4 סוגיות משמעותיות לתיקון הבורסה המקומית

1. חוזה הפרשים לאחרונה פתחה הרשות לניירות ערך תהליך אישור לזירות הסוחר לפתוח חוזי הפרשים (CFD) על מדד ת"א 35 ולא רק על מדדים עולמיים. זהו  נושא מורכב ומסובך שאינו חד משמעי. הוא טומן בחובו יתרונות רבים אך גם חסרונות לא מעטים:

• בעיות של מינוף והימור אך גם לגיטימיות של גידור. • בעיות של OTC מחד וגם לגיטימיות של מסחר ארבראז' מאידך וכיסוי בנכס הבסיס של החוזה. • המהלך צפוי לעודד מסחר ממונף לטווח קצר אבל גם קבלת קלות של מכירת חסר ולקיחת אשראי במחירים יעילים וייעול והנזלה של מחיר הספוט בורסאי. • הוא יאפשר גידור מהיר ומידי לתיק סחיר, אך גם מתן אפשרות לבצע קורנרינג על השווקים הסחירים. • הוא ייצור תחרות לבורסה ונגזריה כמוצר תחליפי אך גם יעודד אותה כמוצר משלים.

מורכב כבר אמרנו? ללא קשר לדיון המורכב הנ"ל חשוב לציין כי אם יש חובת כיסוי בנכס בסיס בורסאי מחד, והמכשירים קיימים על מדדים בעולם מאידך, אין סיבה שלא יהיו גם אצלנו.   2. מלחמת המטבעות הישראלית לאחרונה ראינו עליית מדרגה בעוצמת ושיטת הפעילות של בנק ישראל מול מחיר השקל דולר. הדבר מעלה כמה שאלות:

ראשית, האם הבנק שם לב שהוא פשוט פועל באגרסיביות להוריד מלאכותית את השקל מול הדולר, מעלה אותו דווקא כשהוא יורד בעולם, ואחר כך הדולר יורד חזרה דווקא כשמתחזק בעולם? שהרי הטיעון הכלכלי היה לשמור על מחירו הראלי מול הסל ולא להריצו גרידא.

• "זוהי צומת חשובה - מורידים חשיפה לנאסד"ק ומגדילים חשיפה לישראל, אירופה, סין והודו"
• הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

שנית, האם פעילות זו תחזיר מעט שפיות למחיר הריבית כאן, כשבעולם בכלל ובארה"ב בפרט כבר פנו בצומת הזו והריבית עולה הלכה למעשה? ואם כבר, מיד עולות שאלות נוספות: האם נשאר בתודעת העולם כבורסת חוב בריבית אפסית? האם באמת נהיה אחרונים להעלות את מחיר הכסף? האם הנגידה התרגלה לקבל מינוף כה זול ולא יכולה להעלות לעצמה את מחיר הכסף למחיר הראלי הנכון? האם זה יגמר במס על העברות הון זר לטווח קצר?

ואגב הערתו של בנק ישראל בדבר זיהוי פעילות ספקולטיבית של "אלגו", חשוב להבין גם ללא צלילה עמוקה פנימה לפרטים, ש"אלגו" יכול "לרכב" על מגמות קצרות, להמיר ולהחליף נכסים, לקחת פוזיציה ממונפת קצרת טווח, אבל כדי להמיר סכומים גדולים המשפיעים על שער החליפין – כאן אין קשר ל"אלגו" או בן אנוש, כאן פשוט יש ביקוש גדול מאוד אל השקל.   3. אגח מגובה ממשלות מדינות האיחוד האירופאי האם ההצעה הממוחזרת להנפיק מכשיר אג"ח המגובה באג"ח ממשלות מדינות אירופה לא מזכיר לנו משהו מההיסטוריה הקרובה? האם באמת צריך את המכשיר בתקופות אלו?

ככלל, מכשיר איגוח המחולק 70 אחוז רצועה בכירה למדינות חזקות ומובטחות, 20 אחוז "מזנין" בתשואה גבוה יותר אך מסוכנת ו-10 אחוז אקוויטי לאוהבי ורודפי סיכון, הוא מכשיר נכון והגיוני בתנאי שוק נורמליים. אמנם, כאשר הריבית הבסיסית כה נמוכה ל"לייר" הבסיסי והמדינות הבעייתיות כה מסוכנות ל"לייר" האקוויטי, הרי ברור שהאחרונים להיכנס למשבצת הסיכון לא מתכוונים לשלם מלכתחילה (בדיוק כמו מכשיר הנפקות הסאב פריים הנודע לשמצה) ואין כאן תשואה מעניינת תוך פיזור סיכון אמיתי.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

4. מעט פוליטיקה לסיום כשאנו מצפים ממשקיעים הן מקומיים ובמיוחד זרים לבוא ולהשקיע בשוק ההון המקומי, הרי ששקיפותו, התנהגותו ועוצמתו של המשק והעומדים בראשו מאוד חשובים בהיבט זה. לאחרונה, ההתנהלות הכוללת של המערכות המורכבות והסימביוזית בארץ בתיקי ראש הממשלה, דרך בית המשפט, המשטרה והתקשורת, לא מחמיאות כלל למשק הישראלי.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

הכותב הוא זיו פניני, מנהל לקוחות נגזרים וסיכונים פיננסים באי.בי.אי