישית, משרד האוצר יכל להציב יעדים טובים ושאפתניים יותר. למשל, יעד צמיחה למשק (קצר טווח וארוך טווח) שהוא יעד המדיניות העיקרי של משרד האוצר בכובעו כמוביל המדיניות הכלכלית של הממשלה. כמו כן, אין שום התייחסות של משרד האוצר למדד Doing Business המתאר את הסביבה העסקית בישראל (מבחינת עומס בירוקרטיה). במדד זה חלה התדרדרות בשנים האחרונות (ישראל נפלה ממקום 26 בעולם למקום 52 תוך עשור) ושינוי מגמה הוא הכרחי על מנת לשפר את המצב העסקי ואת תוואי הצמיחה של ישראל.
גם אם מקבלים את היעדים של משרד האוצר כיעדים ראויים מתקבלת תמונה לא מחמיאה בלשון המעטה. מתוך 7 יעדים שהציב משרד האוצר, אחד מהם לא ניתן למדידה, שלושה הושגו בהצלחה (אחד מהם הושג למרות שהמשרד לא באמת ניסה להשיג אותו ועם הרבה מזל) ושלושה כשלו כישלון כואב. הציון הסופי של משרד האוצר עומד אם כן על 3 מתוך 7 (או 6, תלוי איך מסתכלים על זה). כלומר במקרה הטוב מקבל כחלון ציון של 50 מתוך 100.
כעת תורם של חברי הכנסת, של העיתונאים ושל הציבור להפנות שאלות קשות לממשלה. מדוע הוחמצו יעדים מסוימים שהוגדרו? בזכות מה הושגו היעדים שהושגו? כיצד לומדים מההצלחות והכישלונות בשנה האחרונה וכיצד משתפרים לשנים הבאות? ואילו יעדים ראוי להציב לשנים הבאות? בואו נקווה ששאלות כאלו אכן יופנו למשרדי הממשלה ומשרד האוצר בראשם. כולנו נרוויח משיפור בדרכי עבודה הממשלה.
**הכותב הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ששימש במשרד האוצר במספר תפקידים. בין השאר היה עוזר למנכ"ל המשרד, יועץ כלכלי לסגן שר האוצר, הוביל 3 רפורמות גדולות במשרד ושימש כמרכז ועדת הריכוזיות וכמרכז וועדת שטרום.
לעמוד הפייסבוק של נער אוצר - לחץ כאן
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
21.לא הבנתי איךרודף צדק 968 10/05/2017 03:28הגב לתגובה זו0 1"עשר השנים האחרונות הוכיחו שקצבאות אמנם מורידות את אי השוויון (נטו) בזמן הקצר אך לאורך זמן הן יוצרות מלכודת עוני ולכן מעלות את אי השוויון בטווח הארוך." - אדם נכה שגם ככה לא יכול לעבוד או אדם קשיש חסר פנסיה שלפחות לא ירעבו כי גם ככה אם יורידו להם את הקצבאות זה רק יקח מהם את המעט שיש להם בלי שהם ימצאו עבודה במקום.סגור
-
ההסבר הפשוטעוד רודף 10/05/2017 11:42הגב לתגובה זו3 0לא מדובר על נכה או קשיש חסר פנסיה שגם ככה ממצים את כושר ההשתכרות שלהם. הבעיה היא בקשת רחבה של אנשים שככל שהמדינה נותנת להם עזרה כך פחות ופחות כדאי להם לעבוד או להתאמץ או אפילו ללכת ללמוד מקצוע חדש כדי לשפר את תנאי העבודה שלהם ולכן בטווח הארוך קבוצת מקבלי הסיוע והקצבאות גדלה וזו ממש לא המטרה ובטח שלא מועיל למשק הכלכלי של המדינה.סגור
-
20.10000 איש מתחרים על 100 דירות זה הסיכוי.כחלון צוחק על בוחריו 09/05/2017 20:25הגב לתגובה זו2 2מחיר למשתכן בשליטתו המלאה. כשלון עוף הביתהסגור
-
19.פחלון כ-ש-לו-ן50+ 09/05/2017 18:26הגב לתגובה זו4 2שודד במיסים מפלים נוספים את הפנסיונרים והחוסכים. הגזירות קבועות ורק גודלות. הטבות זמניות, לחלק מהציבור ואח"כ נעלמות.סגור
-
18.למה קשה לך כל כך לפרגן - כחלון הצליח ובגדולאור לגויים 09/05/2017 17:57הגב לתגובה זו8 5לעומת כל שרי האוצר ב- 10 השנים האחרונות !!!סגור
- טען עוד
-
17.כחלון מתחרז עם כשלון במיוחד במסים על דיוראיציק 09/05/2017 16:12הגב לתגובה זו5 1די למיסים על הדיור 1. משכנתא גבוהה 2 מס דירה שלשית 3 מס רכישה 4 מס שבח 5 מס קנייהסגור
-
16.כחלון משנה את כללי המשחקבנקאי 09/05/2017 15:23הגב לתגובה זו4 4לראשונה אזרחים בישראל נהנים מפירות הייצור וההצלחה של המדינה ולא רק המקורבים שר האוצר הכי טוב שהיה בתולדות המדינה.סגור
-
שבנקאי אומר כזה דבראזרח פשוט 09/05/2017 15:57הגב לתגובה זו3 2אז בטוח כחלון השר אוצר הכי גרוע במדינהסגור
-
15.הגרעון ירד בזכות היהודים!!אבשלום 09/05/2017 15:17הגב לתגובה זו1 1שתומכים בסמול הבעייתי והקצוני והמסיתסגור
-
14.לא התדרדרות אלא הדרדרות! (ל"ת)אור 09/05/2017 14:46הגב לתגובה זו1 0סגור
-
13.כתבה שכל מטרתה להוציא את כחלון לא טוב לפני הדיון היוםאבנר 09/05/2017 14:44הגב לתגובה זו2 1פשוט סיכול ממוקד לקראת דיון בעניין מס ריבוי דירות. שהשופט יושפע ויפסול...שופטים יקרים יש לכם חשיבות רבה ותדאגו לצדק ולא למשוא פנים. כחלון עשה הכל למען הצעירים. האופוזיציה שכביכול סוציאליסטית הייתה אמורה להגן על החוק אבל שיקול פוליטי מונע מהם. ככה מפלגת העבודה מראה את פניה האמיתיות.סגור
-
12.יעד הגרעוןסתם אחד 09/05/2017 14:31הגב לתגובה זו0 02.9% זה יעד הגרעון בחוק. עמדו בו לא בגלל שהם מוכשרים אלא מהסיבה הפרוזאית ששנת 2015 התנהלה בתקציב חלקי 12. האוצר, כמו גם הכותב, מתנהלים בחובבנות מושלמת. חלק גדול באשמתם כי במקום לעמוד כחומה בצורה מול שרי האוצר החובבים ומשמידי הערך הסדרתיים, הם נערי האוצר מנצלים את בורותם של שרי האוצר ומוסיפים בורות משלהם. ואחרי הכל גם לראש הממשלה לסדר היום הפוליטי יש השלכות קשות על התקציב וניצולו. ובנוסף, לכל מיני הישגים שהאוצר מתהדר בהם, כמו יחס חוב-תוצר, זה בא על חשבון האזרח ברפואה, חינוך, סיעוד ומה לא. ציניות במיטבה.סגור
-
11.כחלוןמכבי 09/05/2017 13:49הגב לתגובה זו5 0יש לגבות מליארדים של $ מהרווחים הכלואים של טבע ושל חברה לישראל וכל. יש כמה מליארדים שחור לגבות או להכניס לכלאסגור
-
