2% זה אינו מספר קדוש, הנה לכם הדרך להרגיע את השווקים

מה נקבע קודם? יעד אינפלציה של 2%, או השיא העולמי של ירמילה קרחטוחילובה הצ'כוסלובקית בריצת 800 מטרים (1:53:28) מלפני 34 שנים?

טוב, נו, שיא הריצה כמובן. אך בטור זה אשאל: בעידן של "אינפלציה 0%", האם צריכים בנקים מרכזיים מערביים לקדש את יעד האינפלציה המסורתי של 2% (המגדיר יציבות מחירים) ולשם כך להחזיק ריביות נמוכות ככל האפשר? או אולי יכריזו שבעידן החדש של רכישות מקוונות, תחרות משוכללת ושיפורים טכנולוגיים יומיומיים, דווקא "אינפלציה 0%" היא ה"נורמלי החדש". את הדילמה הזאת ראינו היטב בתרשומת הבנק הפדראלי האמריקאי, שדיווחה על דעות חלוקות לגבי עיתוי המשך ייקור הריבית.

ניקח את המשק הישראלי לדוגמא. האינפלציה כאן נמוכה מהרף התחתון של יעד האינפלציה (1%) מזה מעלה מ-3 שנים וכיום שלילית (מדד המחירים לצרכן ירד 0.7% בשנה האחרונה). האם הדבר משקף חולשה של הביקושים המקומיים? האם צריך לנפח מחדש את האינפלציה (re-flation) והאם ריבית אפסית היא הדרך לכך? האם הבדיקה שהראתה שהאינפלציה בארץ היא אולי הנמוכה בעולם צריכה להדאיג?

לדעתי – התשובות לשאלות הללו שליליות. האינפלציה נמוכה, אך לא בגלל רפיון של פעילות המשק (שנמצא בתעסוקה מלאה כמעט) או הצריכה הפרטית (עם עלייה שנתית של 6.5% ברבע השני), אלא להפך. אסביר:

1. תיסוף השקל לוחץ את המדד כלפי מטה, דרך הוזלת הייבוא, אך למעשה משקף איתנות של המשק, שחברות דירוג האשראי שבות ומשבחות; בהתאם, גדלות תנועות ההון הישירות והפיננסיות לתוך ישראל, בעוד ההשקעות של ישראלים בחו"ל לוקחות צעד אחורה.

2. הרכישות המקוונות צוברות תאוצה, מוזילות את המחירים לצרכנים ומשפרות את מצבו של משק הבית לכל רמת הכנסה.

3. כך גם הפחתות תעריפי מוצרים ושירותים ממשלתיים, שהרי לממשלה גירעון נמוך מאוד של 2 אחוזי תוצר, יכולת ורצון לעשות זאת.

4. ירידת האינפלציה בעולם (בארה"ב, מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה עלה 0.1% בחודש יולי ו-1.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים, כשאך לפני חודשים ספורים זינק ל-2.5%) מראה שלא מדובר בסיפור מקומי.

5. הוזלה של מספר תשומות ייצור (כולל נפט גולמי); כתוצאה ירד מדד המחירים ליצרן 1.2% בשנה האחרונה, יותר מירידת המדד לצרכן.

6. לבסוף, חלק מהירידה הינה טכנית בכלל: שינוי הגדרות של הלמ"ס לסעיף הלבשה והנעלה. רוב הגורמים שצוינו לעיל יימשכו ולכן גם מדדי המחירים הבאים יהיו נמוכים.

לכן, לדעתי, האינפלציה האפסית היום לא משקפת האטה ואינה תופעה שלילית; היא גם לא צריכה להפתיע בהתחשב ביוקר המחיה שהצטבר בתקופות עברו. מצד שני, הגורמים שחברו לה מקטינים מאוד את הסיכוי שתתפרץ. אם הבנקים המרכזיים יורידו את יעד האינפלציה (ל-1%, נגיד), הרי הריביות של היום יתאימו להם, הם יתחבטו פחות וגם השווקים הפיננסיים יהיו רגועים יותר.

לסיכום, יציבות מחירים עשויה להיחשב ערך עליון, אך 2% אינו מספר קדוש.

הכותב הוא רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות