טראמפ קיבל כנפיים. האם אירופה וקנדה על המוקד?

בהמשך למפגש הפסגה המוצלח, אירוע היסטורי לעין שעור, האינדיקציה הראשונה הבוקר לגבי השווקים הפיננסים הגיעה מכיוון אסיה, שם המדדים נסחרים בטריטוריה הירוקה, אך עיקר תשומת הלב מופנית לחדשות מצד הבנקים המרכזיים שיימסרו בהמשך השבוע לצד הודעות הריבית את התוואי להמשך.

על רקע הצלחתה של הפסגה בין טראמפ לקים ג'ון און סביר להניח כי המתיחות הגיאופוליטית - שהצליחה להרעיד את השווקים בזמנו עת צפון קוריאה ערכה ניסויים גרעיניים - תרד באופן משמעותי. עם זאת, חשוב לציין כי הצלחה מבחינת האמריקאים תיחשב במידה וצפון קוריאה אכן תתפרק מנשק גרעיני. לא מדובר במהלך של 'זבנג וגמרנו' וכידוע אמינות אינה הצד החזק של הצפון קוריאנים. בתרחיש שכזה, בו קוריאה מתחייבת לפרק את הנשק הגרעיני, נראה כי הסנקציות שהשית עליה האו"ם יוסרו בהדרגה אך האם אפשר לומר שנסללה הדרך של מדדים אל שיאים חדשים?

בהתחשב בהתנהלות של הנשיא האמריקאי תמיד נחפש את הבלתי צפוי. המובן מאליו הוא כי המתיחות הגיאופוליטית תרד. עם זאת, לא מן הנמנע שטראמפ ימנף את ההצלחה שנרשמה הלילה, ויגיד "הנה אני הצלחתי לעשות מה שקודמי בתפקיד לא הצליחו לעשות במשך שנים", ועם הניצחון הזה הוא יפנה למלחמת הסחר כאשר הוא חזק הרבה יותר מכפי שנכנס, רגע לאחר שהשאיר את מנהיגי המדינות המתועשות עם פה פעור כשנסוג מפסגת G7.

נזכיר כי טראמפ ביצע בסוף השבוע האחרון פניית פרסה כנגד ההסכמות שהושגו בפסגת G7 בדבר אי הטלת מכסים לטובת עידוד עצמי. צריך להגיד כי טראמפ הציע שכל מדינות יסירו חסמים וסובסידיות מתוך מטרה להנהיג סחר חופשי אמיתי. עיקר החשש של מנהיגי האיחוד האירופי כעת, ובכלל כל מי שעומד בין הכוונות של טראמפ במסגרת מלחמת הסחר, הוא כי הרוח הגבית אחרי לחיצת היד לדיקטטור הצפון קוריאני תאפשר לטראמפ להעמיק את מלחמת הסחר. טראמפ יוכל לגשת כעת לשולחן המשא ומתן בעניין המכסים בלי חשש, ולהמשיך לעמוד על שלו בכל הנוגע להסרת מכסים באופן מלא לטובת האינטרס האמריקאי. 

בחזרה לצפון קוריאה, הצלחת הפסגה עשויה לפתוח את המדינה מצפון לסחר ובהתאם את רעב המשקיעים שיפנו אל מרבצי הסחורות הלא מפותחים שנמצאים במדינה. מצד אחד, צפון קוריאה יכולה להציע מלבד המרבצים כח אדם זול וממושמע, יחד עם הקרבה לרוסיה ולסין. אלו מהווים פוטנציאל כלכלי ענק. מוקדם יותר השבוע "בלומברג" פרסם אומדנים מ-2013 של מכון משאבי האנרגיה של סיאול, לפיהם למדינה המבודדת ישנן עתודות של מינרלים בשווי שעשוי להגיע ל-6 טריליון דולר. עם זאת, עולה השאלה מי יסכים לעשות עסקים מול מדינה שלא עמדה בתשלומים למדינות זרות איתם עשתה עסקים.

מנגד, פתיחת צפון קוריאה לסחר מול העולם מעמידה בסימן שאלה גדול את המשך קיומה כדיקטטורה. קשה יהיה לשמור על צביונה של צפון קוריאה כדיקטטורה בעוד פתיחתה לעולם תזרים ידע והון תעלה שאלה גדולה בנוגע ליכולתה של האוכלוסייה הצפון קוריאנית להכיל את השינויים. אפשר לשער כי המהלכים שקרו בסין בשנים האחרונות יכולים להוות דוגמא, ורק נזכיר כי המשטר הקומוניסטי לא מאופיין ככזה שניתן לסמוך על מהימנותו.