מעלה הילוך - הסקטור שחייב לקבל ייצוג בתיק ההשקעות שלכם

את השם סקיינט (Skynet) אתם לבטח מכירים מסדרת הסרטים "שליחות קטלנית". המערכת, שפותחה בסדרה הפולארית כמערכת הגנה היקפית/דיגיטאלית ששולטת על כל מערכות ההגנה האמריקאיות (ביבשה, בים ובאוויר) עבור צבא ארה"ב, מגיעה לבסוף לבשלות מבצעית.

מדובר בישות על ממוחשבת, בעלת מודעות עצמית, שמורכבת מבינה מלאכותית חזקה ושחולשת על ידע וכוח רב בגזרות טכנולוגיות רבות ופרוסה ברחבי העולם כולו. בשלב זה מבינים בני האדם את היקף היכולות של המערכת ומנסים לכבות אותה. סקיינט מודעת לכך ומתוך תפישה של שימור עצמי, מחליטה להשמיד את המין האנושי לפני שזה ישמיד אותה.

מה כל זה קשור להחלטות השקעה? ובכן, שבירת השיאים בשווקי המניות היא תוצאה של שילוב בין התאוששות כלכלית שצפויה להימשך ולהתחזק, רווחיות עולה של החברות וציפיות להגדלת דיבידנדים והכי חשוב, החלום הטכנולוגי הגדול שמבטיח דברים מדהימים לאנושות ושנראה קרוב מתמיד.

כדי שנגיע למימוש מוצלח של החלום, עם מכונית אוטונומית, בית חכם, פתרונות רפואיים למחלות קשות, אוויר נקי, אספקת מי שתייה או הגנה מלאה מטרור, טילים ושאר מרעין-בישין, צריך סקיינט Look alike ומערכת כזו הולכת ונבנית בעזרת טכנולוגיות משבשות (disruptive technologies) שפותרות את המחסומים בדרך להקמתה. מדובר במערכת אינטליגנטית שמחברת הכל לכל וגם מקבלת החלטות לבד ומייעצת לבני אדם. אין שום ספק שההתפתחות של טכנולוגיות כמו ביג דאטא, ענן, IOT הבלוקצ'יין ואחרות, כולן "משבשות" מאותתת על הכיוון. נקווה שהסוף לא יהיה כמו בסרט.

• הנאסד"ק עלה ב-0.9%; טסלה קפצה ב-5%, קוגנייט זינקה ב-21%
• הנאסד"ק עלה ב-0.9%; מאנדיי קפצה ב-8%, צים עם 6%

בשביל מה ההקדמה הזו? בשביל להסביר לקוראים ולכל המומחים ופרשנים, שמנסים לחזות מה יקרה בוול סטריט בשנים הקרובות, שעד שמהפכת הטכנולוגיה לא תסיים/תשלים מלאכתה אין דרך לדעת מה צופן העתיד או כיצד תראה הכלכלה ולבטח אי אפשר לחזות "מניות מנצחות".

הקושי לחזות את כיווני ההשקעה אינו רק בבחירת מניות, הוא גם בהתפתחות המאקרו כלכלית שהשפעת מהפכת הטכנולוגיה עלייה גדולה. קחו למשל את האינפלציה שכיווני התפתחותה היא מהמשתנים החשובים ביותר לחיזוי. הצמיחה הכלכלית המתחזקת מחד והירידה באבטלה מאידך מאותתות על התחזקות האינפלציה והעלאות ריבית מה שעלול, אליבא תורת הכלכלה, להוביל לעליות עלויות ייצור ומחירים שיפגעו במניות ובאגרות החוב.

