הסיפור על המשקיע האקטיביסט שאתם חייבים להכיר - והשקעה ספציפית שלו כדוגמה

המשקיע האקטיביסט (פעיל) הוא, בגדול, משקיע שרוכש פוזיציה בחברה על מנת להפעיל לחץ על ההנהלה כדי שזו תקבל את האסטרטגיות שהוא מציע ושבדרך כלל אמורות לפעול למקסום ערך המניות.

אקטיביסטים מצליחים לבצע את התכניות שלהם כיוון שלהנהלות של חברות ציבוריות יש בעיה שחוזרת על עצמה, בעיית זיכרון. ככל שתקופת הניהול שלהם ארוכה יותר כך גם הזיכרון שלהם בנושא הגדרת התפקיד שהם ממלאים, מצטמצם והם מתחילים להאמין שהם מנהלים חברה בבעלותם הפרטית, שוכחים שהם עובדים עבור בעלי המניות. כאשר האחרונים, מסיבה זו או אחרת, מאוכזבים מביצועי המניה בה השקיעו הם ממורמרים ועלולים/עשויים לקצר את תקופת הכהונה של ההנהלה או לכפות לשינויים באסטרטגית הניהול. זה הפתח שנותן שוק המניות למשקיע אקטיביסט שמזהה מצבים שבהם, בעזרת הרגשת התסכול של המשקיעים האחרים במניות, הוא יכול לכפות על ההנהלה שינויים שלדעתו יכולים להוביל לשיפור בהערכת החברה.

ברוב המקרים המשקיע האקטיביסט אינו מחפש השתלטות על חברה שהרי השתלטות היא תהליך יקר מאוד, לא פשוט משפטית ורוב האקטיביסטים אינם רוצים לנהל החברות בעצמם כאשר האמת היא שעל מנת להשיג את מטרותיהם אין צורך בכך. רוב המשקיעים הללו אוספים כמות מסוימת של המניות, ברוב המקרים פחות מ-10% ו/או אז מנסים לשכנע בעלי מניות אחרים להצטרף אליהם בהפעלת הלחץ. יש מגוון סיבות שמושכות עינו של משקיע כזה וכולן באות תחת ההגדרה "הגדלת ערך המניות" (increase of shareholder value).

דוגמאות לסיבות לכניסת משקיע אקטיביסט נעות מאי שביעות רצון ממשכורות ההנהלה (בהשוואה לביצועי החברה) ועד לזיהוי נכסים שהחברה מחזיקה ושאינם באים לידי ביטוי בערכה בבורסה. משקיעים אקטיביסטים הפכו, במיוחד בשנים האחרונות, אהובים מאוד במדיה ובוול סטריט. למדיה הם מספקים כותרות ומאמרים מעניינים ורכילותיים אין ספור ולוול סטריט הם מייצרים פרנסה לבנקאי השקעה (60% מפעילות ה-M&A בוול סטריט ב-2015 נבעה מפעילות אקטיביסטים), לאנליסטים ולסוחרים (מבחינת העמלות) ומדובר בפרנסה רווחית ביותר.

• האם נראתה התחתית האחרונה במדד ה-S&P500?
• סוכנות S&P העבירה את טבע לרשימת מעקב עם אופק שלילי

עוד נקודה מעניינת בעולמם של האקטיביסטים, אחוז היהודים ביניהם גבוה והסיבות לכך היסטוריות בעיקר שהרי עד לאמצע המאה שעברה יהודים התקשו לקבל פוזיציות ניהול והחלטה בעולם הכספים האמריקאי, בבנקים ובחברות ההשקעה הגדולות ולכן הקימו יזמים יהודים מוסדות פיננסים משלהם (אופנהיימר, גולדמן, בר סטרנס ועוד) שם יזמו הקמת מחלקות שבחנו מצבן של חברות בצורה יסודית ("מחלקת ניצול ההזדמנויות" קראו לזה בעבר). הרוב המכריע של האקטיביסטים האמריקאים יידועי השם של היום החלו דרכם בבתי השקעות אלו, שם רכשו ניסיון ומאוחר יותר הקימו חברות וקרנות שהתמחו בנושא. האקטיביסט הראשון אגב היה יהודי ממוצא רומני, Isaac Le Maire, שהשתלט במאה ה-17 על חברת הסחר ההולנדית הענקית דאז, Dutch East India.

משקיעים אקטיביסטים פעלו בוול סטריט ובבורסות העולם האחרות מאז ומעולם אלא שמאז 2008 חלה עליה משמעותית בכוחם ובהשפעתם שהיום נמצאת בשיא. מה שקרה מאז 2008 הוא שהתקדמות מהפכת האינפורמציה לצד הצפת השווקים בכסף (גם בגלל תכניות ההצלה ולא פחות בשל רכישות האגחי"ם המסיביות ע"י הבנקים המרכזיים) והעליות במחירי המניות אל מול הציפיות לירידת מחירי האגחי"ם יצרו מצב שבו כסף גדול החל לנוע לידיהם של אקטיביסטים. תשואות תיקי ההשקעה שהלכו וירדו והלוואות שנעשו זולות היסטורית הגדילו התיאבון הספקולטיבי ובמיוחד לאור כמה סיפורי הצלחה גדולים של אקטיביסטים יידועי שם מהסוג של דן לוב, קרל אייקן, נלסון פלץ או ביל אקמן החלו משקיעים פרטיים גדולים ומוסדיים להעביר יותר ויותר כספים לידי האקטיביסטים.

למעשה, שנת 2013 נחשבת בוול סטריט כ"תחילת הרנסאנס של המשקיעים האקטיביסטים" ומה שאולי חשוב יותר הוא שבשנים האחרונות החלו האקטיביסטים להיכנס ולהשפיע גם על חברות ענק. אקטיביסטים פעילים בחלק גדול מחברות ה-S&P.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ל"משקיע הקטן" שמחפש דרכים להשתתף בהצלחותיהם של האקטיביסטים יש 2 אופציות. האחת, לעקוב אחרי הפרסומים של האקטיביסטים (דיווחים לרשות D13) ולהצטרף אליהם. השנייה, לחפש מכשירים שמשקיעים עם האקטיביסטים. יש סלי השקעה וקרנות שמתמקדים במניות שבהן פועלים אקטיביסטים. ישנו כדוגמה את הסל GURU שמוגדר כסל שמשקיע "במומחיות ובידע של מנהלי קרנות גידור שפועלים כאקטיביסטים". הסל משקיע כרגע ב-49 חברות שכולן, בדרך זו או אחרת ולדעת מנהלי הסל, מעניינות אקטיביסטים, חברות כמו DAR, INCY ועוד.

מבחינת התשואה, הסל עושה לא רע (תשואה דומה ל-SPY) אבל לא בצורה יוצאת דופן וחסרה בו ההתרגשות/ההילה שקיימת ב"ללכת ביחד עם אנשים כמו אקמן או פלץ". נכון, להשקעה עם משקיעים כאלו יש הילה תקשורתית, הרגשה טובה וסיפורי הצלחות אדירים אבל יש גם כישלונות גדולים ומי שיכנס, בעקבות הכתבה (ראה בהמשך) לחברות כמו נסטלי, DD או DOW, "רק בגלל שלוב נכנס" מגיע לו שיפסיד. אגב, הכניסה לקרנות הגידור של האנשים הנ"ל אינה מיועדת לקוראי טור זה וברובה ממילא סגורה. הניסיון רב השנים שלנו בתחום מראה שסיכויי ההצלחה של משקיע שמצטרף להשקעה של אקטיביסט בחברה מסוימת אינם גבוהים מסיכויו בהשקעה רנדומלית בחברה "טובה".

דן לואב (Dan Loeb) כדוגמה 

דן לואב, המייסד והמנהל של קרן הגידור Third Point LLC, גדל בקליפורניה במשפחה יהודית מסורתית. האבא, עו"ד במקצועו היה ממנהלי ענקית הצעצועים מאטל (סימול: MAT) והדודה, רות הנדלר, המציאה את בובת ברבי המפורסמת. בוגר בתי ההשקעה Warburg Pincus, ג'פריז וסיטיגרופ וב-1995 הקים את קרן הגידור Third Point Management.

כפי שאנחנו רואים זאת, לואב מייצג משקיע אקטיביסט אמתי. מה זה אומר? שהאיש מצליח לאתר חברות שבהן פוטנציאל בלתי מנוצל, אוסף מניותיהן מתחת לרדאר וכשהוא מגיע לאחוז קריטי הוא פועל להביא החברה לניצול מקסימלי של משאביה, לרווחיות ובכך להעלות את הערכת המניות.

לואב מתאר את אסטרטגית הפעולה שלו כ-Event-Driven Investment Strategy (השקעה שנוצרת כתוצאה מאירועים בחברה) ומכל האקטיביסטים שפועלים בדרך זו (כמו אקמן או אייקן) הוא, לדעתנו, המקצועי והשקול ביותר וגם אחד שלוקח פחות סיכונים ומשקיע ארוך טווח. ב-2014 נבחר כאקטיביסט המצליח ביותר. תוכלו לקרוא על האיש והפעילות בוויקיפדיה ואתרים אחרים, מהמעורבות ב-YAHOO, סוני ובית המכירות סוטבי ועד חברת הרובוטיקה Fanuc או ענקית הקמעונות היפנית Seven & I Holdings ולאחרונה מעורב המיזוג הענק בין דאו כמיקלס (סימול: DOW) ודו פונט (סימול: DD).

