זוכי מחיר משתכן יאלצו לחכות שנים ארוכות

בשבועות הקרובים יפורסמו תוצאות ההגרלה הגדולה של מחיר למשתכן, ו-15,000 משקי בית, זוגות צעירים מחוסרי דיור, יזכו בהבטחה לדירה. המאמץ של הממשלה וההירתמות לתכנית הדגל הזו כמובן ראויות להערכה מאחר ואנו רואים ניסיון אמיתי שלא נראה זמן רב לפתור את משבר הדיור – וראייה לכך יהיו כל הזוגות המאושרים שיגלו כי המזל וההתמדה האירו להם פנים.

אמנם, פני הדברים מורכבים יותר. הבעיה היא מחד, מה יגידו כל אותם הצעירים כשיבינו שהדירות על הנייר יהיו על הקרקע רק בעוד כמה שנים טובות, ומאידך, מה יגידו כל אותם אנשים שלא זכו עדיין, או שלרוע מזלם אינם נמנים על 15% מהאוכלוסייה המוגדרים "מחוסרי דיור" ויכולים להשתתף בתכנית.

תהליך הבנייה של דירה בישראל עומד על כ-12 שנה. נתון מדהים, בעיקר בהינתן שהממוצע ביתר מדינות העולם המערבי נמוך בחצי ממנו. החלק הארי של התקופה מוקדש לתכנון ואישורים בוועדות, כאשר שלוש שנים הן הזמן שלוקח לבנייה בפועל. למה לוקח כל כך הרבה זמן לבנייה?

• משכנתא ל-40 שנה: פתרון כלכלי או מלכודת לכל החיים?
• זוג ממוצע קונה דירה ממוצעת ולוקח משכנתא ממוצעת - לא תאמינו מה קורה לו אחרי כמה שנים

הבעיה העיקרית נכון להיום היא המחסור המשווע בכוח אדם, בעיה שעל אף שהמדינה מכירה, היא נכשלת פעם אחר פעם בהבאת עובדים מיומנים לענף הבנייה. בניינים לא נבנים מעצמם, והיזמים והקבלנים, היינו שמחים לראות פועלים ישראלים נרתמים למקצוע. לצערנו זה פשוט לא קורה. לא משנה כמה אנחנו מנסים להקל ולקצר את מסלולי ההכשרה או להגדיל את השכר. השאלה האמיתית היא מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לקבל אישורים בוועדות התכנון.

המדינה, בעיקר מאז המחאה החברתית, כבר מתחילה להתרגל לתפיסה שקרקעות המדינה שייכות לנו, ושכאשר יש אזרחים משלמי מיסים שאינם מצליחים לקנות בית, יש לעשות את המירב על מנת לאפשר להם, גם אם זה פוגע בהכנסות של המדינה. הבעיה המרכזית היא שמה שהוחלט ברמת המדיניות הממשלתית, אינו תמיד מיושם, או לפחות, מקבל רוח גבית ממי שעושה את העבודה בפועל, קרי – הרשויות המקומיות. היזמים והקבלנים היום נתקלים בקשיים עצומים בוועדות המקומיות, עם סחבת בירוקרטית שאין כדוגמתה, וקבלת אישורים שרירותית לחלוטין.

רבים ממשתתפי מחיר למשתכן מתלוננים, ובצדק, על כך שהתהליכים ארוכים מדי ושלוקח זמן רב מדי לקבל היתרים – אבל הכתובת לטענות איננה הקבלנים. אכן, כל אותם 15,000 זוכים בהגרלה הגדולה אינם יודעים מתי יוכלו לממש את זכייתם. אולם הקבלנים נמצאים באותה סיטואציה בדיוק. הרי להיכנס למכרזים בלי לדעת מתי ניתן יהיה להחתים זוכים על חוזה, זהו סיכון. וזה סיכון אצל כל היזמים בישראל, לא רק היזמים הפועלים במסגרת מחיר למשתכן.

עוד תכניות

ולכן גם כל יתר משתתפי תכנית מחיר למשתכן, וגם כל משפרי הדיור בישראל שמעוניינים בדירה המתאימה יותר לצורכיהם, נפגעים מהתהליך הבירוקרטי הארוך ומהמחסור בעובדים. אלה הן הסיבות ששוק הדיור היה ועודנו במשבר, ושהביקוש גובר בהרבה על ההיצע: כל עוד לא יעשה ניסיון אמיתי ומשמעותי מצד המדינה להביא עובדים זרים ולקצר תהליכים ברשויות המקומיות, לא רק שצעירי מחיר למשתכן ייאלצו לחכות שנים לדירה – גם לא תהיה היכולת לתת מענה לכלל האוכלוסייה לא תגדל, לא עם בנייה חדשה וכמובן שגם לא עם התחדשות עירונית.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לצד הסיסמאות הגדולות וההגרלות המרהיבות של המדינה, בהיעדר היסודות עליהם מבוסס ענף בנייה תקין, ההיצע לעולם לא יצליח לעקוף את הביקוש. עם תהליך אישורים מזורז יותר וכמות עובדים גדולה יותר, ההגרלה הגדולה של מחיר למשתכן הייתה יכולה להיות גדולה יותר.

הכותב הוא אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו – בת ים