בהסתכלות על גורמי הסיכון, האם נכון כעת לנקוט גישה דפנסיבית יותר בשוק המניות?

אז ללכת לפי המשפט המוכר "sell in may"? זו שאלה טובה לכל שנה, אך האם כעת, לאחר עליות כל כך גבוהות של שוקי המניות, בארצות הברית ובאירופה, יש מקום להקטין חשיפה, או לפחות להגדיל את החלק הדפנסיבי שלה? שאלה זו כרוכה בטבורה לשאלת הלקוח, צרכיו ופרופיל הסיכון שלו ולכן אין לה פתרון בית ספר. כך, כל סיכון שיכול להסיט פרט שונא סיכון, עשוי להוות הזדמנות בעיניו של פרט חובב סיכון.

עם זאת, בחינה של גורמי הסיכוי והסיכון, העומדים כעת על סדר היום של שוקי ההון העולמיים, מצדיקים גישה דפנסיבית יותר בהשוואה לזו של החודשים הקודמים, לפחות מבחינת משקיעים עם פרופילי הסיכון הנמוכים. גורמים אלו כוללים:

1. הרמות הגבוהות שמדדי המניות הגיעו, כאמור. עד לאחרונה קראנו בתדירות יומית, כמעט, על מדדים שקובעים כמעט מדי יום שיאים חדשים, אך לאחרונה ניכרת רגיעה.

2. החששות וסימני השאלה לגבי ממשל טראמפ ומדיניותו. החשש האחרון נוגע לתקרת החוב, שאם לא תועלה תגרור השבתה של שירותי הממשל. בד בבד, עסקים גדולים מתייצבים נגד החלטות של הממשל (רק לאחרונה - בנושא פרישת ארה"ב מהסכם האקלים). חשיבות גורם סיכון זה גדולה במיוחד, היות ואופטימיות לאחר היבחרות טראמפ הייתה בין הסיבות המרכזיות לעליות עד כה.

3. מספר נתונים כלכליים פושרים ובראשם דוח התעסוקה האחרון מעלים סימני שאלה לגבי המשך העלאות הריבית (כנראה לא לגבי יוני, שכן רוב ההערכות הן שהריבית תעלה, אך במבט לחודש ספטמבר, שהסתמן כה כמועד ההעלאה הבא). יצוין, כי ריבית נמוכה טובה למניות, כך שהגיוני לשאול למה חשש שתוואי העלאת הריבית יהיה איטי יותר יפריע להן. התשובה היא שככל שהריבית עולה בגלל הביטחון של ה-Fed (הבנק המרכזי של ארה"ב) בכלכלה האמריקאית, הרי הפוגה עלולה להתפרש כאיתות לירידה ברמת האופטימיות שלו.

גורמים אלו ואחרים גוררים לאחרונה נטייה של המשקיעים למשנה זהירות ולכן הם מגדילים את החשיפה לנכסים דפנסיביים יותר (safe heaven); כך, לאחרונה מוליכים את השוק ענפים כגון תשתיות (שירותים ציבוריים), מוצרי תצרוכת בסיסיים, נדל"ן ותקשורת. הענפים הללו אמורים לרדת פחות, אם יתפתחו ירידות שערים, היות והביקוש למוצריהן קשיח, יחסית. יש ביניהן גם מניות צמיחה, שאפשר שירדו פחות בגלל הסיפור הכלכלי שלהן.  לבסוף, לא מעטות מהן מציגות תשואת דיבידנד גבוהה, יחסית (שאף תגדל אם שעריהן ירדו). בד בבד, יש ביקוש לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות ותשואות הפדיון שלהן ירדו (המחירים עלו) חזרה לרמתן מלפני הבחירות. גם הזהב עולה - נכס מקובל לתקופות שתיאבון הסיכון פוחת.

להערכתי, בהינתן הריביות הנמוכות והחלופות היקרות, יש עדיין מקום לחשיפה המנייתית בחו"ל (הן בארה"ב והן באירופה, שהחלה להתעורר), אך בד בבד להיות ערים להצטברות גורמי הסיכון של הזמן האחרון ולסמיכות למספר אירועים, פוליטיים ואחרים, שיכולה להיות להם השפעה מהותית על הסנטימנט ותיאבון הסיכון של המשקיעים: 

1. הודעות הריבית בארה"ב ובגוש האירו; לשווקים ייקח מספר ימים על מנת להפנים לחלוטין את כל ההשלכות. לגבי ארה"ב, חשוב מאוד מה תהייה תחזית הריבית החדשה של ה-Fed. זו מתעדכנת פעם ברבעון.

2. בחירות הבזק בבריטניה ובהמשך בצרפת (לפרלמנט) ובגרמניה.

3. התרבות והתפשטות פיגועי הטרור (הן פיזי והן סייבר), חששות מהתלקחות בקוריאה ולאחרונה - ההתפתחויות סביב קטאר.

השפעות אלו תתורגמנה לרמת תנודתיות גבוהה יותר של השווקים. בשורה התחתונה, בתקופה האחרונה אני מזהה נסיגה מסוימת של תמהיל הסיכוי-סיכון, אך צד הסיכוי עדיין נראה דומיננטי יותר. שונאי סיכון יכולים, לדעתי, להמשיך עם החשיפה המנייתית שלהם ולשקול, לפי הצורך, לשלב בה נכסים בטוחים יותר, גם על חשבון פגיעה מסוימת בתשואה הפוטנציאלית.

מאת: רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות