כמה תצטרכו להשקיע כדי להשפיע על פקיעה שבועית?

הבוקר ראינו פקיעה ברמת 1445.58 על אף חוזים העולים כ-0.3% ואווירה אופטימית למדי בעולם. מביט מהצד היה מניח, ובצדק, כי צפויה פתיחה ירוקה קלות או לכל הפחות מאופסת. הוא גם לא טעה - מיד לאחר הפקיעה זינק המדד לרמת 1451 אבל הפקיעה עצמה היתה נמוכה, ובקלות היתה יכולה להיחתם גם ב 1442-1444 בשלב הרנדומאלי.

עבור משקיע במניות / מדדים אין בכך כל סיפור אבל עבור סוחרי הנגזרים זה הבדל של כ-400 שקלים לאופציה בהשוואה למדד הגלום הנועל אמש או במלים אחרות הפסד פקיעה של 40%. ונזכיר שוב, שניות לאחר הפקיעה המדד זינק לערכו "הנכון" והשוק אכן רשם עליה קלה.

אני מניח שיש עוד אי אילו משקיעים בודדים שמניחים כי המעו"ף הוא שוק עצמאי עם יחסי קונה – מוכר. הרוב כבר מבינים כי יש "וסתים" בשוק המונעים מהמדד לפרוץ או לצלול ושומרים אותו בטווח צר למדי. ננסה להסביר עד כמה זה קל וזול להשפיע על השוק בת"א במתכונתו הנוכחית.

הפתיחה בת"א מבוססת על דקה רנדומאלית בין 9:45-9:46. עד לרגע זה ניתן להזרים שני סוגי פקודות LMT ו-LMO. הפקודה השנייה לא מעניינת אותנו, ותאורטית ניתן להזרים פקודות עד 9:45 גם כמה עשרות אחוזים מעל / מתחת למחיר הסגירה של אמש. הנחת המוצא היא שיש כאן מפגש רצונות בין קונה למוכר ובמידה רבה הדבר נכון לכל יום בשבוע להוציא יום פקיעה.

בבוקר הפקיעה לרוב תהא לשחקני המעוף עדיפות כזו או אחרת למספר נקודות לכאן או לכאן. כפי שציינו לעיל 2-3 נקודות יכולות להיות גם 20-30% הפרש ברווח ולכן סף הרגישות הוא מקסימאלי. מכאן, שכדי להוריד את המדד יש לשים כמה שיותר פקודות מכירה בשער נמוך ללחוץ המעוף לפתיחה שלילית.

מעשית, אני יכול להזרים פקודות כאוות נפשי עד 9:45 ולבטלן שנייה טרם הפקיעה. ראשית, יש לכך השפעה פסיכולוגית על הסוחרים שהם חלק לא מבוטל ממי שנותר במסחר היומי בת"א. אם התכוונת לקנות פועלים או בזק ואתה רואה לחץ מכירות בנייר, ייתכן שמשהו קרה. אולי עדיף לחכות מספר דקות ולראות התייצבות וכך הלאה. בודדים הסוחרים לטווח קצר שיקנו מניה, יהיו בטוחים בה ככל שיהיו, בזמן שהחוזים העתידיים מאבדים 1%. המניה היא חלק מסנטימנט כללי ובאופן דומה לא קונים עכשיו את מה שאולי אפשר לקנות עוד מעט בשער נמוך יותר.

שנית, נניח שראית לחץ על פועלים ואתה מבין את חוקי המשחק ועל פניו המניה אמורה לקפוץ מיד לאחר הפתיחה. הזרמת פקודה של 30 אלף שקל אל מול לחץ על הנייר של 200 אלף שקל. בניגוד לרצף שם גם פקודה באלפים בודדים קובעת שער אחרון, בשלב הפתיחה השער נקבע עפ"י המחזור הגדול ביותר של היצע וביקוש באותו השער (!). המשמעות היא שאם יש מוכר ב-200 אלף למניה שהוא המוכר הגדול, ומנגד יש קונה ב-10 אלף באותו שער נמוך, זה מספיק בשביל לדחוק הצידה את כל מי שרוכש סביב שער הנעילה מאמש.

אבהיר שוב, ייתכן וסך המחזור הכללי מסביב לאותו השער עולה פי כמה וכמה על המחזור של אותו מפגש "רצונות" אבל זה עדין לא משנה מאחר והפיזור הוא רחב אל מול מחזור גדול נקודתית בשער מסוים.

הבורסה אמנם נותנת עדיפות זניחה לפקודות גבוהות יותר אבל בשוק המנומנם שלנו בשנה האחרונה עליה של 0.3% במניה כזו או אחרת היא משמעותית אבל בטלה אל מול פקטור המחזור. במלים, פשוטות צריך לייצר כמה שיותר לחץ פסיכולוגי בשלב הטרום בכדי להרחיק כמה שיותר סוחרים. לדאוג שיהיה המחזור הגדול ביותר בצד הנכון של הדברים מבחינת שחקני המעוף, ובזה פחות או יותר מסתיים הסיפור.

אז כמה כסף באמת צריך בשביל להשפיע על שער פקיעה שבועית?

יש 35 מניות במדד המעו"ף אבל האמת היא ש-25 מתוכן לא מעניינות אותנו: משקלן נמוך בכדי להשפיע על שער הפתיחה של המדד כולו ולכן מלכתחילה ההתמקדות היא ב-10 מניות בלבד וכבר חסכנו חלק ניכר מההשקעה. בתוך אותן מניות אמנם יש מניות דואליות – אני מניח שמי שעשה קורס בשוק ההון קיבל את ההסבר לפיו פער דואלי הוא גאפ שלא ניתן לתפוס אותו אבל עבור שחקני המעוף זה לא רלונטי לאותן שניות של פתיחה. אם פריגו חזרה עם פער חיובי של 0.5% יתכן ובשנית הפתיחה היא תפתח בעליה של 0.1% בלבד. שניות לאחר מכן כבר ייסגר הפער או לפחות מרביתו (הפרשי חוזים, שער הדולר וכן הלאה) אבל זה כבר לא רלוונטי עבור הפוקעים.

המחזור הגבוה ביותר לניירות שהזכרנו בשער נקודתי הוא סביבות 700 אלף שקל. שוב, יש מחזור הרבה יותר גדול אבל למפגש רצונות נקודתי די בסכום זה. מכאן, שעל פניו צריך 7 מליון שקל לכל הפחות. במציאות, די במיליון שקל בלבד ולעתים אף פחות. שחקני מעוף עובדים עם קווי אשראי, קרי מקבלים נזילות ומינוף פי כמה על ההון לשם השקעה מסוימת. זה נקבע בעיקר ע"י הכרת הפעילות של הבנק / בית השקעות את המבצע כשלרוב לבנק אין באמת סיכון.

אם נמשיך בדוגמה לעיל, אזי הבנק מסכן לכאורה 6 מליון שקל, אלא שההפסד בשער הפתיחה עבור שחקני המעוף מוגבל גם במצב של תנודה הפוכה לצפוי לכמה מאות אלפים ואז בהתאם ייסגר קו האשראי. שחקני אג"ח מעמידים מליונים בודדים וזוכים גם לקו אשראי של עשרות רבות של מליונים שמלכתחילה ברור כי במידה ויתקרבו להפסד הקרן המקורית שלהם תיסגר הפוזיציה ולכן המינוף הוא לעניין ההשפעה לא לעניין הסיכון מהצד המלווה.

ממה שחקני המעוף חוששים?

1. פער ארביטראז' מובהק יכול לסבך הדברים. אם מדובר על מניה בודדת ניחא אבל אם 3-4 מניות חזרו עם גאפ ארביטראז' של ממש אזי שחקני המעוף יכולים להשפיע אבל לא לקבל את השער הרצוי. לפני מספר שנים חזרה מלאנוקס עם פער חיובי מוול סטריט של מעל 20%. פער הארביטראז' באותו הבוקר עמד על עליה של 2.1%. מניח שבאותו יום רבים האמינו שאנו לפני זינוק פנומנאלי בפקיעה אלא ששחקני המעוף הורידו 24 מתוך 25 מניות המדד בקרוב ל-1% וקיבלנו פתיחה כמעט ומאופסת (אני מניח שבאותו יום גם חלק ניכר מהמשקיעים איבדו אמון לחלוטין בשוק המקומי).

2. דחית מועד הפקיעה. פתיחה אנגלית היא דבר מורכב בהרבה כי אז כבר השוק מתנהל ולך תרדוף אחרי שוק שכבר יצא לפועל אבל לא מאפשר לקבוע שער פקיעה בגלל הוראות מוזרות של הבורסה חסרות כל הצדקה.

לסיום, לא במקרה ציינתי פקיעה שבועית. פקיעה חודשית היא יותר מורכבת והתנהלותה שונה בתכלית. שם אנו מגיעים עם ארטילריה כבדה בהרבה מהטעם הפשוט שמוסדיים מנצלים את מחזור הפתיחה להקטנת/הגדלת חשיפה. פעמים רבות נדחות פעולות לבוקר הפקיעה מהטעם הפשוט שלמכור עשרות מליונים ממניה בשוק שלנו זה מהלך סיזיפי שגם עלול לפגוע בנייר ולכן הפעולות בהן אנו נתקלים מהצד השני הן אמתיות לחלוטין ובמחזורי ענק.

פעילות שחקני המעוף בפקיעה החודשית הרבה יותר חשובה עבורנו מאחר וזה חלק הארי של הפעילות ועל כך נרחיב בהזדמנות אחרת.

אתר שחקן מעו"ף הינו אתר כלכלי העוסק בניתוחים ודעות בכל תחומי שוק ההון לרבות נגזרים