הדיבורים על הצורך בהעלאת ריבית, שבסוף 2008 ירדה ל-2% (מלמעלה מ-5% לפני המשבר ואנחנו מדברים על תשואות אגחי"ם ממשלתיים ל-10 שנים), התחילו כבר ב-2010. אבל למרות שהתוצר האמריקאי עלה מ-14.4 טריליון ב-2009 ל-16.2 ב-2012) הצמיחה לא עוררה את האינפלציה והריבית המשיכה לרדת ובקיץ 2012 ירדה אל מתחת ל-1.5%. בסוף 2015, לאחר שהתוצר הגיע ל-18.04 טריליון והאבטלה ירדה ל-5% (מ-10% בתחילת 2010), החליט הבנק המרכזי לצאת עם תכנית העלאות ריבית, "על מנת למנוע התפרצות האינפלציה". אבל אינפלציה  לא "פרצה" וגם היום "הפריצה" אינה נראית באופק.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מאז 2010 אנחנו כותבים כאן שהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה היא שמקזזת, בגלל ההתייעלות שהיא מייצרת, את הלחצים האינפלציוניים שנוצרים בעקבות הצמיחה והירידה באבטלה. נכון, ככלכלנים אנחנו מודעים לעובדה שכאשר כלכלה מתחזקת עולים הביקושים ובשלב מסוים, כאשר סך הביקוש מתחיל לעבור את סך ההיצע, או אז מתחילים גורמי הייצור, במיוחד התעסוקה, להימתח והמחירים לעלות. בוול סטריט זה משפיע על אגרות החוב תחילה, שמתחילות לרדת ולאחר מכן על המניות שרגישות להעלאת הריבית.

מערכת היחסים הזו, היא אקסיומה כלכלית, מתמטית כמעט שהגורמים שמרכיבים אותה משתנים רק לעיתים רחוקות. כל כלכלן מתחיל לומד על עקומת פיליפס שמציגה את מערכת היחסים, ההפוכה, בין אינפלציה לתעסוקה. אבל בעקבות מהפכות תעשייתיות/חברתיות או המצאות מהפכניות מערכות היחסים משתנות. כך זה קרה במהלך המהפכה התעשייתית וכך זה קורה כעת עם מהפכת הטכנולוגיה. כל המצאה שמשנה יחסים בכלכלה כמו הדפוס, הקיטור, הנורה החשמלית, המכונית, הטלפוניה החכמה, הרובוטיקה ועוד משפיעה על המערכות הכלכליות שמתעדכנות עם השתלבות ההמצאה לתוך הכלכלה הקיימת. תבדקו מה קרה לעקומת פיליפס מאז 2008 ותבינו על מה אנחנו מדברים.

בסוף 2017 יש מספר טכנולוגיות ותהליכים שאין ספק שכאשר ייכנסו לכלכלת המיינסטרים ישנו מערכות יחסים כלכליות, אלו בעיקר טכנולוגיות משבשות. איש כבר לא מטיל ספק בכך שכל החלומות שהזכרנו נמצאים ממש מעבר לפינה. כל החברות שרצות לכיוון המכונית האוטונומית למשל מבינות היום שעל מנת להגיע למטרה חייבות כל הטכנולוגיות שקשורות בנושא להתחבר למערכת אחת אחרת המטרה לא תושג והדרך להתחברות שתביא ליצירת המכונית בסטנדרטים הנדרשים רצופה בטכנולוגיות משבשות.

כל טכנולוגיה חדשנית, משבשת, גורמת להתייעלות והורדת מחירים ולכן יימשך הלחץ על האינפלציה. כל הטכנולוגיות שיביאו לבסוף ליצירת אותה מערכת סקיינט הכרחית, מהביג דאטא דרך הענן, ה-AI, ה-IOT, הבלוקצ'יין ועוד מייעלות, מוזילות ומאפשרות ניהול טוב יותר אז מישהו מצפה באמת שננסה לחזות מה יקרה לאינפלציה ב-2018? יכול להיות שהאינפלציה תתחזק מעט והריבית תועלה מעט אבל מי שחושש שהריביות יגיעו לרמות ההיסטוריות שתפגענה במניות טועה.

לדעתנו הסיכון למניות כרגע נובע הרבה יותר מההערכות הנוכחיות מאשר מהאינפלציה העתידית מה שאפילו מוסיף לקשיי החיזוי. אם מסכימים שכל אותם מוצרים/תהליכים חדשים אכן יגיעו אז ההערכות של המניות, אפילו הטכנולוגיות, בסוף 2017, למרות שהן מפחידות בהווה הן נמוכות בהשוואה למה שיהיו בעתיד. החלטנו לפיכך שבמקום לשבור הראש בדברים שאי אפשר לחזות בואו ונבחן את תעשיית הצעצועים כי היא חשובה לחגים.

תעשיית הצעצועים, מסתמן פוטנציאל צמיחה גדול ואיך משקיעים?

הכנסות תעשיית הצעצועים הגלובלית הגיעה ב-2016, ל-87.4 מיליארד כאשר 29.2% מזה בארה"ב (25.5 מיליארד). 4 חברות, מאטל (סימול: MAT), לגו (משפחתית פרטית מדנמרק), Namco Bandai היפנית (סימול: NCBDF בניו יורק או 78320 בטוקיו) והסברו (סימול: HAS) מוכרות ביחד 21.1 מיליארד, שהם 24.1% מסך המכירות הגלובליות. השנה תמכור התעשייה כ-92 מיליארד והיחס, מול ארה"ב וארבעת החברות, פחות או יותר, יישמר.

צמיחת הכלכלה הגלובלית אמורה, לפי הפרשנים, להביא להאצה בביקוש לצעצועים במיוחד לחכמים שבהם כאשר ב-2024-5 צפויה התעשייה להגיע למכירות של 166.2 מיליארד דולרים. שני אירועים גדולים ליוו את התעשייה לאחרונה. הראשון, פשיטת הרגל של Toys R Us והשני הוא הניסיון של הסברו לרכוש את מאטל.

שלוש עננות של דאגה מרחפות מעל  חברות הצעצועים המובילות. הראשונה היא  הצמיחה המהירה של חברות הצעצועים החכמים, משחקי ווידאו, רובוטיקה וכו'. השנייה היא התחרות מול קמעוניות הרשת ואמאזון (סימול: AMZN) בראשן ובאותה המידה התחרות מול הקמעוניות הענקיות ווול מארט (סימול: WMT) בראשן. האחרונות מתחרות גם במכירות ברשתות וגם במכירות המקוונות. העננה השלישית, השינויים בטעמם של צרכני הצעצועים המובילים, בני הנוער והילדים, שעוברים, בגלל מהפכת הטכנולוגיה, מהפך  התנהגותי, מהפך בסוגי הצעצועים. הילדים מתבגרים מהר יותר מבעבר והעניין שלהם עובר מצעצועים מסורתיים (כמו בובות הברבי למשל או גיבורי העל כסופרמן) לצעצועים מתוחכמים דיגיטאליים כמו משחקי וידאו ומעדיפים נושאים שונים מבעבר.

התופעה מכונה age compression וגורמת לאנליסטים לחשוש שמעמדן של חברות הצעצועים המובילות ירד כיוון שאינן ערוכות מספיק לשינויים וכניסת מתחרים. הם גם חוששים שחברות הצעצועים יהפכו לספקיות בלבד (מה שקרה לחקלאים מול רשתות המזון). המחשבה נכונה אבל מה שקורה בפועל הוא שהחברות המובילות דווקא כן משנות אסטרטגיות בהתאם ונערכות לכך. הדוגמה הטובה ביותר היא הרכישה המוצעת של הסברו למאטל והחדירה שלה לתחום הפקות האנימציה עם דיסני ומארוול. הסברו, לאחר רכישת מאטל, תשלוט ב-10-11% מסך המכירות הגלובליות. שחקן כזה, שמכסה את התעשייה וורטיקאלית ושגם הוא פעיל ברשת ונכנס בעצמה לתחום הטכנולוגי בהחלט יכול לעמוד בתחרות.

בהנחה שתעשיית הצעצועים מגבירה קצב צמיחה אז במה משקיעים? ראשית אין סל שמייצג נאמנה את הסקטור. הסל היחיד שמתיימר לייצג הוא הסל GAMR שכולל אמנם את רוב השחקניות אבל מתבסס בעיקר על חברות המשחקים הבינוניות כמו Webzen (סימול: WZENY) הסינית או Glu Mobile (סימול: GLUU) האמריקאית שמפתחת משחקי טלפון חכם וטבלטים ו-NEXON (סימול: NEXOF) היפנית שמפתחת משחקי מחשב כאשר ענקיות כמו HAS, MAT ואפילו Nintendo (סימול: NTDOY) תופסות מקום מישני וענקיות כמו AMZN ו-WMT או DIS אינן כלולות בסל.

למעשה, חברות הצעצועים המובילות  מככבות בסלי הצריכה השונים. HAS למשל, שנמצאת ב-85 סלים ו"שוקלת" יותר בסלים מהסוג של RDVY, שמתמקד בחברות המובילות בהעלאת דיבידנד לאורך זמן וב-RCD שמתמקד בצריכה, מאשר ב-GMAR. האפשרות לפיכך היא להשקיע בשני סלים כמו GAMR ו-RCD (שכולל את HAS, MAT, AMZN, WMT, DIS ואחרות שקשורות בצעצועים אבל לא את כוכבות GAMR) או ב-HAS לבדה (ואולי "טיפה" נינטנדו בשביל המשחקים). לתחום הצעצועים אנחנו מעדיפים את HAS אבל לא במחיר הנוכחי.

הסברו, לדעתנו, מייצגת ותמשיך לייצג נאמנה את תחום הצעצועים כיוון שיש לה עצמת שוק וכלכלית אדירה, היא פועלת וורטיקלית, מייצגת המותגים המובילים (לבטח אם רכישת MAT תמומש) ומה שחשוב יותר, הנהלה שמבינה ההתפתחויות ופועלת בהתאם. הסברו היא החברה הרביעית בגודלה בתחום הצעצועים בעולם אחרי לגו, מאטל ו-Toys R Us. החברה הוקמה לפני 95 שנים ע"י משפחת הסנפלד, משפחה יהודית בעיר פרובידנס ברוד איילנד, כיצרניצ ציוד טקסטיל וציוד לבתי ספר ורק ב-1952, לאחר שרכשו את צעצוע "ראש התפוח אדמה", שהפך להיט, עברו לצעצועים. המותג שהעלה אותם על המפה היה משחק המונופול.

במהלך השנים ובאמצעות רכישות, הפכו לחברה גלובלית ונכנסו לתחומי ההפקות והבידור שקשורים בצעצועים ומשחקים, כל צעצועי פרק היורה כדוגמה שייכים להם. לצמיחה הגדולה מתחילת המאה אחראי בריאן גולדנר, היו"ר מנכ"ל ואחד המנהלים המוערכים ביותר בארה"ב, שהגיע ב-2000. החברה התחילה המאה עם מכירות של 2.86 מיליארד, רווח תפעולי ונקי של 211.3 ו-59.7 מיליון בהתאמה ו-35 סנט למניה. את 2016 סיימה עם 5.0 מיליארד מכירות, 788.0 ו-551.3 מיליון ברווח תפעולי ונקי או 4.34 דולר למניה ומשלמת 2.04 דולר למניה דיבידנד (שעולה בכל שנה).

קונצנזוס האנליסטים ממליץ (בהמתנה לעסקת מאטל) על Hold ומחיר יעד של 106.5 דולר למניה (שנמצאת על 92 דולר). הערכת הקונצנזוס שהרווח למניה יהיה 4.83 ו-5.0 בשנים 2017-18.

שלושה גורמים שמשחקים לטובת HAS הם רכישת MAT שתעמיד אותה בראש האוליגופול בתחום ותוריד עלויות בגדול, ההסכמים עם דיסני ומארוול והכניסה לתחום ההפקות והציפיות לקצב מהיר יותר של צמיחה גלובלית בתחום. מה שמשחק נגד המניה הוא עדיין המחיר. המניה, בעקבות שמועות מאטל הגיעה בקיץ ל-116 דולר ונפלה משאכזבה בהנחיות וגם בשל התעכבות המיזוג. לדעתנו היא עדיין יקרה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל