
מי תהיה הישראלית הבאה שתרכז עניין אקטיביסטי?
בארה"ב פועלות כ-20 קרנות אקטיביסטיות משמעותיות והתחום רק צומח; 3 חברות ישראליות מוזכרות כמועמדות להשבחה
אחרי המעורבות במלאנוקס, פריגו ואימפרבה, עשויה להימצא עוד חברה ישראלית בוול סטריט שתעורר בקרוב עניין אצל קרן אקטיביסטית. עניין שיתרום רווחים למשקיעים בתחומי הסייבר והאלקטרוניקה. טאואר, נובה וסייבר ארק לדעתי מועמדות.
לפני כשבועיים שלחה קרן ההשקעות האקטיביסטית "סטארבורד" מכתב דרישה לאייל וולדמן מנכ"ל מלאנוקס, לפיו נדרש שינוי משמעותי בחברה. סטארבורד טוענת שביצועי מניית מלאנוקס חלשים, החברה פספסה יעדי רווח ומכירות, היעדים לשנת 2018 אינם מרחיקי לכת וטענות נוספות. הקרן מחזיקה כיום 10.7% ממניות מלאנוקס והיא בעלת המניות הגדולה בחברה.
אגב, סטארבורד מחזיקה גם בנתח מהשליטה בחברת פריגו, קרן אליוט מחזיקה לעומתה באימפרבה, שתיהן בעלות זהות הישראלית. גם בחברות אלו הקרנות מעורבות ומשפיעות בקבלת החלטות מתוך מטרה להשביח את ערכן ובמישרין את ההשקעות שביצעו בחברות.
המודל של קרנות אקטיביסטיות נפוץ בארה"ב מזה עשרות שנים ופחות מוכר בישראל. בארה"ב ישנם גם משקיעים אקטיביסטיים (קרל אייקן ונוספים) שמפעילים לחצים על ניהול חברות שונות במטרה לשפר את הביצועים. קרן נוספת שפעילה מעת לעת בישראל היא - "יורק" ואולם, התופעה אצלנו עדיין לא תפסה תאוצה. לפני שבוע הצליחה סטארבורד להשפיע על מלאנוקס לפטר 100 עובדים ולסגור פעילות בארה"ב במטרה לחסוך בהוצאות.
- המאבק של טראמפ באוניברסיטת הרווארד עולה שלב
- אקמן תומך בהרווארד, אבל היא מסבה לו ולישראל נזק - איך זה ייגמר?
האקטיביזם של סטארבורד התבטא במשפט של אחד מאנשיה: "אם מלאנוקס לא תעבוד איתנו הדירקטוריון יוחלף". מספיק שהקרן תצליח להכניס שני דירקטורים מטעמה לחברה כדי ששלטונו של המנכ"ל אייל וולדמן יתערער. הפעילות של סטארבורד מגיעה, לדעת מקורבים לנושא, בגלל ציפיות שרכישת איזיצ'יפ על ידי מלאנוקס תתרום באופן משמעותי יותר לרווחיות, דבר שעדיין לא בולט לדעתם.
בכל מקרה, סטארבורד לא תגלה איפוק עד שהשקעתה במלאנוקס תניב רווח מהיר. קרן אליוט לעומתה מגלה איפוק מסויים באימפרבה ואינה לוחצת עדיין על ההנהלה. האקטיביזם הבולט בוול סטריט התרחש בשלהי 2013 באופן יוצא דופן - ביל אקמן, מנהל קרן "פרשינג סקור קפיטל" פתח פוזיציית שורט ענקית (מכירה בחסר) על מניות "הרבלייף" בטענה שהמודל העסקי של חברה אינו אמין. כיום פועלות בארה"ב כעשרים קרנות אקטיביסטיות משמעותיות והתחום צומח.
מחקר בארה"ב – קרנות הגידור הביאו לעליות במניות
באופן טבעי הקרנות פועלות בחברות שבהן בסיס השליטה מצומצם (וולדמן מחזיק ב-6.7% ממלאנוקס), וניתן להפוך לבעל עניין מרכזי ומשפיע במהירות. קרנות גידור (Hedge Fund) הוקמו במקור כמכשיר השקעה שאמור לייצר תשואה עודפת ממדדי המניות. המשמעות של גידור נועדה להבהיר שקיים גידור סיכונים.
- טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
- ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
במשך השנים אלמנט הסיכון הפך לגמיש יותר בשל שימוש באשראי במינוף גבוה, מכירות בחסר, פעילות באמצעות מחשבים ונוסחאות מתמטיות ושימוש בארביטראז'ים בין שווקים ומדינות. בהמשך החלו הקרנות לקנות נתחים מהשליטה ולהשיג תשואה גבוהה דרך השפעה על ההנהלות וניהול החברות.
מחקר שביצע פרופ' לוסיאן אריה בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד, על 2000 מקרים (בין השנים 2007-1994) שבהן קרן גידור רכשה יותר מ-5% (בעלת עניין) מחברה וביצעה פעולות אקטיביסטיות גילה כי המניות זינקו בטווח הקצר ומחיריהן לא נפלו אלה עלו בטווח הארוך, גם בזמן שהקרנות כבר לא היו מעורבות בחברות. לכן, ברוב המקרים אין לראות בקרנות האקטיביסטיות גופים היוצאים לטרף אלה דווקא כאלה שמסייעים לציבור המחזיק בנתח מהמניות להשיג תשואה עודפת.
כפי ששמנו לב האקטיביסטים פועלים לרוב בחברות שבהן בסיס השליטה אינו קטן ורוב מכריע של המניות מפוזר בקרב הציבור או גופים מוסדיים. מרבית הפעילות בחברות ישראליות מתמקדת במניות של חברות הנסחרות בוול סטריט, בהן מצויות מספר חברות רווחיות עם פוטנציאל צמיחה מהותי שבסיס השליטה שלהן מפוזר. מדובר בחברות בתחומי הסייבר, פיתוח וייצור מוליכים לתעשיית האלקטרוניקה או שיווק מערכות תלת מימד.
טאואר ונובה הן שתי חברות עם פיזור מניות גדול ופוטנציאל צמיחה לדעת מרבית האנליסטים. במקרה של טאואר, האנליסטים מפצירים במשקיעים "לנצל ירידות במניה כדי להגדיל פוזיציה". גם סייבר ארק נחשבת לחברה שעשויה לרכז עניין מבחינת קרנות אקטביסטיות. אפילו מניית סטרטסיס שאכזבה משקיעים רבים יכולה לעורר פעילות לאור הביצועים החלשים ובגלל שתחום התלת מימד מעניין להשקעה אקטיבית.
ניתן להעריך שככל שזרימת הכספים לקרנות האקטיביסטיות תימשך, יגדל העניין בחברות ישראליות בחו"ל נטולות שליטה מהותית שאפשר לתרום להשבחתן. הכותב הוא מרצה לכלכלה וניהול במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א
* אין לראות בכתוב משום המלצה או אי המלצה לפעול בניירות הערך המוזכרים. המאמר אינו מחליף צורך לקבל ייעוץ מיועץ השקעות מורשה כחוק. פעילות במניות המוזכרות במאמר נעשות על אחריות הקוראים בלבד.
- 16.יוסי 16/01/2018 21:57הגב לתגובה זוולהפוך לבעל ענין שיכול למרר את החיים לחברות בקלות.
- 15.ניר 16/01/2018 11:12הגב לתגובה זומסתבר שאפשר למצוא קרנות אקטביסטיות גם בישראל, אליוט נכנסה הבוקר לפוזיציה בבזק. מענין איך יתפתח שם המאבק בחברה.
- 14.ליאור 15/01/2018 14:28הגב לתגובה זוכיוון שברור ממנו שאין צורך לפחד מפעילות של קרנות גידור גם בטווח הארוך.
- 13.רוי 15/01/2018 13:02הגב לתגובה זולהוציא את אי.די.אי בה התפתח מאבק שליטה ולפתע נכנס לוקסנבורג וקנה נתח מהמניות אין אצלנו מעורבות של קרנות גידור בשוק. יש קרנות גידור (נוקד ואחרות) אבל הם לא אגרסיביות אלה פועלות לצרכי השקעה בלבד ללא מעורבות במאבקי שליטה או בשיפור מצב חברות. יהיה מענין לראות יותר מאבקים בת"א.
- 12.אסי 15/01/2018 09:24הגב לתגובה זולמה כל המדובר הוא בנוכחות ארהבית? למה כלום לא קורה בישראל? בתוך ישראל? גופים כלכליים, קרנות, בנקים שלנו נחשבים למפותחים, אבל שוררים במאה ה18 לפי צורת העבודה שלהם.
- 11.אלדד 15/01/2018 09:08הגב לתגובה זולכן אפשרי שיפעלו במגוון מניות ישראליות (סיירן- פינקוס וורבורג למשל) בהן בסיס השליטה רחב ואין בעלי שליטה של 30% ויותר שיכולים להפריע למהלכי השתלטות או מחייבים הוצאות כספיות גדולות מדי.
- 10.קובי לרר 14/01/2018 22:26הגב לתגובה זועצם הענין של הקרנות בחברות דוגמת מלאנוקס ואחרות מראה שסביר כי יש לחברות פוטנציאל השבחה ולכן הקרן אוספת מניות. ברור שהציבור בדרך כלל מרוויח בגלל הקרן, חברות עם פיזור שליטה גדול הם יעד לקרנות הגידור ורוב החברות שהוזכרו בכתבה עשויות לעורר ענין.
- 9.אורי פרנק 14/01/2018 22:07הגב לתגובה זומענינות בגלל שאפשר להשביח את החברות ואז להפיק רווח והשפעה בדירקטוריונים ובמניות. השאלה עד כמה רחוק יכנסו הקרנות בחברות והאם ההנהלות יסכימו לשתף פעולה?
- 8.בני 14/01/2018 21:13הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ומסקרנת שנותנת נקודת מבט על שוק ההון מזווית שונה. לעונג לקרוא וללמוד.
- 7.Shimi 14/01/2018 21:07הגב לתגובה זוBig $$$$ לא לפספס
- 6.גבי 14/01/2018 19:02הגב לתגובה זונובה חברה מצויינת אבל קשה יהיה לקרן גידור להרוויח מהשקעה בנובה כי אי אפשר לפצחה לשתי חברות. המניה והחברה נמצאים בסיישל חיובי מאוד.
- 5.אלון 14/01/2018 17:06הגב לתגובה זובטבע אין כיום בעל מניות משמעותי להוציא את אלרגן שהודיעה שהיא מוכרת מניות וכבר ביצעה חלק מהמכירות לאחר שירדה מ-10% לרמה של 6.6% בשבוע שעבר. מענין אם יקום בעל ענין חדש בצורת קרן גידור או שעדיין מפחדים מהחוב הענק של החברה ואין רצון לקחת סיכונים...
- 4.אריה 14/01/2018 16:49הגב לתגובה זוצריך לעשות מדד אקטיביסטים, התערבותם לרוב מועילה לחברות ואולי יש לעודד כניסתם גם לחברות ממשלתיות ולא רק פרטיות. כך יהיה ׳פיקוח׳ השומר על אינטרס ציבורי ב ממשלתיות.
- 3.דוד 14/01/2018 16:22הגב לתגובה זומלאנוקס לדוגמה יכולה להיות רווחית יותר תחת ניהול אגרסיבי וצמצום המו"פ. אבל קרנות כמו יורק(אלביט הדמיה ואחרות) מחפשות חברות כושלות שניתן למנף השתלטות דרך רכישת אג"ח בחצי מחיר...סייבר ארק אינה יעד לקרן גידור אלה אם היא תוביל אותה למיזוג עם חברה דומה בתחום.
- 2.גד 14/01/2018 15:10הגב לתגובה זושתי החברות עשויות לענין קרנות גידור שרוצות לעשות סיבוב ולהשביח תשואות. פריון כבר ירדה ונכשלה ויש מה לעשות בחברה.
- 1.מישאל 14/01/2018 14:53הגב לתגובה זובגלל פיזור מניות גדול בחברה, ולאחר שהבנקים מימשו אופציות במסגרת הסדר החוב של טאואר מלפני שנים, קיימת סחורה רבה בשוק. יש הרבה גופים מוסדיים שמחזיקים 3-4% בחברה אבל אינם בעלי ענין. סביר שאם וכאשר תתעורר קרן גידור היא תוכל להפוך לבעלת ענין משפיעה בחברה.
- אודי 14/01/2018 15:31הגב לתגובה זולא בכמות משמעותית כי גם עופר מכר מניות לפני הזינוקים של טאואר אבל יש לקנון או לחברה לישראל כמה אחוזים בחברה. דומני שכבר היום יש קרנות אמריקאיות שמחזיקות בנתח מהשליטה. בגלל ניהול טוב של ראסל אלוונגר בטאואר הן לא מתערבות. כשעסק טוב עובד אין צורך להתערב. סייבר ארק היא חברה מאכזבת למדי ואצלה מעורבות אפשרית.