3 דגשים בנוגע למיזוג אגוד ומזרחי טפחות

מכירת גרעין השליטה בבנק איגוד ודקסיה הציתו עניין בסקטור הבנקאות. חילוקי הדעות החריפים בין בנק ישראל לבין הרשות להגבלים עסקיים בנוגע לאישור מיזוגם של בנק איגוד ובנק מזרחי-טפחות מפיחים עניין חדש ומסקרן בסקטור הבנקאות המשעמם.

למעשה, לא פחות מ-2 בנקים נמצאים כיום על המדף: הראשון, הינו בנק איגוד המדורג במקום השישי בגודלו במערכת הבנקאות בישראל, ובעלי השליטה בו - מנסים ללא הרף למצוא רוכש אמיץ למניות השליטה שלהם. הבנק השני הינו דקסיה- ישראל אשר מתמחה במתן אשראי לסקטור המוניציפלי. לאחרונה החליטו בעלי השליטה להפיץ את מניותיהן לציבור ולהתיר את הבנק ללא גרעין שליטה. במאמר זה נעמוד על ההבדלים בין העסקאות, וננסה לבחון את רמת האטרקטיביות של שני הבנקים.

1. מבנה העסקה: בעסקת בנק איגוד מבקשים בעלי השליטה למכור את אחזקותיהם במקשה אחת, מהלך אשר דורש את אישור הרגולטורים השונים ויוצר שיח חברתי בנושא חוסר התחרות והתועלת הציבורית. מנגד הנהלת דקסיה האירופאית בחרה להפיץ את מניות השליטה לידי הציבור ולזרז את תהליך המכירה.

נציין כי הדעה הרווחת היא שפעילי שוק ההון מעדיפים להחזיק במניות בנקים עם גרעין שליטה. כך לדוגמא, בנק הפועלים, מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי נחשבים לבנקים בעלי תיאבון סיכון מוגבר המשתקף בקב צמיחה מהיר יותר ובחלוקת דיבידנד נדיבה יותר מאשר בנקים ללא גרעין שליטה כגון בנק דיסקונט ובנק לאומי. כמו כן, השקעה ישירה במניות מזרחי-טפחות, הפועלים והבינלאומי החל מינואר 2010 ועד היום הניבה תשואה מצטברת מרשימה של מעל 60% בכל אחד מהבנקים האלו. לעומת זאת, השקעה במניות לאומי ודיסקונט הניבה בתקופה זו תשואה מצטברת נמוכה באופן משמעותי.

2. פוטנציאל הרווח: בנק איגוד הוא בנק קטן שאין לו תשתית מחשוב עצמאית והוא רוכש שירותי מחשוב מבנק לאומי. אגוד מחזיק בנתח שוק של כ–3% בלבד ממערכת הבנקאות כאשר בפעילותו העסקית קיים דגש בפעילות מימון בנייה ופעילות מול ענף היהלומנים. במתכונת פעילותו הנוכחית קשה לראות כיצד יצליח הבנק לשדרג את רווחיותו הנמוכה, במיוחד לנוכח היעדר היתרון לגודל והעובדה שבשנים האחרונות הבנק לא הצליח להציג צמיחה משמעותית בהיקפי הפעילות.

מנגד, דקסיה נחשב לאחד הבנקים האטרקטיביים ביותר במערכת הבנקאית. במשך תקופה ארוכה דקסיה לא חילק דיבידנדים, מה שהביא להגדלת הונו העצמי ולעלייה ביחס הלימות הון הליבה, לשיעור גבוה במיוחד של יותר מ–20%, ולהקצאה לא יעילה של משאבי הבנק. לאחרונה השלימה הנהלת דקסיה הליך מכירה של 25% מתיק האשראי שלה בסכום של כ-1.65 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד בסכום כולל של 300 מיליון שקל (מתוכננת חלוקת הדיבידנד נוספת בהיקף של 200 מיליון שקל).

להערכת דקסיה, מימוש התכנית האסטרטגית וגיוון מקורות ההכנסה באמצעות הרחבת הפעילות בתחום האשראי התאגידי תעלה את התשואה להון בשנת 2019 לרמה של מעל 10%, לעומת כ–6% כיום.

3. הוצאות שכר והסכמי עבודה: אחת הסוגיות המאתגרות ביותר בתחום הבנקאות הינה הוצאות שכר העובדים והסכמי העבודה עימם. עם פרסום ההסכם המיזוג בין בנק איגוד למזרחי-טפחות הכריזו 1,200 העובדים של בנק איגוד על סכסוך עבודה והשביתו את 36 סניפי הבנק. מנגד בנק דקסיה-ישראל  מפעיל סניף אחד ומעסיק כ-45 עובדים. 

לסיכום, אם לא יהיו דחיות נוספות, עד ה-27 במאי אמורה הרשות להגבלים עסקיים, להכריע אם לאשר את עסקת המיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד. אישור העסקה תיטיב עם בעלי המניות שכן שווי השוק של בנק האיגוד עומד כיום על 1.28 מיליארד שקל כאשר העסקה עם מזרחי-טפחות נעשית לפי מכפיל הון של 0.6 המשקפים לאגוד שווי של כ-1.5 מיליארד שקל.

לעומת זאת, ביטול העסקה ע"י הרגולטור תשפיע באופן משמעותי על שווי מניות הבנק ותאלץ את שלמה אליהו, בעל השליטה בבנק למכור את אחזקותיו בשוק (כפי שעשתה זאת דקסיה) ובכך ליצור לחץ נוסף על מחיר המניה. ברכות למנחשים נכונה.

** מאמר זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. הכותב אינו לוקח על עצמו כל אחריות להפסד ישיר או נסיבתי או לאי רווח כלשהו הנובע משימוש במסמך זה. הכותב, עשוי, בהתאם למגבלות החוק, להיות בעלים, להחזיק, להשקיע או להתעניין, לקנות ולמכור במסחר בניירות ערך או בנכסים פיננסיים הקשורים במישרין או בעקיפין לנושא הדוח הזה. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.

הכותב הוא צחי קלמין, מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות