הביטקוין בדרך לרגולציה גלובאלית?

אחרי העליות "הקריפטו-מאניות" של שוק המטבעות בשנה שעברה, העניינים נרגעים. את הרבעון הראשון של 2018 ניתן לסכם בסימן צניחה חופשית ולאחרונה מסתמנת התייצבות יחסית. אפשר לחפש סיבות לתנודתיות של השוק, אבל לא בטוח שתהיה הסכמה רחבה על הממצאים. 

מאחר שהמטבעות עדיין לא נמצאים בשימוש, מדובר בהשקעה ספקולטיבית המבוססת על אמונה ספקולטיבית כשלעצמה. עם זאת, למרות הירידות החדות ולמרות הפחד שמצא את מקומו בקרב משקיעים חדשים, שום דבר לא השתנה בניתוח היסודי והתחום ממשיך להתרחב. לצד העוסקים הרבים במלאכת הפיתוח, נערו משנתם גם הרגולטורים מסביב לעולם ושנת 2018 מסתמנת כשנת קריפטו-רגולציה גלובאלית. 

בדלהי וברלין, ניו-יורק, מוסקבה ובייג'ינג כבר מבינים שלא מדובר בטרנד חולף, אלא מציאות חדשה בזירה הכלכלית-גלובאלית ומתייחסים לכך בהתאם. כריסטין לגארד, ראש קרן המטבע הבינלאומי, התבטאה בעניין ואמרה ש"אין מנוס" מרגולציה גלובאלית של שוק המטבעות הווירטואליים. 

כמו כן, בכנס הכלכלי בדאבוס שהתקיים בינואר נכחו מנהיגים בולטים כדי לדון בצעדים שעליהם לנקוט בנוגע לשוק החדש. בנוסף, פורום G-20 שהתקיים לא מכבר בארגנטינה סקר את מצב השוק הנוכחי ואת ההשלכות האפשריות שלו על המערכת הכלכלית הגלובלית, קרא לרגולציה בינלאומית מתוך לימוד מעמיק של התחום על כל מורכבותו וביקש לשמוע המלצות עד יולי 2018.

בינתיים בארה"ב לומדים. מהשימוע שנעשה בסנאט האמריקאי ניתן להסיק שהרשויות עבדו במרץ כדי להרחיב את ידיעותיהם. ראש הרשות לניירות ערך (SEC) וראש סוכנות הפיקוח על המסחר בסחורות ובחוזים עתידיים (CFTC) הופיעו בפני הסנאט וניסו להסביר את עמדתם ביחס לשוק תוך שהם מחדדים את ההבחנה בין מטבעות מבוזרים שנועדו לשמש כמטבעות דה פקטו (כגון ביטקוין) ובין הנפקות ראשוניות (ICO's), ואת היחס השונה שצריך להינתן בבואם לקבוע את המדיניות הרגולטיבית. 

האופי הבינלאומי של השוק ומהירות החידוש בו מקשים על הרגולטורים את ההתמודדות ולכן נדרשת מהם למידה מעמיקה והקמת צוותים מקצועיים כדי לאפשר חקיקה יעילה שתשמור על המשקיעים מחד ולא תפגע בהתפתחות השוק מאידך.

בישראל, כמו בשאר מדינות העולם, נושאים עיניים לראות מה עושים האמריקאים שמצדם, כפי שהתרשמנו לעיל, כבר בפרק מתקדם במסגרת הטיפול בנושא. אחרי טיוטת החוזר שהוציאה רשות המיסים בתחילת השנה שעברה (2017), התיישבה גם ועדת הכספים של הכנסת לדון בנושא. סביב השולחן נסובו הרשויות השונות ובנק ישראל לצד איגוד הביטקוין בראשותו של מני רוזנפלד. זמן קצר לאחר הדיון הוציאה רשות המיסים חוזר רשמי המסדיר את אופן המיסוי של המסחר במטבעות וירטואליים. 

בהתאם לחוזר, אמצעי תשלום מבוזר הינו נכס, ולכן מי שפעילותו אינה מגעת לכדי עסק חייב במס רווח הון בגין עליית הערך בנקודת המכירה. וכמובן שמי שפעילותו בתחום מגיע לכדי עסק (סוחרים, כורים וכ"ב) יחויב במס על פעילותו העסקית כמוגדר בחוק. כמו כן ולהבדיל מטיוטת החוזר של השנה שעברה, הבהירה הרשות שפעילות במסגרת השקעתית שאינה מגיע לכדי עסק לא תחויב במע"מ. זהו הישג משמעותי וחשוב שהגיע כתוצאה מהמאבק של איגוד הביטקוין הישראלי במטרה לקדם את התחום ובתוך כך לעזור לעצב מסגרת רגולטורית בהירה שתאפשר לבנות תשתית קריפטו ישראלית איתנה. 

אמנם, חשוב לסייג ולציין שפעילות עסקית תחויב במע"מ בהתאם לאופי הפעילות ומומלץ להתייעץ בבעל מקצוע שמתמחה במיסוי בתחום המטבעות הקריפטוגרפים כדי לבחון את התמונה הכללית ולקבוע את חבות המס הספציפית מכיוון שבשלב זה עדיין קיימות שאלות פתוחות ומרחב תמרון רחב באופן יחסי.

למרות ההתקדמות היחסית בעמדת הרשות ולמרות העין שפוזלת לאמריקה, הטיפול הנוכחי של רוב הרשויות מסביב לעולם עדיין מקשה ומעכב את השימוש במטבעות וירטואליים כשיטת תשלום וכופף אותם למס שמצריך חישוב ודיווח רווח/הפסד על כל עסקה, קטנה כגדולה. בתוך כך, ישנה פגיעה קשה באחד השימושים המבטיחים של ביטקוין כמטבע המאפשר לבצע מיקרו תשלומים שיכולים לשרת מגוון רחב של משתמשים פוטנציאלים שחלקם אפילו לא קיימים במסגרת המערכות הפיננסיות המסורתיות.

אבל, במטריצה של החיים קיים פער בין הרצוי למצוי ובין רצון העם לדרישות ומגבלות המערכת, ובפועל הרשויות כבר פועלות ומרחיבות את העדשה כדי להתבונן על התחום דרך האישון שבוחן כל נישום. במסגרת זאת נשלחים זימונים ובקשות להצהרות הון והרשויות ממשיכות לאסוף מידע ולתכנן את צעדיהן.  

לפיכך, טוען גידי בר זכאי, לשעבר סמנכ"ל רשות המיסים ומומחה במיסוי מטבעות קריפטוגרפים, שהיסטורית הרגולציה והמיסוי מלמדת אותנו שפעולה חכמה בשלבים המוקדמים מטיבה עם מעמד הנישומים. "ההחלטה לשבת על הגדר "עד אשר יקבעו הכללים" אינה נכונה, הגם שעשויה להישמע הגיונית מחוץ לעולם הרגולציה. זאת מהטעם הפשוט שהרגולטור, גם בישראל, כבר אמר את דברו. וגם אם תהיה חקיקה בעתיד לא יהיה בה בכדי להחמיר עם מי שפעל. מניסיוני ההפך הוא הנכון". 

דוגמה לכך ניתן לראות לאחר המשבר הפיננסי, עת ארה"ב הכריזה "מלחמה פיסקאלית" על מקלטי המס. בסיומה של המערכה הגיע קיצה של הסודיות הבנקאית ואלו שלא השכילו לפנות מיוזמתם לרשויות שילמו הרבה יותר, ולא רק בכסף. משום כך, יש להקדים ולעשות ולהשלים את התמונה מבחינה עובדתית, עד כמה שניתן, ולפעול להסדרת המעמד בתנאים הולמים.

לסיכום, בעוד שהאתגרים במישור המעשי של הדיווח עתידים לקבל מענה באמצעים טכנולוגיים, האתגרים המשפטיים, כפי שאמרה לגארד, לא מותירים מנוס מרגולציה גלובלית ומשיתוף פעולה בינלאומי, מאתגר ככל שיהיה. אבל, לצד הרצון המובן של המדינות לפקח על השוק ישנו השוק שלא בהכרח מחפש פיקוח הדוק. לכן, על הרגולטורים מוטלת החובה להכיר את השוק לעומקו ולרוחבו ולקבוע רגולציה מידתית שתאזן את האינטרסים של השחקנים השונים ותשמור על הזכויות של המשקיעים ועל היכולת של הטכנולוגיה לממש את הפוטנציאל הטמון בה. 

לצד כל זאת, צריך לזכור שגם לציבור יש את הכוח להשפיע על החקיקה. ביטקוין נולד כמטבע ואופי השימוש בו הגדיר אותו, במידה רבה של הגיון, כנכס. אם לא יעשה בו שימוש כמטבע אל נא לנו לצפות מהמדינה שתגדירו ככזה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.  

 הכותב הוא מומחה בתחום המטבעות הווירטואליים ותעשיית הקריפטו