אל תפספסו את המשמעות המדינית של ביקור טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לביקור היסטורי בישראל. כמובן שאין מדובר בביקור ראשון של נשיא ארה"ב בישראל אך בעולם היחסים הבינלאומיים, בו לתדמית ולתודעה יש משמעות מיוחדת, יש לראות בחיוב את בחירותו של טראמפ להגיע לירושלים בביקורו הרשמי הראשון מחוץ לגבולות ארה"ב. משמעות הביקור נגזרת לא רק מתוכנו אלא גם ממועד הביקור, אופיו וההקשרים האזוריים והבינלאומיים שלו.

כשם שהסמליות בבואו של טראמפ לישראל בשלב כה מוקדם בכהונתו היא סימן חיובי לחוזקם של יחסי ישראל ארה"ב כך יש לראות בהחלטתו של טראמפ להתחיל את מסעו הבינלאומי דווקא בסעודיה כבחירה מודעת ולא כתוצאה של יד המקרה. מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון בשמונה השנים האחרונות תחת ברק אובמה התאפיינה בבדלנות מסוימת ובהפגנת איפוק וסובלנות כלפי 'סוררים' על פני הזירה הבינלאומית - שהתפרשה בקרב מנהיגים אחרים כחולשה. בהיבט זה כמו גם בהיבטים אחרים, הנשיא טראמפ שם לו למטרה למחוק את מורשתו של קודמו בתפקיד, הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי.

מדיניות הכתף הקרה שהפגין אובמה כלפי מצרים נמחקה כליל לאחרונה. תחת ממשל טראמפ נראה כי הריחוק והניכור נעלמו לחלוטין וטראמפ אף אירח לאחרונה את הנשיא המצרי בבית הלבן והעניק לו חיבוק דיפלומטי חם ואוהד. הביקור בסעודיה, בו התקבל טראמפ בכבוד מלכים הוא נדבך נוסף של נוכחות ארה"ב בזירה הבינלאומית והמזרח-תיכונית בפרט. העסקה הכלכלית האדירה שנחתמה בביקורו הקצר של טראמפ בסעודיה היא איתות לכל המעורבים בדבר התקרבות ביחסים בין המדינות וחיזוק משמעותי של הציר הסוני, הפרגמטי יחסית.

הוואקום שנוצר בשל העובדה שלנתניהו ולממשלתו אין שום תכנית מדינית או יוזמה להציג, בצירוף ההתקרבות בין ארה"ב לסעודיה, יביאו בסבירות גבוהה לכך שטראמפ ינער את האבק מן היוזמה הסעודית שנמצאת 'על המדף' מאז הציגו אותה הסעודים לליגה הערבית במרץ 2002. טראמפ ישאף להעניק כבוד רב לערב הסעודית כחלק מהידוק היחסים בין שתי המדינות ואחת הדרכים לכך צפויה להיות הפעלת לחץ על ישראל לקבל את היוזמה הסעודית כמתווה למשא-ומתן אזורי.

היוזמה הסעודית-ערבית היא תכנית מדינית שאומצה על-ידי הליגה הערבית לסיומו של הסכסוך הישראלי-ערבי. בבסיס היוזמה ההצעה לנורמליזציה מלאה של יחסי כל מדינות ערב עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה והקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה תהיה מזרח ירושלים. חברות הליגה הערבית אימצו את ההצעה בפסגת הליגה בביירות בשנת 2002, והיא אף אושרה בכינוס הליגה הערבית בשנת 2007. מדינת ישראל מעולם לא קיבלה או דחתה את היוזמה באופן רשמי.

את המהלכים המדיניים שמוביל הנשיא טראמפ במזרח-התיכון יש לראות בהקשרים הרלוונטיים, ובראשם מצבו הפוליטי הלא פשוט מבית. החודשים הראשונים של הנשיא בתפקידו התאפיינו בשערוריות ופרשיות, אחת מהן אף קשורה ישירות לישראל והיא הטענה שהנשיא העביר לגורמים רוסים מידע מודיעיני מסווג שמקורו בשירותי המודיעין הישראליים.

ככל שבארה"ב הלחצים על הנשיא טראמפ יתגברו, כך ניתן לצפות שהלחץ על ישראל והפלסטינים לקידום תהליך מדיני יגבר אף הוא. טראמפ יבקש בוודאי לנצל את ביקורו כאן בכדי להסיט, ולו חלקית, את תשומת הלב מהפרשיות שאיתן הוא מתמודד בבית, לטובת חיזוק תדמיתו של מנהיג בינלאומי מוביל ולכן על אף, ואולי בגלל, האתגרים הפוליטיים הפנימיים שצפויים להעסיק אותו מאד כאשר יחזור לוושינגטון, טראמפ משקיע מאמצים רבים במישור הבינ"ל.

הלחץ האמריקאי על ישראל ועל הפלסטינים לשוב לשולחן המשא ומתן צפוי, אם כן, להתגבר. גם אם זה לא יקרה בעת הביקור הנוכחי, טראמפ צפוי לעשות זאת בעתיד הקרוב וכדאי שממשלת ישראל תיערך לכך.

עם זאת, העובדה שהחשש הגדול ביותר של ממשלת נתניהו הוא שהממשל האמריקאי יציג תכנית מדינית כלשהי הוא אבסורד. ממשלה אחראית ממילא הייתה צריכה להציג כבר מזמן תכנית משלה ולגבש מדיניות ברורה ועקבית בנוגע לחיזוק מעמדה של ישראל באזור - מבחינה מדינית, ביטחונית וכלכלית. כך מצופה מהנהגה לאומית, ללא קשר לבחירתו של טראמפ או לביקורו באזור.