תעשיית הביטוח הפנסיוני גדלה ופרחה ככל שחלפו השנים. מתעשייה שהתנהלה באופן מנוון, כמעט אנונימית שלא הצריכה מומחיות ושעולם ההשקעות היה זר לה, לתעשייה מתוחכמת, אשר מתחרה על ניהול השקעות ותשואות ואשר נמצאת באור הזרקורים לטוב ולרע.
כיום מנהלים הגופים הפנסיונים צבירות של למעלה מטריליון – נכון, למעלה מאלף מיליארד שקל צבירות בקרנות מסוגים שונים. אך אם ננסה לשים את האצבע על השינוי הגדול ביותר שעבר הענף כנראה שניתן לסכם אותו בשינוי התפיסה של המדינה לגבי החיסכון הפנסיוני.
אם בעבר נתפס החיסכון הפנסיוני כאחריות של המדינה, או של המעסיקים באמצעות פנסיה תקציבית והסכמים קיבוציים אשר חייבו הפקדות לחיסכון פנסיוני ניתן לומר כיום בבירור כי האחריות לחיסכון הפנסיוני מונחת היום לפתחו של העובד.
- כל הכותרות
סגירת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הוותיקות למצטרפים חדשים, הפסקת הנפקת האג"ח המיועד לביטוחי המנהלים החל בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, הפסקת הפנסיה התקציבית בשנות ה-2000, ומאוחר יותר העברת השליטה בקרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל לגופי הביטוח הגדולים, סימנו את רצונה של המדינה להתרחק מ"סבסוד" הפנסיה לעובדים.
החל משנת 2008 הסדירה המדינה באמצעות "חוק" פנסיית חובה כי לכל עובד שכיר תהיה פנסיה אך בד בבד העבירה חקיקה הקובעת כי העובד הוא זה שיבחר ויטפל לאורך זמן בתכניות הפנסיונית שלו.
לכאורה, מהלך כלכלי טבעי של יציאת ממשלה מתחומים אשר אין לה בהם יתרון, אך יחד עם זאת היכולת של הפרט לתכנן חיסכון ארוך טווח ללא קבלת כלים וחינוך פיננסי לוקה בחסר ולעתים לא קיימת כלל.
הציפייה מהעובד לבצע את ההשוואה בין מגוון המכשירים הפנסיונים, לדעת לאיזו רמת סיכון להיחשף וכיצד לנהל את הסיכון הפיננסי היא כמעט בלתי מציאותית. קביעת מסלולי ברירות מחדל לכל מי שלא בוחר אחרת מנסה לפשט את הסוגיה אך עדין אנו רחוקים שנות אור מניהול נכון של החיסכון הפנסיוני.
עובדות אלו המצטרפות לנסיבות חיצוניות כגון עליה בתוחלת חיים, ריבית אפסית במשק בשנים האחרונות, מוביליות גבוהה יותר בין מקומות עבודה, כניסה מאוחרת לשוק העבודה ופליטה מהשוק טרום ההגעה לגיל פרישה גורמים לכך שתקופת החיסכון הפנסיוני קצרה יותר ובהתאם לכך יחס התחלופה, יחס המבטא את הכנסתו של הפרט טרום היציאה לפנסיה לעומת הכנסתו בפנסיה, יהיה נמוך ביחס לעבר.
אין ספק כי הפנסיה הצפויה כיום לחוסכים הצעירים תהיה נמוכה משמעותית מהפנסיות להם זכו הוריהם ועל כן חשוב כי כל אחד מהחוסכים יכיר מושגים בסיסים בשוק ההון, יסגל לעצמו התנהלות פיננסית ופנסיונית נבונה וימנע ממשיכות של סכומים מהפנסיה, ידאג לבצע הערכה מחודשת מפעם לפעם לגבי החסכונות והביטוחים הקיימים ויכיר את האפשרויות העומדות בפניו להגדלת החיסכון.
אנו, בכתבות המתפרסמות מעת לעת, מנסים לתת כלים להכרה והבנה של האפשרויות שניצבות בפנינו בעת תכנון החיסכון הפנסיוני.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.פופוליזם במיטבומישהו שלמד בעצמו 21/04/2018 22:42הגב לתגובה זו1 2הציפייה מהעובד לבצע את ההשוואה בין מגוון המכשירים הפנסיונים, לדעת לאיזו רמת סיכון להיחשף וכיצד לנהל את הסיכון הפיננסי היא כמעט בלתי מציאותית נו באמת.. מי שלא רוצה להתאמץ והלבין את הפנסיה שלו, שלא יבכה בסוף. אפשר לחשוב שמודבר פה ביכולת לחשב אינטגרלים. רוב האנשים פשוט מתעצלים לעשות את שיעורי הבית הבסיסיים של להיכנס לרשת ולקרוא כמה שעות, ולדעת במה הם מושקעים. אז הם מעדיפים לבכות איך דופקים אותם.. מעניין מה האינטרס של הכותב. מה הוא מציע? שנחזור למצב של פנסיות תקציביות? האם יש איזשהו סיכוי שיהיה אפשר לממן את זה?סגור
-
1.ואיך אומרים על זה אצלינומשה 21/04/2018 20:38הגב לתגובה זו0 0נגמרו הכלמנטינות משהסגור
