בלי שתרגישו - הסיכון בכספי הפנסיה עולה במהירות

בשנים האחרונות נהנה האוצר מעודפי גביית מסים המסתכמים מידי שנה במיליארדי שקלים. עד כה ניצל האוצר את מירב העודפים לצמצום החוב הממשלתי שהצטמצם עד לרמה של כ-60% מהתוצר. אין ספק כי פרמטר משובח זה מחמיא מאד לכלכלת ישראל וגם חברות הדירוג הבינלאומיות לא התעלמו מעובדה זו והעלו את דירוג המדינה עד ל-A .

נוסיף עוד כי רכיב החוב המקומי, הניתן למיחזור בקלות יתרה, הוא כ-90% מכלל החוב ותורם עוד יותר לאיתנות המשק הישראלי. אולם, תכלית מאמר זה היא למקד את תשומת הלב לתופעת הלוואי שיש לה השלכות קשות על שוק ההון בכלל ועל האג"ח הסחירות בפרט.

נסביר: התוצאה של הקיטון בחוב המקומי היא מחסור גדל והולך במצאי האג"ח של המדינה. שכן, מול הפדיונות הגדולים של האג"ח על פני חודשי השנה, מנפיק האוצר, זו השנה השלישית ברציפות, אג"ח חדשות בסכומים קטנים יחסית. הנדירות הגדלה והולכת בהיצע האג"ח הממשלתיות מול דרישה פרמננטית ל"סחורה" חסרת סיכון זו מצד קרנות הפנסיה והגמל, הצוברות כ-3 מיליארד שקל מידי חודש - הביאה את התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות לשפל חסר תקדים. רק לדוגמה: האג"ח הצמודות למדד  נסחרות כיום בתשואות ריאליות שליליות עד טווח של 6 שנים (!).

מנהלי הכספים הפנסיוניים ניצבו באחרונה בפני דילמה קשה וחיפשו אפיקים סולידיים אלטרנטיביים. הנזקים  הפוטנציאליים וההפסדים בפועל - לא איחרו לבוא. לדוגמה: כספים פנסיוניים לא קטנים הועברו אל שווקי האג"ח שמעבר לים שהציעו תשואה עודפת כביכול. ברם, סיכון המט"ח לא הובא כלל בחשבון.

התוצאה: ייסוף השקל מול הדולר עלה בהרבה על התשואה שהניבו האג"ח הזרות וההפסדים במונחי שקל לא היו מבוטלים. דוגמה שנייה לנזק פוטנציאלי נוגעת לשוק האג"ח הקונצרניות המקומי. ביקושי הענק לאג"ח בשוק זה הביאו את התשואות לפדיון לרמה נמוכה באופן מדאיג. שכן, להבדיל מהאג"ח של המדינה שהן חסרות סיכון בהגדרה, ברבות מהאג"ח הקונצרניות התשואה לפדיון איננה מפצה על הסיכון העסקי, שלא לדבר על הסיכון הבורסאי ב"ימי פקודה".

השאלה המתבקשת היא האם המשך גיוסי ההון השליליים בשוק הממשלתי שקול כנגד הנזקים שעלולים להתרחש בשווקים ומדובר במיליארדים גדולים של אגח החשופים לסיכון. הואיל והיינו בעבר ב"סרט" דומה ב-2008-9 שבעקבות עשרות הסדרי חוב ו"תספורות" הוקמה "ועדת חודק", כדאי להישמר, מאוד. בסיטואציה הנוכחית רצוי "לרדת להגנה" ולאמץ אסטרטגיה של סיכון נמוך יותר גם אם ה"מחיר" בטווח הקצר הוא קבלת פחות תשואה.

לבסוף, היינו מצפים מהאוצר שינצל את הרווחה התקציבית ויאתר שימושים אחרים, שמתאפשרים רגולטורית, לעודפי הכספים. שכן, אם התועלת התקציבית מירידת הריביות על החוב הממשלתי עלולה לגרום משבר שתוצאותיו הציבוריות תהיינה קשות מאד, הכרחי "לחשב מסלול מחדש".

הכותב מכהן כיועץ פיננסי לגופים ציבוריים וכדירקטור בתאגידים בורסאיים ואחרים