תתעלמו מהסיפורים: מניות הן המשחק היחיד בעיר

אין שום ספק שמבחינת העניין של התקשורת וול סטריט סיפקה השבוע אירועים רבים ברי-הפיכה לסנסציות שעשויות להעלות את הרייטינג. ההצגה הגדולה בעיר, מטעמה של וול סטריט השבוע הייתה עדותו של מרק צוקרברג בבית הנבחרים.

"צוקרברג", טען ג'ון גאפר (John Gapper) הפרשן הראשי לעסקים של הפייננשיאל טיימס, "איבד שליטה על יצירתו וזאת בעקבות פעילויות בלתי צפויות של 2 מיליארד המשתמשים. אפשרי, עם רצון והגינות, לתקן את יחסה הרפוי של הרשת החברתית כלפי האינפורמציה האישית אבל קשה בהרבה לנהל התנהגות אנושית. זה לא משנה עד כמה צוקרברג יבטיח שיתקן העיוותים נראה שעתיד החברה שלו יוצא משליטתו".

טענה זו הושמעה לפני העדות ולדעתנו גאפר מצטער על מה שאמר כי צוקרברג לא רק שהוכיח שהוא שולט במצב אלא הראה שהילד שהקים אימפריית ענק בזמן כה קצר הוא אדם יוצא דופן ביכולת השליטה שלו, ואליבא כל רשתות התקשורת, הוא הצליח לחצות את המבחן הגדול שלו בפני בית הנבחרים האמריקאי, בהצלחה גדולה.

אף מנהל בכיר בוול סטריט, מאז "בישל" בית הנבחרים את המיליארדר הווארד יוז בשנות הששים, לא עבר בעבר תחקיר כה ארוך בבית הנבחרים. צריך להבין את הקושי בלעמוד שעות בפני חברי בתי הנבחרים האמריקאים ולענות בצורה שתראה אמינה על שאלות נוקבות (ואלו חברים אינם חברי הכנסת שלנו, אלו אנשים שמבינים ביזנס). המשקיעים, כך מראים הסקרים, מסכימים שצוקרברג "ניצח", 16% כמעט ירדה המניה מאז החלו לצוץ, בחודש מרץ, הפרשיות השונות בגללן הואשם צוקרברג באיבוד שליטה ומרגע שהחל התחקיר בבית הנבחרים חזרה המניה ועלתה בתוך יומיים ב-7%.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

השוטר שמציל את העולם פעם אחר פעם ההופעה של צוקרברג בבית הנבחרים מבטיחה שהוא ימשיך להוביל את FACEBOOKבהצלחה. אבל גם שתוטל רגולציה מחמירה יותר על פעילות הרשת והכי חשוב שמקבלי ההחלטות, לאחר שעות של דיונים מול נציג מובהק של מהפכת הטכנולוגיה והכלכלה החדשה, יפנימו שמהפכת הטכנולוגיה רק בתחילתה והשפעתה על כל המתרחש בכלכלה ובחברה אדירה ולכן יתחילו להתייחס לנושא הרגולציה הרבה יותר משעשו עד כה. הדבר הראשון שלדעתנו יעשו כמה מחברי הקונגרס יהיה ללמוד את אפשרויות המיסוי הגלובלי של כלכלת הרשת, שר האוצר האמריקאי (שאמנם לא השתתף בתחקיר) כבר רמז בעבר שכלכלת הרשת יכולה להוות אחד המקורות לסגירת החובות הענקיים של ארה"ב. במילים אחרות התמזגות חברות הטכנולוגיה לתוך כלכלת המיינסטרים מתקדמת.

כאשר הכול היו עסוקים בניתוח התחקיר של צוקרברג קרו עוד כמה דברים מעניינים שקשורים לכלכלה ולוול סטריט. הנשיא האמריקאי, די בדומה ללולין קרקס שמעיף 10 כדורים בו זמנית ומצליח, בתנוחות שונות, לתפוס ולהטיל מחדש את כולם ובמהירות, ממשיך לשגע את העולם ולא רק עם היפייפיה הפורנוגרפית דניאלס הסוערת. הנשיא פיתח שיטה (שבה אגב הוא משתמש שנים רבות ובהצלחה) - הוא זורק פצצה תקשורתית, כמו למשל התעריפים על הייבוא או מחיקתה של צפון קוריאה ולאחר מכן בודק ומעריך את התגובות ורק אז מחליט. נראה שהשיטה הזו, בטח לאוהדיו אבל גם למתנגדיו שמתחילים להבין אותה, בינתיים עובדת. למה? כי יש הרבה צדק בטענות הנשיא. הוא ושאר העולם יודעים את האמת, המשך הגלובליזציה עדיין תלוי כמעט כולו בארה"ב שהיא גם, עדיין, המעצמה הצבאית הגדולה והחזקה בעולם, עדיין.

נכון, העולם כולו אוהב לשנוא את ארה"ב ואינו אסיר תודה על כך שהינקים הצילו ושיקמו אותו, את רובו המוחלט, מספר פעמים. מאז החליט הנשיא ווילסון, באי רצון בולט, להפוך את ארה"ב לשוטר של העולם לפני יותר מ-100 שנים, הצילו האמריקאים את העולם מיפן ומגרמניה (וכן, גם את רוסיה וסין) ומהקומוניזם. לאחר כל "הצלה" ואיבוד של מאות אלפי חיילים, הם דאגו לשקם את הניצלים והתוקפנים כאחד. ומה קבלו בתמורה? איבה בעיקר ובמיוחד מהניצולים. כל הדילים העסקיים שעשתה ארה"ב מאז מלחמות העולם היו מוטים (די במתכוון תחילה) לטובת הצדדים שכנגד ואיש מהמנוצחים לא שילם פיצויים לאמריקאים.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

באובמה אפשר לזלזל בא הנשיא החדש ואומר "Enough is enough, בואו ונתקן ההסכמים שגם אנחנו נהנה מהם" ובזה, טראמפ יודע, יש לו הגיבוי של רוב האמריקאים. הוא גם יודע שכל מדינה בעולם, עם טיפה היגיון ודאגה לאזרחיה, יודעת שבגלל כמה אחוזי "תיקון" לא כדאי לה ללכת למלחמת סחר נגד ארה"ב, בשביל מה? בשביל לאבד את שוק הצריכה האמיתי היחיד בעולם? הסינים, האירופאים ואפילו הרוסים או ידידי ארה"ב כמו יפן ודרום קוריאה, יודעים היטב מה המשמעות עבורן להיגרר למלחמות סחר עם ארה"ב.

על בסיס זה פועל טראמפ ומי שעיניו בראשו רואה מה שקורה בפועל. שמעתם את נאומו הפייסני של נשיא סין. מה חשבתם? שסין תיכנס למלחמת סחר נגד ארה"ב? למה? מי יפגע יותר? אפילו אזהרות הפרשנים שסין עלולה למכור את איגרות החוב האמריקאיות או שלא תקנה יותר - זו שטות. למי תמכור? (ואם תמכור הרי שקונים לאגרות החוב אלו במקרה של מכירה בסדרי גודל סיניים עומדים בתור כולל ה-fed).

אירופה תיכנס למו"מ ודרום קוריאה ויפן כבר מסכימות לדבר על תיקונים; והקנדים והמקסיקנים יסכימו לשינויים בנפט"א (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה). נשארות רוסיה, אירן וצפון קוריאה, וואו!! נכון, המדינות האלו מנוהלות ע"י דיקטטורים חלקם מטורפים יותר וחלקם טיפה פחות אבל הם לא מטומטמים. מילא ללעוג ולהרגיז את אובמה אבל את "המישיגנער החדש"? אז צפון קוריאה כבר מדברת על לדבר, אירן מאיימת שאם טראמפ יבטל ההסכם הגרעיני היא תפעל. "בבקשה", אומר טראמפ שלבטח יבטל או ישנה את ההסכם, וממנה את "הציונים", פומפיאו ובולטון בתפקידי מפתח. ורוסיה? מישהו באמת מאמין שפוטין עד כדי כך טיפש?.

המהפכה לא תיעצר למה כל הספור הארוך הזה? ראשית כי האירועים הללו מזעזעים את וול סטריט ושנית לנסות ולשכנע שאירועים אלו לא יעצרו את מהפכת הטכנולוגיה והתקדמותה או את תהליכי הגלובליזציה. האינטרס הכלכלי/חברתי כאן גדול בהרבה מאינטרס הפוליטי או האגו. כל המהומה הזו תעבור, מוקדם או מאוחר, מהעולם. ההסכמים ישונו, חומת מקסיקו תוקם, השגרירות תעבור לירושליים והפלשתינים יחזרו לשולחן הדיונים. אלו שתולים יהבם בהדחתו של טראמפ שוכחים כי כבר מההתחלה חשב על כך ולכן מינה את פנס כסגנו. מישהו מאמין שיש דמוקרט אחד שרוצה את פנס במקום טראמפ כנשיא? הרי הכול מודעים לדעותיו של מושל אידיאנה לשעבר. במילים אחרות, רצינו להעביר לכם המסר שלטווח הבינוי והארוך המניות הן המשחק היחיד בעיר.

מדוע המניות הן "המשחק היחיד בעיר" כרגע? אפיקי ההשקעה הנזילים האלטרנטיביים, מבחינת המשקיע הרציונלי, מתרכזים במניות, באגרות חוב ובמזומן. אגרות החוב, שבהרכב תיק ההשקעות הן המתחרה הגדול של המניות, אינן מהוות כרגע אלטרנטיבה הגיונית ומהסיבה שבמדינות המפותחות כולן ובחלק גדול של המדינות המתפתחות כיוון הריבית הוא מעלה ולאורך זמן, מה שמבטיח למעשה את ירידת ערך האגרות.

התמחור גבוה, אבל אין אלטרנטיבה הסיבה היחידה כרגע שבגללה אנשים רוכשים אג"חים היא ה"ביטחון" (מה שמכונה Safe-haven) וזו גם הסיבה העיקרית לאחזקות מזומנים גבוהות בתיקי ההשקעה שהרי ברמות הריבית הנוכחיות ואפילו לאחר אותן 4 ההעלאות הריבית שמוערכות ל-2018 ההחזר על ההשקעה אינו אטרקטיבי מה גם שסיכוני המטבע גבוהים. כיוון שרוב המומחים והמשקיעים מאמינים בהמשך ההתאוששות הכלכלית בארצות המפותחות ובהצטרפות המדינות המתפתחות לתהליך ההתאוששות, ההשקעה במניות, במיוחד מניות מובילות שמחלקות דיווידנד, מוצדקת הגיונית.

הבעיה, מהבחינה ההגיונית, קשורה בהערכות הגבוהות בהן המניות מוערכות והזעזועים הגדלים בהן. זו אגב אחת הסיבות לכמות המזומנים הגדולה שמשקיעים פוטנציאליים מחזיקים בתיקי ההשקעה. בסקרים שנערכים כול הזמן בוול סטריט הנימוק העקרי לפוזיציות המזומנים הגדולות בתיקים היא "כדי לנצל תיקונים במניות". גם זרימת הכספים הגדולה של משקיעים גדולים לקרנות הגידור מגבה את המחשבה הזו. המצב הזה, שבו ציבור המשקיעים מאמין שהמניות הן "המשחק היחיד האמיתי בעיר" בולט בהתנהגות שוק המניות שהתיקונים בו הולכים ומעשים קצרים יותר מתיקון לתיקון.

במהלך ינואר השנה הגיעו המדדים לשיאי כול הזמנים ואזהרות המומחים מרמות המחירים ומתיקון גדול שמתחייב שלטו בתקשורת הפיננסית. השוק אמנם ירד אבל ה"תיקון הגדול" לא מגיע. נוצר מצב שמוכר בוול סטריט ושבו, "השוק זקוק לתיקון הערכות אבל העתיד נראה מצויין למניות". מה שכן מאפין את התקופה הנוכחית הם הזעזועים והסיבות להם.

מתפתח מצב שבין שטף האינפורמציה שהולך וגדל בלווית פרשנות חובבנית מוטת סנסציות לבין כמות סחרני היום שעולה במהירות ושברובם אינם "משקיעים" אלא "שחקני בורסה" והמכונות שמשקלן במסחר הולך ועולה ושגם הן "מתחרות" על ההשקעה לטווח הקצר, ימצא המשקיע את עצמו מנסה לנווט חסקה בתוך טייפון. בגדול אנחנו צופים ששוק המניות ימשיך לשבור שיאים במהלך השנים הקרובות אבל תוך זעזועים שילכו ויגדלו ושיובילו את רוב המשקיעים "הקטנים" ההגיוניים להעביר את ניהול תיקי ההשקעה שלהם למנהלי תיקים, סלים וקרנות נאמנות.

עם כל מה שכתבנו עד כה אנחנו אופטימים, למה? כי בסה"כ מהפכת הטכנולוגיה רק מתחילה, הצריכה (של כל דבר) הולכת וגדלה, החברות תמשכנה לצמוח תוך כדי התייעלות, להרוויח ולהגדיל הדיווידנד ומי שלא יתפרע יותר מידי וישב בשקט (ועם עינים עצומות) על סלים וקרנות של המדדים המובילים - יצא נשכר. בינתיים, עד שנעשה סקירה בנושאים הללו, תעקבו בבקשה אחרי מה שקורה בכלכלות של הודו ומצרים, שווה, כמשקיע, להתחיל ולהתעניין, במיוחד בראשונה.