החשבון המנופח שמשלם הציבור לבנק ישראל

הרגולטוריות מצדדות בסלינגר? שיעשו בדק בית יסודי לפני כן בבנק ישראל. אני כנראה לא מוסמך לענות על השאלה האם ניסיונה של סלינגר להעביר חוק בוררות חובה בביטוח הוא טוב לציבור או לא, אבל עם קצת שכל ישר אפשר להבין לאן הרוח נושבת. 

נתאר לעצמנו שמחר בבוקר היתה יוצאת הוראה כלשהי מהפיקוח על הבנקים שלא היינו מצליחים להבין לגמרי האם היא טובה לציבור או לא. אם זמן קצר לאחר מכן, היה נשיא איגוד הבנקים מוציא הודעה כי "הפטרונות של בנק ישראל מוגזמת ומדובר בחציית קו אדום" וכו' וכו', היה ברור לכולנו כי ההוראה החדשה שיצאה מיועדת להיטיב עם כולנו.

לצערי, הודעות מהסוג הזה אינן חלק מהנוף החברתי-כלכלי שלנו. למעשה, בנק ישראל ואיגוד הבנקים פועלים כגוף אחד לטובת הבנקים כאילו לא הציבור הוא זה שמשלם את משכורות העתק שלהם. כך למשל בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה (20.12.17) בנושא ביטול עמלת פירעון מוקדם, ניתן היה לראות את נציגי בנק ישראל ואיגוד הבנקים מגיבים כאיש אחד לטענות יוזמי הצעת החוק.

הציבור משלם ההילה שדאגו לקשור סביב בנק ישראל כל כך חזקה עד שכל דרישה לבדיקת יעילות המודלים וההנחיות שניתנו בעבר, נענית בתגובה כי זו חכמה של בדיעבד. כך למשל בנושא מגבלת שליש הפריים שגורמת לנו לשלם מיליארדי שקלים בשנה ריבית עודפת לבנק ומהווה הלכה למעשה עליה של למעלה מ-15% במחירי הדיור, טענו בפיקוח כי לא יכלו לצפות את ריבית השוק האפסית מראש.

• אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
• איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"

אם כך, מהו המדד לבחינת יעילות ההנחיות של בנק ישראל? מדוע לא נבדקות אפשרויות נוספות ותרחישים אפשריים שלא יפגעו בציבור באופן כל כך דרמטי? כמו למשל הגבלת גובה ההלוואה במקום מגבלת שליש הפריים?

נראה כאילו הפסיאודו קוד של האלגוריתם של בנק ישראל הוא:

1. קבל את הקלט לבעיה.
2. אסוף את כל הפתרונות האפשריים.
3. מחק את הפתרונות ברמת סיכון גבוהה.
4. מבין כל הפתרונות שנשארו, בחר את הפתרון הטוב ביותר לאיגוד הבנקים.

ההתנהגות הארוגנטית ותחושת העליונות של בנק ישראל מכוונת רק כלפי הציבור. בבנקים לעומת זאת מטפל בנק ישראל בכפפות של משי. כך למשל ביטל בחודש שעבר בנק ישראל בהינד עפעף את מגבלת שיעור המימון שגרמה לבנקים לעלויות גיוס גבוהות. לעומתה, מגבלת שליש הפריים הגורמת לציבור לעלויות מטורפות עד שגם בפיקוח על הבנקים הודו בשיחות סגורות כי הלכו כאן כנראה רחוק מידיי, נשארת ללא שינוי.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מקוממת אף יותר מכך היא ההתנהלות לגבי עמלת פירעון מוקדם. כבר לפני 28 שנה כמעט וביטלו את העמלה לחלוטין בהצעת חוק של ח"כ אברהם פורז ורק בגלל תחנוני המפקח על הבנקים שטען כי במצב השוק הקיצוני דאז הדבר יביא לפגיעה חמורה בבנקים, לא ביטלו בסופו של דבר.

למרות שברור לכל כי כבר עשרות שנים אין הצדקה כלכלית לעמלה הזו, ממשיך בנק ישראל לגבות את הבנקים ומכניס לכיסם מאות מיליוני שקלים מידי שנה. בנוסף לכך, גם נושא עמלת ערבות בנקאית נדון ונטחן עד דק עד שלא נותרה לבנק ישראל ברירה אלא להודיע על הפחתה משמעותית - מסתבר שכשזה נוגע להקלה על הציבור, הדרך בין דיבורים למעשים רחוקה מאוד.

לסיכום, לפני שאתן מתייצבות לצד סלינגר, נראה אתכן פועלות לטובת הציבור עד כדי הבערת הפתיל הקצר של איגוד הבנקים, שהוא "בעל המאה", לו פתיל קצר הרבה יותר מלשכת עורכי הדין. ביום שנשיא איגוד הבנקים יאמר כי האף העקום של... מונע ממנו/ה להריח את מה שנכון וטוב, יבוא שלום על ישראל.

הכותב הוא ד"ר ורו"ח. חבר סגל בכיר במחלקה לניהול באוניברסיטת בר אילן.