בדרך לאוויר נקי יותר: אתגר הפקת החשמל מאנרגיה סולארית

אם תחשבו על כך, חשמל הינו אחד השירותים החיוניים ביותר המשמשים אותנו - חיוני עד כדי כך שהורגלנו לצרוך אותו כמובן מאליו ובעתות הפסקת חשמל אנו חשים מצוקה של ממש - "שום דבר לא עובד". אך חשמל יש להפיק, הדרכים לכך רבות וכך גם עלותן והשלכותיהן, הלא בהכרח חיוביות, על איכות הסביבה, אחד הנושאים החמים והחשובים ביותר של העשור האחרון.

כך קורה, שגיוון המקורות והמשאבים לייצור חשמל הינו צו השעה, הן כדי להקטין את החשש מהפסקות חשמל והן על מנת שאיכות חיינו תיפגע פחות. לאחרונה נתקלנו בדוגמא לכך כאשר התקלה במאגר תמר בתקופת החגים, שאף התרחשה במהלך השבתה מתוכננת, עוררה חששות, הצריכה תגובה מהירה של החברות המפעילות והדגישה את  הצורך בגיוון מקורות החשמל.

אחת הדרכים החשובות לעשות זאת הינה הפקת חשמל מאנרגיה סולרית ואנרגיית רוח שהן זמינות, זולות ונקיות יותר, אך מצריכות השקעות ראשונות גדולות יחסית. ממשלת ישראל לקחה על עצמה את האתגר ולמרבה המזל – יש לה מהיכן ללמוד. לפני עשור היה נושא הפקת חשמל מאנרגיה סולארית ואנרגית רוח פופולרי רק באירופה, במיוחד בספרד ובאיטליה. אולם, בשנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה, החלו לפעול מערכות סולאריות וטורבינות רוח לייצור חשמל גם בארץ.

מה הוביל למהלך?

בחודש יולי האחרון קיבלה הכנסת את "חוק האנרגיה המתחדשת", לאחר חמש שנים של ניסיונות להעבירו. בעקבות החוק הוקמה ועדה בין משרדית להורדת חסמים והיצמדות ליעדי הממשלה לאנרגיות מתחדשות. יעדים אלו מוגדרים לפי תוואי עולה של אחוזים מסך צריכת החשמל הארצית: הגעה ל-10% בשנת 2020, 13% בשנת 2025 ו- 17% בשנת 2030. לשם השוואה, כיום עומד היחס על כ- 3.5% בלבד. 

• המניות המומלצות באנרגיה מתחדשת - מה הסיבות ועל האיום המרכזי
• משרד האנרגיה והתשתיות בודק טכנולוגיות להפקת אנרגיה מגלים, זרמים ורוח במרחב הימי

כמה חודשים קודם לכן, בחודש פברואר, פרסמה רשות החשמל את מכרז המחיר התחרותי הראשון לאנרגיה סולארית. הרשות קבעה כי סך ההצעות המותר לזוכים במכרז לא יעלה על 70 MW - מגבלה שנועדה להבטיח כי במכרז יזכו שלושה מפעילים לפחות וכי המחיר יקבע תחרותית. כך, מבקשת הרשות להבטיח את ההתפתחות התחרותית של תחום האנרגיה הסולארית בישראל לאורך זמן.

להחלטות הממשלה וחקיקות הכנסת מצטרפים שיפורים טכנולוגיים מהשנים האחרונות, שהגדילו  את הכדאיות הכלכלית להשקיע בתחום. כך, בתחום אנרגיית הרוח מיוצרות כיום טורבינות גדולות יותר, שמוזילות את הפקת החשמל; בד בבד רשמו מחירי הפאנלים הסולאריים ירידות חדות.

לנושא זה חשיבות רבה, היות והמגזר העסקי הוא המפעיל ועלות ההשקעה הקבועה נתונה לפתחו. יצוין, כי הריביות הנמוכות מאוד של השנים האחרונות משמשות אף הן קטליזטור חשוב לקידום הנושא. במבט קדימה, אין לי ספק כי קידום הנושא על ידי הממשלה טוב וחיוני מאוד למשק. עם זאת, אני מעריכה כי לא יקל לה לעמוד ביעדים כה שאפתניים ואולי עדיף היה להציב יעדים שנתיים, הדרגתיים יותר, שיקלו לעקוב אחר שילוב טכנולוגיות ההפקה השונות.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אני צופה צמיחה מואצת של התחום ברחבי העולם וכן בישראל; רק לאחרונה טיילתי ביוון וראיתי כמעט בכל עיירה קטנה מספר טורבינות המספקות את החשמל לתושבי המקום. עם זאת, לנוכח הצורך ביתרון לגודל, יעבור הענף תהליכים של קונסולידציה ושחקנים קטנים יאלצו לצאת ממנו.

לכן, תבלוטנה חברות גדולות, שראשיהן יגלו עניין אסטרטגי בהצלחת התהליכים ובנוסף תהייה להן את היכולת הפיננסית והתחרותית, החיונית כדי לרכוש את המיזמים הגדולים שבדרך. כך נזכה, בתוך מספר שנים, לחשמל באוויר – רק נקי יותר.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הכותבת היא מיטל בר דוד, אנליסטית השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות