מי תהיה הישראלית הבאה שתרכז עניין אקטיביסטי?

אחרי המעורבות במלאנוקס, פריגו ואימפרבה, עשויה להימצא עוד חברה ישראלית בוול סטריט שתעורר בקרוב עניין אצל קרן אקטיביסטית. עניין שיתרום רווחים למשקיעים בתחומי הסייבר והאלקטרוניקה. טאואר, נובה וסייבר ארק לדעתי מועמדות.

לפני כשבועיים שלחה קרן ההשקעות האקטיביסטית "סטארבורד" מכתב דרישה לאייל וולדמן מנכ"ל מלאנוקס, לפיו נדרש  שינוי משמעותי בחברה. סטארבורד טוענת שביצועי מניית מלאנוקס חלשים, החברה פספסה יעדי רווח ומכירות, היעדים לשנת 2018 אינם מרחיקי לכת וטענות נוספות. הקרן מחזיקה כיום 10.7% ממניות מלאנוקס והיא בעלת המניות הגדולה בחברה.

אגב, סטארבורד מחזיקה גם בנתח מהשליטה בחברת פריגו, קרן אליוט מחזיקה לעומתה באימפרבה, שתיהן בעלות  זהות הישראלית. גם בחברות אלו הקרנות מעורבות ומשפיעות בקבלת החלטות מתוך מטרה להשביח את ערכן ובמישרין את ההשקעות שביצעו בחברות.

המודל של קרנות אקטיביסטיות נפוץ בארה"ב מזה עשרות שנים ופחות מוכר בישראל. בארה"ב ישנם גם משקיעים אקטיביסטיים (קרל אייקן ונוספים) שמפעילים לחצים על ניהול חברות שונות במטרה לשפר את הביצועים. קרן נוספת שפעילה מעת לעת בישראל היא - "יורק" ואולם, התופעה אצלנו עדיין לא תפסה תאוצה. לפני שבוע הצליחה סטארבורד להשפיע על מלאנוקס לפטר 100 עובדים ולסגור פעילות בארה"ב במטרה לחסוך בהוצאות.

האקטיביזם של סטארבורד התבטא במשפט של אחד מאנשיה: "אם מלאנוקס לא תעבוד איתנו הדירקטוריון יוחלף". מספיק שהקרן תצליח להכניס שני דירקטורים מטעמה לחברה כדי ששלטונו של המנכ"ל אייל וולדמן יתערער. הפעילות של סטארבורד מגיעה, לדעת מקורבים לנושא, בגלל ציפיות שרכישת איזיצ'יפ על ידי מלאנוקס תתרום באופן משמעותי יותר לרווחיות, דבר שעדיין לא בולט לדעתם.

בכל מקרה, סטארבורד לא תגלה איפוק עד שהשקעתה במלאנוקס תניב רווח מהיר. קרן אליוט לעומתה מגלה איפוק מסויים באימפרבה ואינה לוחצת עדיין על ההנהלה. האקטיביזם הבולט בוול סטריט התרחש בשלהי 2013 באופן יוצא דופן  - ביל אקמן, מנהל קרן "פרשינג סקור קפיטל" פתח פוזיציית שורט ענקית (מכירה בחסר) על מניות "הרבלייף" בטענה שהמודל העסקי של חברה אינו אמין. כיום פועלות בארה"ב כעשרים קרנות אקטיביסטיות משמעותיות והתחום צומח.

מחקר בארה"ב – קרנות הגידור הביאו לעליות במניות

באופן טבעי הקרנות פועלות בחברות שבהן בסיס השליטה מצומצם (וולדמן מחזיק ב-6.7% ממלאנוקס), וניתן להפוך לבעל עניין מרכזי ומשפיע במהירות. קרנות גידור (Hedge Fund) הוקמו במקור כמכשיר השקעה שאמור לייצר תשואה עודפת ממדדי המניות. המשמעות של גידור נועדה להבהיר שקיים גידור סיכונים.

במשך השנים אלמנט הסיכון הפך לגמיש יותר בשל שימוש באשראי במינוף גבוה, מכירות בחסר, פעילות באמצעות מחשבים ונוסחאות מתמטיות ושימוש בארביטראז'ים בין שווקים ומדינות. בהמשך החלו הקרנות לקנות נתחים מהשליטה ולהשיג תשואה גבוהה דרך השפעה על ההנהלות וניהול החברות.

מחקר שביצע פרופ' לוסיאן אריה בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד, על 2000 מקרים (בין השנים 2007-1994) שבהן קרן גידור רכשה יותר מ-5% (בעלת עניין) מחברה וביצעה פעולות אקטיביסטיות גילה כי המניות זינקו בטווח הקצר ומחיריהן לא נפלו אלה עלו בטווח הארוך, גם בזמן שהקרנות כבר לא היו מעורבות בחברות. לכן, ברוב המקרים אין לראות בקרנות האקטיביסטיות גופים היוצאים לטרף אלה דווקא כאלה שמסייעים לציבור המחזיק בנתח  מהמניות להשיג תשואה עודפת.

כפי ששמנו לב האקטיביסטים פועלים לרוב בחברות שבהן בסיס השליטה אינו קטן ורוב מכריע של המניות מפוזר בקרב הציבור או גופים מוסדיים. מרבית הפעילות בחברות ישראליות מתמקדת במניות של חברות הנסחרות בוול סטריט, בהן מצויות מספר חברות רווחיות עם פוטנציאל צמיחה מהותי שבסיס השליטה שלהן מפוזר. מדובר בחברות בתחומי הסייבר, פיתוח וייצור מוליכים לתעשיית האלקטרוניקה או שיווק מערכות תלת מימד.

טאואר ונובה הן שתי חברות עם פיזור מניות גדול ופוטנציאל צמיחה לדעת מרבית האנליסטים. במקרה של טאואר, האנליסטים מפצירים במשקיעים "לנצל ירידות במניה כדי להגדיל פוזיציה". גם סייבר ארק נחשבת לחברה שעשויה לרכז עניין מבחינת קרנות אקטביסטיות. אפילו מניית סטרטסיס שאכזבה משקיעים רבים יכולה  לעורר פעילות  לאור הביצועים החלשים ובגלל שתחום התלת מימד מעניין להשקעה אקטיבית.

ניתן להעריך שככל שזרימת הכספים לקרנות האקטיביסטיות תימשך, יגדל העניין בחברות ישראליות בחו"ל נטולות שליטה מהותית שאפשר לתרום להשבחתן.

הכותב הוא מרצה לכלכלה וניהול במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א

* אין לראות בכתוב משום המלצה או אי המלצה לפעול בניירות הערך המוזכרים. המאמר אינו מחליף צורך לקבל ייעוץ מיועץ השקעות מורשה כחוק. פעילות במניות המוזכרות במאמר נעשות על אחריות הקוראים בלבד.