השווקים גועשים בשבועיים האחרונים והפעם בגלל מדיניות המיסוי של טראמפ על יבוא מסין. טראמפ החליט שגרעון סחר של כ-380 מיליארד דולר עם סין פוגע בכלכלה ובתעשייה האמריקאית. אבל האם באמת גרעון הסחר שבין ארה"ב לסין כל כך הרסני לכלכלה האמריקאית?
כתבות נוספות בנושא:
טראמפ: "ארה"ב לא במלחמת סחר עם סין - הפסדנו בה לפני שנים"
נכנעה ללחץ? סין "תפתח את השמיים" לייבוא ותפחית מכסים
מרבית הכלכלנים טוענים שהנתון שעליו מתבסס טראמפ חסר משמעות קונקרטית לכלכלת ארה"ב. קטונתי מלהבין האם מדובר בטיעון לגיטימי שיכול לייצר מציאות חדשה בכלכלה הגלובאלית ועד כמה עשויה מלחמת הסחר לפגוע בכלכלת שתי המדינות ולהשפיע על שוק המניות.
- כל הכותרות
לחילופין, אשתמש בלוגיקה פשוטה לביסוס מספר טענות סקפטיות על התרומה של "מלחמת הסחר" ליצירת סדר יום כלכלי חדש:
1. הכלכלה היא כבר לא משחק סכום אפס
בשנות ה-30 של המאה הקודמת כשתורת המשחקים (שג'ון נאש היה אחד מהתורמים העיקריים לה) תפסה תאוצה, הכלכלה בכלל והגלובאלית בפרט נתפסה כ"משחק סכום אפס", כלומר משחק שבו יש צד אחד מרוויח וצד אחר שמפסיד. לפי ההסבר הזה אם ארה"ב מייבאת מסין יותר ממה שסין מייבאת מארה"ב אז האחרונה היא בהכרח המפסידה.
אבל, כמו שכבר למדנו המציאות השתנתה מאוד בכמעט מאה השנים האחרונות. אנחנו לא חיים יותר בעולם של שחור ולבן, טובים ורעים, מפסידים ומנצחים. היבוא הזול מסין מסייע לכלכלה ולתעשייה האמריקאית. מאידך, במידה וסין ומדינות אירופה יחליטו לתגמל את ארה"ב בהטלת מכסים משלהם אז ארה"ב בהחלט עלולה להפסיד הון לא מבוטל מהכנסות ממסים.
המצב בכלכלה היום מזכיר יותר "שיווי משקל נאש". במצב זה, למרות שלשחקנים יש אינטרסים מנוגדים לכאורה, לאף אחד מהם אין אינטרס לשנות את הקלפים מפני שההפסד הפוטנציאלי עלול להיות גבוה בהרבה.
במילים אחרות, גם אם גרעון הסחר עומד על חצי טריליון צריך לזכור שהגרעון הלאומי של ארה"ב עומד היום על כמעט 22 טריליון דולר, מעל ל-20 טריליון דולר בבעלותה של סין.
אם טראמפ הוא שחקן רציונאלי (ולדעתי הוא הרבה יותר רציונאלי מהאופן שבו הוא מנסה להציג את עצמו) אז הוא לא יזעזע את הסירה יותר מדי, אולי רק קצת בשביל לעשות קצף במים אבל לא מספיק בשביל להירטב.
2. חוסר התאמה כרונולוגי
מדובר על סוג של "ניתוח טכני" המתייחס לאופן שבו השווקים אמורים להגיב לחדשות או לאירועים.
עם כל הכבוד לפחד בשווקים - התנודתיות הגבוהה בשווקים התחילה כבר לפני חודשיים אבל אז ההסברים לירידות היו חשש מהעלאות ריבית בהמשך השנה או הנזלה של מאזני הפד וקרנות הפנסיה. מתחילת פברואר כמעט בכל שבוע מצדיקים את הירידות בגלל גורם מקרו או מיקרו אקונומי אחר.
טראמפ הציג את התכנית של העלאת המסים על יבוא מתכות מסין כבר ב-1 למרץ ובאותו שבוע עלה מדד ה-S&P500 ב-5%. למעשה, בתקופה האחרונה במרבית המקרים לאחר הודעות או התפתחויות חדשות בנושא מלחמת הסחר, השוק דווקא הגיב בהתחלה בעליות.
מעניין יותר שהשוק אפילו נתמך בשבועיים האחרונים באותה רמת מחירים למרות שמלחמת הסחר רק מחריפה לכאורה עם הקריאה של טראמפ להוספת מוצרים נוספים בסך 100 מיליארד דולר ועם התגובה האפשרית של סין. אם השוק לא מתמחר את ההתפתחויות בהתאמה מלאה צריך לחפש הסברים נוספים לתנודתיות.
3. זה כבר אמור היה להיות מגולם
שהרי, כבר במהלך הבחירות הצהיר טראמפ שהוא הולך לפתוח את הסכמי סחר עם כלל מדינות העולם ובראשן סין. הוא הכריז מראש שהוא הולך להפוך את ארה"ב ל"נפלאה שוב" (בתרגום חופשי). אז מדוע אחרי יותר משנה של עליות של עשרות אחוזים בשווקים פתאום נזכרו לתמחר את הסיכון של מלחמת הסחר?
בשנה האחרונה טראמפ הוכיח כי הוא נחוש ליישם את כלל עיקרי המדיניות הכלכלית שלשמה נבחר. כשטראמפ הכריז על הקשחת תנאי ויזת העבודה וגירוש עובדים ממדינות זרות השוק המשיך קדימה.
כשטראמפ ניסה לבטל את האובמה קר השוק אפילו לא מצמץ. כשטראמפ הכריז על הקלות במסים השוק זינק משמחה. מדוע דווקא עכשיו השוק חושש, משקשק, גונח וחורק? מדוע השוק נמנע מתמחור של סיכונים קודמים?
מדוע כשטראמפ וקים ג'ונג און כמעט פתחו במלחמה גרעינית השוק היה ברמות שיא ואילו עכשיו השוק צונח? מדוע השוק לא תמחר את כל ההתערבות הרוסית בבחירות לארה"ב או את ההתערבות של ארה"ב בסוריה?
מדוע השוק לא ירד לאור התכנית הכלכלית השנויה במחלוקת שתביא להעלאת הגרעון וגיוס חוב בסך של טריליון וחצי דולר?
התשובות לא משנות כמו העובדה שהיינו יכולים לצפות שהשוק יתמחר את מלחמת הסחר ממש כפי שתמחר את הקלות המס הרבה לפני שאלו התקבלו.
4. העיתוי
למה דווקא עכשיו טראמפ פותח את נושא הסחר? האם זה ספין פוליטי שנועד להוריד את האש מאיגוד הרובאים (סוג של משחק מילים)? האם זה במטרה למנוע מחקירות של קיימבריג' אנליטיקה שלכאורה עזרו לו לנצח בבחירות באמצעות אפיון משתמשי פייסבוק? האם זה בגלל חקירות שנפתחות בנוגע לג'רארד קושנר?
במידה ומדובר בספין תשורתי אין ספק שהתקשורת הכלכלית בארה"ב בלעה אותו בשלמותו. סביר להניח שהתזמון של טראמפ הוא יותר תדמיתי ומטרתו להוריד את עצמו מסדר היום הציבורי.
5. הסבר טאוטולוגי
הסיפור ידוע. חוסר וודאות בשווקים מוביל לירידות, אבל בואו נניח שהשווקים היו עולים ב-5% בשבוע שעבר, איזה הסבר הייתה מספקת המדיה הכלכלית? סביר להניח שהכותרות היו "עליות חדות בעקבות פתיחת הסכמי הסחר".
בגוף הכתבות הסברים שמבהירים כיצד פתיחת הסכמי הסחר תחזק את שוק המניות האמריקאי ויכולים להקטין את החוב של ארה"ב תוך יצירת משרות בכלכלה האמריקאית. אם אותו הסבר יכול לשמש גם לעליות וגם לירידות הסבירות שהוא אכן מספק לנו את התמונה המלאה קטן.
לאור הנקודות הללו הנחת הבסיס שלי היא שמלחמת הסחר היא גורם קטן ביחס לכלל ההשפעות על חוסר הוודאות בשווקים ולא הייתי מצפה להמשך העליות לאחר שהנושא הזה ייחתם.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
הכותב הוא אנליסט ואסטרטג להשקעות, המספק שירותי אנליזה עבור משקיעים פרטיים
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
5.אין קשר לירידות ולנאמר בכתבהמומחה פנסיוני 18/04/2018 04:02הגב לתגובה זו0 0הקשר היחיד לירידות הוא שהגענו לסוף הסייקל של העליות. אנחנו נמצאים בסוף הגל החמישי בגלי אליוט ולכן השוק נמצא ב״תנודתיתית״ ( מילה מכובסת של אנשי מקצוע שלא רוצים להתפש עם המכנסיים למטה) .חברים, השוק בדרך למטה וחזק!!! ראו הוזהרתם!סגור
-
4.המסקנה יכולה להיות גם להיפךאיזי 17/04/2018 06:44הגב לתגובה זו1 0עליות והמשך העליות מאותן סיבות שמנית ללא קשר לאופטימי או פסימיסגור
-
3.כןמצאתם טעות בכתבה? 16/04/2018 08:08הגב לתגובה זו0 5הייתה ז7 טעות לקרוא את השטויות האלו!סגור
-
2.ארה"ב מייבאת פי 4 ולכן מלחמת סחר טובה לה (ל"ת)יעקב 15/04/2018 21:48הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.מלחמת סחר היא בהכרח טובה לארהבאדם 15/04/2018 18:43הגב לתגובה זו1 4גרעון הסחר כהוא זה לא מפריע שכן בסיס הזהב לשער המטבע לא משחק יותר תפקיד מוניטרי אולם הגרעון המסחרי משפיע על הכלכלה והמסחר הראלי ונובע מחוסר הוגנות בתנאי הסחר עם שותפות הסחר של ארהב: סין והאיחוד האירופי שמנהלים כלכלה פרוטקציוניסטית ומטילים מגבלות סחר והגבלת כניסת שחקנים לשווקיהן כמו בשוק הרכבים, תשלומים, חקלאות מסובסדת ועוד. לארהב אין מה להפסיד שכן לא יש את שוק הצריכה החשוב והגדול בעולם והגיע הזמן שהם ינצלו את יתרון הגודל שלהם לכפיית הסדרים כלכליים עדיפים מבחינת ולכל הפחות הוגנים.סגור
- טען עוד
-
לאדם. אני מניח שאתה כלכלן.א 15/04/2018 20:43הגב לתגובה זו0 0אבל בלי לי ידידי אם אציין שלא הבנו בדיוק את דבריך.התוכל לפשטם שהפרופסורים שביינו יבינו את רצונך?אין שום כוונה כאן לפגוע. אנו ממש מתעניינים הדברים ברורים ומסודרים יותר.סגור