10.מחירי הדיור בטח לא כולל מחיר למשתכן... שם ירדו 25%אלי 09/05/2017 13:46הגב לתגובה זו3 1והקבלנים מרוויחים יפה וזה לוקח זמן אי אפשר למדוד כ"כ מהר בעוד שנתיים מחיר דירה לא יהיה יקר יותר מאשר היום באזורי מחיר למשתכן ומחירי השכירות אף יירדוסגור
-
9.מה עם יעד שהבורסה תעלה??? כל הפנסיות של עם ישראל שם!!! (ל"ת)תורידו את המס!!! 09/05/2017 13:21הגב לתגובה זו5 0סגור
-
8.יעד מס' 1 (בכתבה)גמלאית 09/05/2017 12:51הגב לתגובה זו2 0צמצום אי השיויון יכול להיעשות, בחלקו, אם משרד האוצר ימלא בזריזות וללא סחבת (מכוונת) את פסיקת בג"ץ (בג"ץ קוריצקי) אשר חייבו לעדכן גמלאות לאלפי גמלאים. האם השר ועוזריו מוכנים לפעול בעניין ? לנחש ?סגור
-
7.לא היה שר אוצר טוב מכחלון, כתב קשקשן! (ל"ת)אבנר 09/05/2017 12:43הגב לתגובה זו8 14סגור
-
6.הכותב ממצבעי יש עתיד. חבל שלא חושף את שמו. (ל"ת)אזרח 09/05/2017 12:30הגב לתגובה זו4 13סגור
-
5.מפלגת המיסים המשך טבעי ללפיד שהיכה במעמד הבינייםמפלגת כולנו 09/05/2017 12:27הגב לתגובה זו7 2עם קצוץ קצבות ועם מס שבח על דירה שניה. הגדלת המיסים היא זמנית בלבד. כחלון לוקח את כספי המיסים של כולנו ומחלק לברי מזל במקום מדיניות הוא עושה טריקים על חשבון המיסים שלי. כחלון ולפיד = אפסיםסגור
-
4.בהקשר לסעיף הרווח של חברות ממשלתיותranr 09/05/2017 12:10הגב לתגובה זו0 2מעניין מאד מהיכן נבעה העליה של פי 3.5 ברווח הנקי ועוד לאור ההפסד הבזיוני של מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד. האם זו מכירת נכסים לאומיים לטייקון כלשהו ? אולי ירד על החברות הממשלתיות מטר של מטבעות זהב ? אולי חלק מהרווח הבלתי ניתן לעיכול בא מאגודות המים הנובע ממחיר מופרז של המים ?סגור
-
3.שכחו עוד מטרה: לפגוע בבעלי הדירות והשוכרים:בן אהרון 09/05/2017 12:06הגב לתגובה זו11 3נראה שהצליח בגדול.סגור
-
וטוב שכך (ל"ת)הומלס 09/05/2017 13:36הגב לתגובה זו3 2סגור
-
2.החברות הממשלתיות גבו יותר מהאזרחים. זה כמו עוד מיסים.בן אהרון 09/05/2017 12:05הגב לתגובה זו5 2וכרגיל במיסים זה הצד הכי חזק של שר האוצר.סגור
-
יש חברות ממשלתיות שלא גובות מהאזרחאטי 09/05/2017 14:21הגב לתגובה זו2 0כמו תעשייה אוירית ורפאל. החברות הללו מפתחות את אמצעי הביטחון לטובם כולנו.כדאי שנזכור זאת לפני שממהרים להכליל.סגור
-
1.מי שחושב שהיקף הבניה זה הכי חשוב- לא קרא את ניתוח העומקשון 09/05/2017 12:03הגב לתגובה זו7 2של אתר 'הפרכת מיתוסים נדלן'. מעל 70 גרפים, טבלאות, ציטוטים והוכחות מחכים לכם שם.סגור
-
אל תיפלו לפח ולדמגוגיה של אתרטומי 09/05/2017 14:22הגב לתגובה זו3 9הפרכת מיתוסים...האתר מלא שקרים ומשאלות לב.ראו הוזהרתם!סגור
-
כל אחד רואה את המציאות שלו. לא רואה מישהו שחוגג. (ל"ת)אאא 10/05/2017 08:52הגב לתגובה זו0 0סגור
