הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
מוטי ברלינר
צילום: אלטשולר שחם

האם ההשקעה באג"ח קוקו שווה את הסיכון?

הבנקים מנפיקים חוב בסיכון גבוה יותר, ומוכנים לשלם על כך בריבית יקרה יותר; מהם הסיכונים בהשקעה באג"ח קוקו והאם בכלל עדיפה אחזקה במניות הבנק?

מוטי ברלינר | (3)
נושאים בכתבה אג"ח קוקו בנק הפועלים בנק מזרחי בנקים לאומי לאומי

בנק הפועלים הנפיק לאחרונה אג"ח מסוג קוקו למוסדיים (COCO - Contingent Convertible Bond) בסכום של כ-1 מיליארד שקל וכבר הכריז על כוונותיו לצאת להנפקה נוספת, הפעם מהציבור. בנק לאומי שכבר הנפיק אג"ח קוקו בהיקף של כ-1 מיליארד, צפוי להנפיק כעת, כשנתיים וחצי אחרי, שתי סדרות נוספות.

הבנק הראשון שהנפיק אג"ח קוקו בישראל היה בנק מזרחי בנובמבר 2015 בהיקף של כ-600 מיליון שקל. למרות שהאג"ח האלו הוצעו בתשואות לפדיון נמוכות מהמקובל במקומות אחרים בעולם, הם רשמו ביקושי יתר גדולים למדי. לפני השאלה המתבקשת של "האם הסיכוי שווה את הסיכון?", כדאי להבין מהו אותו אג"ח קוקו ומה חלק מהסיכונים הטמונים בהשקעה בו.

ובכן, הקוקו הוא מכשיר חוב בדומה לאג"ח סטנדרטיות, כלומר הוא נסחר בבורסה ומשלם ריבית תקופתית. ההבדל המרכזי הוא בסיכון. במקרה של הרעה בתוצאות הבנק, האג"ח הסטנדרטיות של הבנק צפויות אמנם לאבד מערכן, אבל גם בתרחיש קיצון של פשיטת רגל, בעלי האג"ח הסטנדרטיות הם הנושים הראשונים, כך שההשקעה מוגנת בצורה מסוימת.

לעומת זאת, מחזיקי אג"ח קוקו הם האחרונים בסדר הנשייה מבין בעלי החוב, והמנגנון של הקוקו קובע כי במקרה של משבר בו הון הליבה של הבנק ירד מתחת ל-5%, או לחילופין בעת הפעלת שיקול דעת של הרגולטור בכל נקודת זמן ובהתאם לראות עיניו, האג"ח יומרו למניות או יימחקו לגמרי, בהתאם לתשקיף האג"ח. בשני המקרים המשקיעים עלולים להפסיד הרבה כסף.

מדוע הבנקים מוכנים לשלם בריבית יקרה יותר?

אם כך, מדוע הבנקים מנפיקים חוב בסיכון גבוה יותר, ומוכנים לשלם על כך בריבית יקרה יותר? המפקח על הבנקים מעוניין שלבנקים תהיה שכבת הון עבה מספיק כדי לשמור על היציבות הפיננסית שלהם. דרך זולה של הבנקים להגדיל את הונם היא באמצעות הנפקת אג"ח קוקו שנחשב לצורך חישוב יחס הלימות ההון וזאת בהשוואה להנפקת מניות (בעבר ניתן היה להנפיק כתבי התחייבות נדחים ושטרי הון).

הקוקו הוא כאמור בסיכון גבוה יותר מאג"ח רגילות, ולכן הן מונפקות בתשואה גבוהה יותר למשקיעים, מה שמקל על הבנקים לגייס באמצעותן סכומים בהיקפים גבוהים, במיוחד בתנאי השוק הנוכחיים.

מבחינת הרגולטור היתרון בהנפקת הקוקו – הינו שבמקרה של היקלעות למשבר, האג"ח האלו יומרו למניות או שיימחקו, בהתאם למנגנון שנקבע בתשקיף, מה שיקטין את מצבת החובות של הבנק ו/או יגדיל את הונו וכנראה יקל עליו להתאושש. כלומר, במקרה כזה סביר שהרגולטור לא יצטרך להזרים כסף לבנק כדי לחלץ אותו. אבל מבחינת מחזיקי האג"ח מדובר בתרחיש גרוע היות וכספי ההשקעה שלהם יימחקו או שהן יומרו למניות שמחירן עשוי להשתנות לאור המשבר אליו נקלע הבנק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לאחר המשבר של 2008 ולאחר פרסום המלצות ועדת באזל שהצביעו על דרישה לחיזוק האיתנות הפיננסית של הבנקים בדגש על הגדלת ההון ושיפור איכותו, העבירו הרגולטורים במדינות השונות דרישות תואמות ובהתאם לכך הפך הקוקו למכשיר מרכזי לגיוס הון עבור עשרות בנקים ברחבי העולם. מדובר במאות מיליארדי דולרים של חוב שגויסו בצורה כזו, רובם באירופה. בשנים האחרונות המכשיר הגיע גם לבורסה בת"א והונפק  כאשר תוספת  התשואה שניתנה למשקיעים, מעבר לאג"ח רגיל, נמוכה יחסית.

זה נכון שהיציבות הפיננסית של הבנקים המקומיים הגדולים גבוהה. הפיקוח על הבנקים בישראל הדוק, ולראיה גם במשבר של 2008 לא ראינו פגיעה דרמטית בחוסנם של הבנקים המקומיים. לכן, ייתכן כי מי שירכוש את אג"ח הקוקו שמציעים הבנקים הישראלים ייהנה בטווח הקצר מתשואה גבוהה יותר בהשוואה לחלופות.

עם זאת, כבר ראינו בעבר תרחישים בהם בנקים ישראלים נקלעים לקשיים ואף אחד לא מבטיח שזה לא יחזור גם בעתיד. בבחינת התשואה ביחס לסיכון באג"ח מסוג קוקו אל מול אחזקה במניות הבנק, לדעתנו עדיפה אחזקה במניות.

 

** מוטי ברלינר הוא בעל רישיון מטעם אלטשולר שחם. לאלטשולר שחם עניין אישי בנושא. האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בני גור 19/06/2018 04:09
    הגב לתגובה זו
    לא מדובר על בנקים גדולים שנפלו, אלא ל צפון אמריקה, מסחר, ולפני זה עוד בנקים קיקיוניים. בנק גדול יפול, כל המשק יפול איתו, מפעלים לא יוכלו לשלם, והשרשרת תמשיך.
  • 2.
    אזרח 17/06/2018 12:17
    הגב לתגובה זו
    בשלב כזה או אחר הריביות יהיו שוות, ואזישהו זמן בעתיד השקל יהיה שווה ל... והריבית עליו תעלה בהתאם. ולכן רק אגחים ממשלתיים של ארה"ב במח'מ קצר שנה שנתיים. וקונצרני של חברות טובות גם בארץ בדירוגים של a למינהים בכל טווח מח'מ שכרגע מגלמות 6% שזה מטורף.
  • 1.
    לא ציינתם מתי ההנפקה של הבנקים (ל"ת)
    יעקב 17/06/2018 11:43
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן