30 שנה אחרי: מה הסיכוי כיום להתרסקות נוסח "Black Monday" בשוקי המניות?

הבוקר של ה-19 באוקטובר, 1987 היה עוד בוקר סתווי קריר במנהטן, עם טפטוף קל אבל ממש לא חריג לתקופה הזו של השנה בעיר ניו יורק. שום דבר לא יכול היה להכין את מי שהגיע לזירת המסחר בבניין הבורסה בוול סטריט באותו הבוקר למה שעומד להתרחש תוך זמן קצר – המפולת הגדולה ביותר אי פעם בשוק המניות האמריקאי, שמחקה 500 מיליארד דולר משווי מדד הדאו ג'ונס וזכתה מאז לכינוי Black Monday - "יום שני השחור".

לא מעט מילים נכתבו על אותה מפולת מאז ועד היום, אך ספק אם מישהו העלה בדעתו באותו הבוקר מה עומד להתרחש. מדד הדאו ג'ונס שבר שיא אחר שיא במהלך תשעת החודשים הראשונים של 1987, עם עלייה של יותר מ-30% מתחילת השנה ועד לסוף ספטמבר, אך השבוע שקדם ל-19 באוקטובר נסגר בטון צורם מאוד בוול סטריט. שוק המניות האמריקאי איבד יותר מ-5% ביום שישי, ה-16 באוקטובר, ורשם ירידה של כ-9% במדדים המובילים בסיכום אותו שבוע.

מה שהוביל לירידה ההיא (שהייתה הגדולה ביותר במונחי נקודות במדד הדאו ג'ונס עד אותו היום) הייתה עלייה במתיחות הגיאופוליטית במפרץ הפרסי, עם תקיפות חוזרות ונשנות של כוחות אירניים על משחתות של חיל הים של ארה"ב. אלו הובילו לעלייה במחיר הנפט בבורסת הסחורות של שיקגו, והצטרפו לנתוני הגירעון המסחרי הגואה שפורסמו באותה התקופה.

כל הגורמים הללו תרמו להיחלשות הדולר ולחששות מהתחדשות האינפלציה, וכתוצאה מכך, התשואה על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים טיפסה באותו היום לשיא של שנתיים – 10.2%. לא מעט משקיעים תהו במהלך סוף השבוע מדוע הם בכלל מחזיקים מניות אם תשואות האג"ח הממשלתי כל כך גבוהות. 

שאר בורסות העולם נסחרו אף הן בעצבנות באותו יום שישי, למעט הבורסה בלונדון ששותקה לחלוטין בעקבות סופה פתאומית שמנעה מרוב הסוחרים להגיע לעמדותיהם. כל אותם סוחרים שנותרו עם פוזיציות פתוחות מיום המסחר הקודם נאלצו לחכות ליום שני, בעוד הבורסה בניו יורק מאבדת גובה בחדות. במהלך אותו סוף שבוע הביע שר האוצר האמריקני, ג'יימס בייקר, דאגה לאור הירידות בשוק המניות אך גם ציין כי המדדים ירדו "מרמה גבוהה מאוד," כלשונו (השתלשלות האירועים המלאה סביב יום שני השחור מתוארת כאן).

האשם העיקרי למפולת – המסחר האוטומטי

המתיחות הגיאופוליטית והחששות מהאטה כלכלית נוספת היו אולי הגפרורים שהציתו את המדורה בבוקר של ה-19 באוקטובר, אבל המסחר הממוחשב, שהיה עוד בחיתוליו באמצע שנות ה-80, היה פחית הדלק שנזרקה ללהבות. בדוח שפרסמה וועדת בריידי, שחקרה את הגורמים שהביאו למפולת, שלושה חודשים מאוחר יותר (קישור לכתבה על מסקנות וועדת בריידי) הוטלה רוב האשמה על המסחר האוטומטי, ובמיוחד על אסטרטגיה חדשה יחסית שנקראה "ביטוח תיק השקעות" (Portfolio Insurance).

האסטרטגיה כללה פקודות מכירה של חלק מוגדר מראש מתיק המניות עם כל ירידה בשוק, מתוך מחשבה שהמכירה מצמצמת את החשיפה למניות וכך מונעת אובדן ערך נוסף. האסטרטגיה הזו גובשה לראשונה בתחילת שנות ה-80 בהנחה ששוק המניות תמיד יהיה נזיל מספיק להכיל את פקודות המכירה האלה, מה שברגע האמת התברר כטעות מרה.

בבוקר ה-19 באוקטובר, מספר שעות לפני פתיחת המסחר בניו יורק, פגעה משחתת אמריקאית באסדת קידוח נפט אירנית במפרץ הפרסי. עליית המדרגה הזו דרבנה את הסוחרים בבורסה בהונג קונג למכירת חיסול, מה שמשך את מדד ההאנג סנג לירידה של כ-11% באותו היום. המסחר בבורסות אירופה נפתח בירידות חדות גם כן, ולבסוף, כשהחל יום המסחר בניו יורק, החלו פקודות המכירה להגיע בכמויות.

אם בתחילה היו אלה שלושה גופים שסיפקו את אותו "ביטוח לתיק ההשקעות" שמכרו חוזים עתידיים ומניות ככל יכולתם, מהר מאוד הצטרפו אליהם כמה קרנות נאמנות שחוו פדיונות ונאלצו למכור נכסים באופן מיידי. באותו זמן החלו מספר קרנות גידור, שזיהו הזדמנות לארביטראז' בין מחירי החוזים העתידיים על המדד למחירי השוק, לקנות חוזים ולמכור מניות, אך מחסור בקונים בשוק המניות הביא להעצמת הירידה במדדים ובחוזים.

קרנות פנסיה מוסדיות ובתי השקעות  החלו למכור מניות גם הם מתוך מחשבה שיצליחו למזער את הנזק, וכך הוסיפו לכדור השלג הענק שכבר התגלגל במדרון. בסיכום אותו היום ירד מדד הדאו ג'ונס ב-508 נקודות, או 22.4%, ומדד S&P 500 איבד כ-20% מערכו. ואם כבר תהיתם – מדד המניות הכללי בבורסה בתל אביב (המדד המרכזי לפני עידן מדד המעו"ף) ירד באותו היום ב-1.1%, ולמחרת איבד "רק" 5.5% מערכו.

מה הסיכוי למפולת של 20%?

אותם "ביטוחי השקעות" שנכנסו לאופנה בקרב המשקיעים המוסדיים בארה"ב זמן קצר לפני המפולת של 1987 נשענו על אותן ההנחות שעומדות מאחורי מודל בלאק ושולס לתמחור אופציות. המודל מניח שוק נזיל באופן תמידי, ללא פערים בין מחירים (כלומר שלא יתכן מצב בו מניה שנסחרה אתמול ב-100 דולר תפתח את יום המסחר הבא ב-90 דולר) והכי חשוב – שהתשואה בטווח הקצר אקראית ומתפלגת נורמלית (התפלגות פעמון).

ההנחה האחרונה היא המעניינת ביותר, כי ניתן להפריך אותה בקלות רק על בסיס תשואות העבר. אם ניקח את טבלת ההתפלגות הנורמלית ונכיל אותה על השינויים במדד S&P 500 נקבל את המספרים הבאים – שינוי במדד בגובה סטיית התקן היומית (סטיית התקן היומית על פני 5 השנים האחרונות עומדת על 0.8%, וב-5 השנים שקדמו ל"יום שני השחור" היא עמדה על 0.9%) יקרה בממוצע בכ-16% מימי המסחר, או כ-40 פעמים בשנה. שינוי במדד בגובה שתי סטיות תקן (עלייה או ירידה של 1.6% במציאות של היום) יקרה בממוצע ב-2.3% מימי המסחר, או ב-6 ימי מסחר בשנה.

שינוי בגובה 3 סטיות תקן הוא כבר אירוע נדיר מאוד, לפי טבלת ההתפלגות הנורמלית, והוא יקרה רק 0.1% מימי המסחר או פעם אחת ב-3 שנים. שינוי בגובה 4 סטיות תקן הוא כל כך לא סביר שהוא אמור לקרות רק פעם ב-132 שנים. הקריסה של מדד S&P 500 ביום שני השחור הייתה בגובה 19 סטיות תקן, אירוע שאמור לקרות, בהנחה שהמודל אכן נכון, רק פעם אחת במספר שנים כל כך גדול שיש בו 77 ספרות (וזו לא הגזמה).

כמובן שבפועל אנו עדים לירידות (ועליות) בשיעורים הרבה יותר קיצוניים ממה שניתן לצפות בכל מודל מתמטי, מה שמעלה את השאלה המתבקשת – האם המודלים השונים לניהול סיכונים ולתמחור נכון של נגזרים יעילים בכלל? והאם במפולת הבאה לא נופתע מחדש מהעוצמה ומההשלכות שאותם מודלים לא הצליחו לחזות?

מה בכל זאת אפשר לעשות

כמובן שגם היום, 30 שנה אחרי, אף אחד לא יודע לצפות בוודאות את המפולת הגדולה הבאה בשוקי המניות, ולכן אנו בתור משקיעים צריכים לקחת בחשבון שתנודתיות היא חלק בלתי נפרד מהסיפור. כל משקיע, בין אם הוא סוחר יומי או משקיע ערך לטווח ארוך, חייב לשאול את עצמו בכל יום מהו פרופיל הסיכון המתאים לו, ולהתנהל בהתאם. אם אתם יודעים שתוכלו לישון בשקט עם ירידה של 20% בערך התיק שלכם בזמן קצר אז תיק של 100% במניות אולי מתאים לכם, אך אם לא תוכלו לסבול את הרעיון הזה אולי הגיע הזמן להפחית את רמת הסיכון בתיק.

כמו כן, פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי ושילוב בין סוגי נכסים שאינם מתואמים אחד עם השני עוזרים להפחית את התנודתיות בתיק לאורך זמן. משקיע ששם את כל חסכונותיו בשוק ספציפי אחד, בין אם זה מדד ת"א 125, S&P 500 או כל מדד שוק אחר, לוקח את הסיכון שמפולת נקודתית תפגע בו יתר על המידה.

מעבר לאלוקציה ולפיזור שמתאימים לכל משקיע בנפרד, ניתן גם ליישם כלים מודרניים יותר להגנה על התיק, החל מקניית אופציות PUT ועד ישום אסטרטגיית קולר ללא עלות (Costless Collar) שמגבילה את הרווח הפוטנציאלי בתיק אך גם את ההפסד המקסימלי. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך לפני כל פעולה כזו.
 
*** הכותב הינו אנליסט עצמאי. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.