על הזוכה בפרס נובל לכלכלה והמשמעויות לתיק ההשקעות

אין ספק שהזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה, ריצ'ארד ת'אלר מאוניברסיטת שיקגו, ראוי לפרס הזה. ת'אלר הוא מחלוצי תורת הכלכלה ההתנהגותית, ועבודתו, יחד עם חוקרים אחרים כמו דניאל כהנמן, תרמה לפיתוח מספר תיאוריות מרכזיות בתחום זה. הרבה מהתיאוריות האלו נוגעות להטיות פסיכולוגיות שאנחנו, כמשקיעים בפרט וכבני אדם בכלל, נוטים לעשות שלא במודע בקבלת ההחלטות שלנו. ברגע שאנו משתלטים על ההטיות האלו ופועלים לרסנם אנחנו יכולים לקבל החלטות השקעה בצורה אפקטיבית יותר, וכך גם להרוויח יותר לאורך זמן.

בין ההטיות היותר ידועות שת'אלר וחבריו לתחום זיהו אפשר להזכיר את תאוריית הערך (Prospect Theory) שמסבירה שהפחד מהפסד חזק מהרצון להרוויח אצל רוב האנשים; הטיית השייכות (Endowment Bias) שאומרת שרוב האנשים מייחסים ערך רב יותר לדברים שבבעלותם לעומת אותם דברים כשהם לא בבעלותם; וביטחון יתר (Overconfidence) שאומר שרובנו חושבים שאנחנו טובים מהממוצע, בעוד שזה כמובן לא אפשרי במציאות.

הרבה מההטיות האלו נוגעות גם לעולם ההשקעות, ובמיוחד לאופן בו משקיעים פרטיים מקבלים החלטות השקעה. כך למשל, הפחד מהפסד גורם למשקיעים רבים לבחור בהשקעות סולידיות מאוד, גם אם זה אומר שהתשואה שיקבלו על השקעה זו תהיה נמוכה בהתאם. בסביבת הריבית הנמוכה של היום, בחירה כזו עלולה לעלות למשקיעים ביוקר.

הטיית השייכות נוגעת בעיקר למשקיעים במניות, ש"מתאהבים" בפוזיציה ובטוחים שהמניה שבחרו שווה הרבה יותר מערכה בשוק, גם אם כל הסימנים מראים אחרת. הטיה זו עלולה להתברר כמסוכנת מאוד, אם אותם משקיעים מחזיקים במניה גם כשערכה יורד בשל הרעה במצבה הכלכלי של החברה, מתוך בטחון שבסופו של דבר המניה תחזור לעלות. מי שהחזיק במניית טבע לאורך השנתיים האחרונות, מתוך מחשבה ש"הרע מכל כבר מאחורינו" ודאי מודע עכשיו היטב לנזקים של הטיה זו.

כש-100% מהמשקיעים מכים את השוק

הטיה נוספת, שאמנם אינה מיוחסת לריצ'ארד ת'אלר אך היא מרכזית בתורת הכלכלה ההתנהגותית, היא הטיית בטחון היתר. בשאלון שנערך לפני כעשור בקרב מנהלי השקעות בארה"ב נמצא ש-74% מהם היו בטוחים שהשיגו תשואה גבוהה מהתשואה החציונית בין הנשאלים, ושאר ה-26% חשבו שהשיגו תשואה דומה לחציון. כמובן שמצב כזה, בו 100% ממנהלי ההשקעות הצליחו להשיג תשואה ממוצעת או גבוהה מהממוצע אינו אפשרי, כיון שבהגדרה 50% מהם השיגו תשואה נמוכה מהחציון. ביטחון היתר הזה מתבטא גם בפעולות מסחר רבות יותר, מה שפוגע לאורך זמן בתשואת תיק ההשקעות.

בעוד כולנו לוקים במידה כזו או אחרת בהטיות הללו ובהטיות נוספות בקבלת ההחלטות שלנו, כאשר אנו מודעים להן אנו יכולים לעשות פעולות מודעות שנועדו לצמצם אותן למינימום. הנה לדוגמא 3 פעולות פשוטות שכל משקיע יכול להתחיל ליישם באופן מידי בתיק ההשקעות על מנת לצמצם הטיות פסיכולוגיות מזיקות:

1. בניית תכנית השקעה מראש – בניית תיק השקעות דומה במידה מסוימת לבניית בית. אם נחשוב מראש על הצרכים שלנו, על המגבלות שיש לנו מהשטח ומהתקציב, ונתכנן הכול בצורה קפדנית (וגם ניצמד לתוכנית בשלב הבנייה) ישנו סיכוי טוב שנקבל בית שמתאים בדיוק לנו ושישרת אותנו לשנים רבות. לעומת זאת, בנייה ללא תכנון קפדני והוספת טלאי על גבי טלאי יכולה ליצור בית רעוע שאינו מתאים למגורים. כך גם בתיק ההשקעות – הקצאת נכסים שמתאימה לפרופיל הסיכון שלנו ולתשואה שאנחנו רוצים לקבל, תוך הצמדות לתוכנית זו לאורך זמן יכולה להניב תוצאות טובות בהרבה לעומת קניית ומכירת נכסים בצורה מפוזרת וספונטנית.

אם נזכיר לעצמנו באופן קבוע להיצמד לתוכנית המקורית, לחשוב לטווח ארוך ולא לסטות מהדרך שהתווינו לעצמנו נמנע מהטיית הפחד מהפסד ומהטיית השייכות, ולאורך זמן נמקסם את התשואה מהתיק.

2. השקעה במדדים – להשקעה במדדים יתרון רב  אם מה שאתם רוצים זה לבנות תיק השקעות מאוזן ומפוזר. לאורך זמן, הסיכוי לבחור קרן נאמנות שתכה את המדד בעקביות נמוך מאוד ואין אפשרות לאתר אותה מראש. השקעה במוצרים עוקבי מדד ממקדת אותנו לתשואת השוק, לא פחות ולא יותר, ככה שלא נמצא את עצמנו בחצי התחתון של טבלת התשואות. מעבר לכך, מכיוון שדמי הניהול הנהוגים בקרנות נאמנות אקטיביות (או עלויות המסחר הגבוהות הנלוות למסחר יומי) נוגסים בתשואת התיק לאורך זמן, השקעה במוצרי מדד עם עלויות נמוכות ככל האפשר מסייעת להשיג תשואה נטו (אחרי עמלות) גבוהה מהממוצע!

ואם בהטיות פסיכולוגיות עסקינן, החזקת מוצרי מדד בתיק ההשקעות יכולה למנוע התמודדות עם הפחד מהפסד. למה הכוונה? מניות, מטבען, הן נכס תנודתי. סטיית התקן הממוצעת של מניות בשווי שוק גבוה נעה בימים כתיקונם בין 20% ל-30%. עם זאת, כאשר מאגדים אותן למדד אחד התנודות היומיות מקזזות אחת את השניה וסטיית התקן של המדד תהיה נמוכה יותר. זה אומר שהסיכוי לראות הפסד באחד הנכסים בתיק ההשקעות נמוך יותר כאשר מחזיקים במדד מניות מאשר אם מחזיקים במניות שמרכיבות את המדד. נקודה זו חשובה במיוחד עבור משקיעים שנוטים למהר ולמכור במקרה של ירידות בשווקים.

3. השקעה במנות – תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אדם חוסך סכום קבוע מהמשכורת שלו בכל חודש אבל לא מרגיש מספיק בטוח להשקיע את הכסף בשוק המניות. הוא חוסך וחוסך עד שהחיסכון בבנק מצטבר לסכום מהותי. בינתיים, שוק המניות עולה ועולה והחברים של אותו אדם מרוויחים הרבה כסף בשוק. הוא מחליט להצטרף לחגיגה ומשקיע את כל חסכונותיו בשוק המניות בסוף 2007, רגע לפני קריסה של עשרות אחוזים בשוק. לאחר מספר חודשים של הפסדים הוא מחליט שכול התנודתיות הזו לא מתאימה לו ומושך את כספו בחזרה לפיקדון בבנק.

אם אותו אדם היה משקיע במנות, כלומר משקיע מדי חודש או רבעון סכום קטן בשוק, הוא היה משיג שני דברים: הראשון והחשוב ביותר הוא הריבית דריבית על ההשקעה, שמגדילה את הסכום שהשקענו ככל שנשקיע יותר זמן בשוק. הדבר השני נוגע ליציבות התיק. כאשר אנו מזרימים סכום קבוע מדי חודש, אם השוק יורד או עולה, יקר או זול, אנחנו מבטיחים גידול מתמיד של התיק תוך קניית יותר יחידות כשהשוק זול וקניית פחות יחידות כשהוא יקר. אסטרטגיה זו תורמת להפחתת כל ההטיות הפסיכולוגיות שהזכרנו קודם, בכך שהיא הופכת את ההשקעה לפעולה מכנית ופשוטה, שאינה תלויה במצבי הרוח שלנו או של השוק.
 
*** הכותב הינו אנליסט עצמאי. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.