כך ניפחה שיכון ובינוי את הרווח התפעולי

חלק מהחברות הציבוריות מצאו דרך מקורית להגדיל את הרווח התפעולי וכתוצאה מכך לשפר את העמידה באמות המידה הפיננסיות שלהן.

<

הרווח התפעולי הוא פרמטר מאוד חשוב אצל חלק מהחברות בבורסה. לעיתים אפילו עולה בחשיבותו על הרווח הנקי. הסיבה היא השפעה של הרווח התפעולי על מדדים כלכליים כדוגמת EBITDA. זו הסיבה שחברות מסוימות מנסות  לשפר את הצגתו של הרווח התפעולי בכל מחיר, זאת בכדי לעמוד ביעדים שנקבעו להן וכדי למנוע הפרה של אמות מידה פיננסיות הנגזרות  מכך.

הרווח התפעולי נועד לשקף את היעילות התפעולית של החברה. הוא למעשה יוצר הפרדה בדוח רווח והפסד בין הרווח מעסקים עצמם לבין היבטי המימון והמס בחברה. הנקודה המעניינת היא שהחשבונאות כלל אינה דורשת את הצגתו של הרווח התפעולי כסעיף בפני עצמו ואף אינה קובעת באופן חד משמעי את תכולתו.

אולם מרגע שחברה בחרה להציג רווח תפעולי בדוחות הכספיים, היא אינה יכולה שלא לכלול אירועים הקשורים לפעילותה השוטפת שהתרחשו במהלך התקופה, כגון ירידת ערך של מלאי, עלויות שנוצרו משינויים ארגוניים בחברה וכדומה. למרות ששיקוף הרווחים מהפעולות התפעוליות אמור להיות עניין טריוויאלי, בפועל, הניואנסים החשבונאיים משפיעים על הרווח התפעולי וכפועל יוצא על החברות הציבוריות בשאלה אם הן עומדות באמות מידה פיננסיות הנגזרות מכך.

מה מכניסים לרווח התפעולי? 
אחת הדילמות המרתקות בנושא נוגעת לרווחים שנבעו מחברות מוחזקות על ידי החברה (כלולות או בשליטה משותפת) המכונים רווחי אקוויטי, רווחים אלו למעשה משקפים את תשואת החברה מהשקעתה בחברות הללו, לפיכך, עולה השאלה האם רווחים אלו צריכים להיכלל בתוך הרווח התפעולי או מחוצה לו? בישראל התפתחה שונות בנושא, כאשר ישנן חברות ציבוריות המציגות אותם כחלק מהרווח התפעולי וחלקן לא.

למרות שהחשבונאות מאפשרת את ההצגות השונות, קיים היגיון חשבונאי לומר כי במקרה ומדובר בחברה מוחזקת אשר עוסקת בתחום הנושק לפעילותה של החברה המחזיקה, אזי יהיה זה סביר לקחת חלק ברווחים ולסווגם בתוך הרווח התפעולי. בשאר המקרים יהיה זה מתאים יותר להציגם מחוצה לו.

כיצד נץ ארה"ב הפכה הפסד תפעולי לרווח? 
בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות משנות את אופן הדיווח שלהן וכוללות את הרווח מהחברות המוחזקות בתוך הרווח התפעולי כאשר מדובר בחברות שפעילותן נושקת לפעילות החברה המחזיקה.

חברת נץ ארה"ב שעוסקת ברכישה ,השבחה והשכרת נדל"ן מניב בארה"ב החליטה בשנת 2013 לכלול לראשונה את הרווחים מחברות מוחזקות בתוך הרווח התפעולי, וזאת בטענה שמדובר בחברות נכס אשר מהוות חלק מליבת הפעילות של התאגיד ומוחזקות בחלקים שווים עם שותפים. הרווח התפעולי של החברה לשנת 2013 עמד על 2.03 מיליון דולר כאשר הרווח מהחברות המוחזקות הינו 2.957 מיליון דולר. ניתן לראות כי אלמלא הכנסת רווחים אלו פנימה החברה הייתה מציגה הפסד תפעולי ולא רווח.

חברת שיכון ובינוי החליטה בשנת 2016 על הכנסת הרווחים מחברות מוחזקות אשר פעילותן אינטגראלית לפעילות הקבוצה לתוך הרווח התפעולי. כתוצאה מכך, הרווח התפעולי לשנת 2015 זינק מ-601.29 מיליון שקל ל-677.8 מיליון שקל, המהווה גידול של כ-13%.

חברת דורסל הפועלת בתחום הנדל"ן המניב החליטה אף היא בשנת 2016 על השינוי האמור ובהתאם לכך רווחים של חברות מוחזקות בסך של 2.679 מיליון שקל הוכנסו לתוך הרווח התפעולי לשנת 2015. החברה נימקה זאת בכך שהיא בוחנת את כלל פעילות הנדל"ן כחלק מפעילותה וזאת לאור גידול בהיקפי פעילות החברה.

גינדי יכולה לעבור לרווח
גינדי השקעות אשר פועלת בתחום הייזום, ההשקעות, ההקמה והניהול של פרויקטים בתחום הנדל"ן, מציינת בדוחותיה הכספיים לרבעון השלישי לשנת 2017: "החברה פועלת בתחום הנדל"ן בייזום להקמה ומכירה של דירות מגורים בישראל וברומניה, פעילות זו מתבצעת נכון למועד דוח זה בעיקר בחברות שבשליטה משותפת". פרויקט המגורים גינדי תל אביב, וכן קניון העיר תל אביב, מוחזקים על ידי חברות בשליטה משותפת של החברה. במקרה זה, ניתן לומר שרווחים מהחברות הללו הינם חלק אינטגראלי לפעילות הקבוצה ולכן יש לשקול לראות בהם כחלק מהרווח התפעולי. אם החברה תבחר לעשות זאת, הרווח התפעולי לשנת 2016 של החברה צפוי להתהפך מהפסד של כ-8.7 מיליון שקל, לרווח של 4.77 מיליון שקל.

מתוך מודעות להשלכות הצפויות ולמשחקים החשבונאיים האפשריים בדוחות, החשבונאות מטה את כל כובד משקלה על מנת למנוע משחקים בדוחות שאינם משקפים את המהות העסקית של החברה. לפיכך נקבע כי כל שינוי במדיניות החשבונאית ייעשה בתנאי שהוא נועד לשקף מידע שהינו רלוונטי ומהימן יותר.

בשנים אחרונות רשות ני"ע אוכפת את הנושא ביתר שאת ומחייבת חברות להציג מחדש את הדוחות כאשר השינוי שנעשה אינו עומד בקריטריונים האמורים. בכל מקרה, חשוב לזכור כי הרווח התפעולי נועד לספק מידע אודות הרווח מהעסקים עצמם, ומשכך, מצופה מההנהלות להפעיל שיקול דעת על מנת לוודא שהרכיבים הקריטיים בלבד נכללים בתוכו.

** המאמר הינו לידע כללי בלבד, אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ חשבונאי, כל העושה שימוש במידע המפורסם עושה זאת על אחריותו בלבד.‏

הכותב הינו רו"ח, יועץ ‏IFRS‏ וניתוח דוחות כספיים ומשמש כמרצה לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, באוניברסיטת אריאל, וכחבר ועדת מומחים לתרגום התקינה הבינלאומית