מדיניות שוק הדיור עוד תביא להאטה כללית במשק

רבות נכתב על חוסר התוחלת במדיניות שוק הדיור בניצוחו של שר העל לנושא פתרון בעיית הדיור, משה כחלון, שחוד החנית שלה בשלוש השנים האחרונות היה מחיר למשתכן. נכתב על כך שמדיניות זו בולמת את ליבת שוק הדיור, מבריחה משקיעים, מזניחה התחדשות עירונית, מייאשת משפרי דיור וזוגות צעירים כאחד, מקוממת קבלנים ויזמים, שחלקם הגדול נכנסו לעמדת המתנה ובפועל אינה מייצרת התחלות בנייה כנדרש רק מגבירה עוד יותר את סיר הלחץ בשוק הדיור.

גם הבשורה, כביכול, על בלימת התייקרות הדירות, שבאה לידי ביטוי במדד הדיור השלילי של הלמ"ס בחודש שעבר, היתה מוקדמת מדיי. זאת משום שמדד זה לקח בחשבון, לראשונה, את הדירות ששווקו במסגרת מחיר למשתכן, ובמחירים מסובסדים מתחת למחירי השוק. ובכלל, האם צריך לשמוח, כשבינתיים שוק הדיור כולו מקרטע ומספר העסקות יורד באופן תלול, עד כדי סכנה ממשית של מיתון? האם מדד שלילי כזה או אחר הינו אכן ניצחון מדיניות נבונה, או שמא פאטה מורגנה שאין מאחוריה דבר וחצי דבר?

אולם, לטעמי, הבעיה הקשה ביותר, איננה רק ההאטה רבתי בשוק הדיור, והמציאות  של המשך היצע קריטי לעומת הביקוש, אלא סכנה חמורה עוד יותר, של התדרדרות המשק כולו למיתון, זאת עקב מדיניות מלאכותית שאין מאחוריה שום הגיון כלכלי צרוף.

האיתות הראשון לכך, אמנם נישתי, היו הפרסומים לאחרונה על עשרות רבות של חברות בתחום המטבחים וריהוט הבית שנקלעו לקשיים, ומקצתן אף התמוטטו, זאת עקב העובדה שמחיר למשתכן אינו מאפשר כל שדרוג במפרט הדירות. גם העובדה שענף הפרסום סבל קשות בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הינו סיבה טובה לדאגה, ולא רק לחברות הפרסום. 

זוהי הסנונית הראשונה, ולהערכתי בוודאי לא האחרונה, של הנזק הכלכלי הבלתי רגיל שגורמת לו התערבות ממשלתית גסה בכוחות השוק החופשי. למי שאינו מודע לכך: ענף הדיור אינו רק קבלנים ויזמים, וזה כולל כמובן אלפי רבים המועסקים באותן חברות, אלא במישרין ובעקיפין מאות אלפים המועסקים בו בנגזרות רבות ושונות, החל מתעשיות הבנייה לסוגיהן, דרך  פרסום ושיווק, שיפוץ, מוצרים סניטריים, ריהוט, מטבחים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, אלפי רבים עובדי עיריות ורשויות מקומיות, מפיקי כנסים ועוד כהנה וכהנה.

יתרה מכך: לא ניתן לנתק בשום פנים בין שוק הדיור לבין מצב השוק בכלל. היסטורית, בכל פעם ששוק הדיור נקלע לקשיים או למיתון, עובדה זו השפיעה מיידית על הכלכלה הישראלית וזה כמה וכמה פעמים במהלך 70 שנות מדינת ישראל, כולל בעשור שעבר, בין השנים 2001-2004.

אולם, להבדיל מהמשבר הקודם, שהיה תוצאה ישירה של משבר הדוט. קום שהפיל את חברות ההייטק ואת בורסות העולם, כולל ישראל, ובד בבד אינתיפאדת אל אקצה, כאן, התרחיש הזה יהיה תוצאה ישירה של מדיניות מוטעית שתסגור ותנעל את כוחות השוק, וזאת באופן מלאכותי ולא סביר לחלוטין. ובפועל, חזרה למדיניות סוציאליסטית, ניאו-בולשביקית, שהיא ההיפך הגמור מכלכלה חופשית וליברלית בה דוגלות, לכאורה, ממשלות ישראל, זה עשרות שנים.

לכן, אני קורא לממשלת ישראל, ובייחוד השר כחלון, לנהוג בתבונה, ו"לשנות את הדיסקט" בשוק הדיור, זאת לא רק על מנת לשקם את ליבת שוק הדיור, להחזיר את היזמים, הקבלנים והמשקיעים לתמונה, אלא בראש וראשונה על מנת להתניע את כוחות השוק כולו, לחזק את התוצר, לחדש ביתר שאת את הצמיחה במשק. ובעיקר, למנוע תרחיש של תיבת פנדורה שתביא להתדרדרות כללית של המשק ולמיתון שאיש לא ציפה לו ואיש לא צפה אותו, אולם הוא בהחלט עשוי לקרות. אנא, שיקלו זאת, לפני שיהיה מאוחר מידי.