בחודש האחרון הודיע לואב שרכש מתחילת השנה, באמצעות Third Point שלו, 3.5 מיליון מניות בענקית המזון/בריאות נסטלי (סימול: NSRGY בארה"ב או NESN בשווייץ) ובהשקעה של כ-2.5 מיליארד דולרים. נסטלי היא החברה בעלת ערך השוק הגבוה באירופה (258 מיליארד פרנקים שווייצריים) ורבים טוענים ומזה שנים, שאינה מקבלת את הכבוד שבעלי מניותיה מאמינים שמגיע לה, ביניהם אנחנו שעוקבים אחריה מזה כשלושים שנה.

הצעתנו לקוראים שיעקבו מקרוב אחרי DD, DOW ובמיוחד NESN כי אם מה שעשה האיש בעבר יחזור במקרים אלו הרווח למשקיעים יהיה גדול. יחד עם זאת נחזור על האזהרה שמי שחושב שאם יקנה NESN למשל "בגלל שלואב נכנס" יצא ברווח גדול אז נא להירגע. "הרווח הגדול" כבר במניה שהרי מאז תחילת דצמבר של שנה שעברה עלתה מניית ענק זו ב-24% לערך והערכתה עשירה למדי (מכפיל היסטורי של 30 פעם ומכפיל 2017 של 24 פעמים) וכנ"ל DD ו-DOW אבל כיוון שבמאבק ארוך טווח מדובר אז נא לעקוב ובתיקונים תיווצרנה הזדמנויות כי לואב לא יוותר והצעותיו לבעלי המניות נראות מצוינות (למי שיש סבלנות לקרוא הרי לכם התכנית שלו למקסום  ערך מניות DD ו-DOW) אנחנו מעריכים שמה שקרה (ועדיין קורה) לאחר מעורבותו בבקסטר (סימול: BAX) סביר שיקרה גם כאן.

הסיפור של דן לואב ו-Baxter Pharmaceuticals כדוגמה. בקסטר היא אחת מחברות הציוד הרפואי המובילות בעולם שמרכזה במדינת אילינוי. החברה, שסיימה את 2016 עם מכירות ורווח נקי של 10.15 ו-5 מיליארד בהתאמה פועלת בשני מישורים, מוצרים לבתי חולים כמו מכשור הרדמה, מזרקים, מכשור לניתוחים ועוד וציוד לטיפול בחולי כליות. באוגוסט 2015 הודיעה Third Point על אחזקת בעל עניין בחברה (10%) ויחד עם ההכרזה שלח לואב מכתב דרישה למנכ"ל בקסטר לרה ארגון החברה. לואב הסביר שעל פי מחקר שעשו הם רואים פוטנציאל בלתי מנוצל בחברה וחוסר יעילות.

ההודעה הגיעה כחודשיים לאחר שבקסטר הפרידה מעצמה את חטיבת הביו פרמקולוגיה שלה, באמצעות מניות לבעלי מניותיה (סימול: BXLT שנרכשה מיד לאחר הפיצול ע"י שייאר, SHPG הבריטית ב 32 מיליארד דולרים) וכתוצאה ירד מחיר מניית BAX מ-72 דולר ל-32 דולרים. ההנחה היא שבאותו השלב אסף לואב את המניות. לוב מינה 2 נציגים למועצת המנהלים (את מנכ"ל בוסטון סיינטיפיק ואת שותפו ב-Third Point) ובתוך חודשיים שכנעו השניים את חברי המועצה לפטר המנכ"ל ולגייס את מנכ"ל Covidien, ג'ו אלמיידה כמנכ"ל בקסטר.

אלמיידה שינה את בקסטר מקצה לקצה והמניה, מאז הודיע לואב על אחיזתו בה, עלתה  המניה ביותר מ-70% והיום יש הרואים בה מועמדת לרכישה ע"י אחת מענקיות הציוד הרפואי. אז כמו שכתבנו, להיצמד לאקטיביסט  בעל מוניטין זה שיטת השקעה אבל כמו בכל השקעה המשקיע חייב ללמוד היטב את הספור כי לא רק שלעתים הסיבות של האקטיביסט אינן חופפות את רצונות המשקיע אלא שלעתים קרובות מדי התרגיל נכשל. ביל אקמן יכול לספוג הפסד ענק ב VRX, המשקיע הקטן??