צפירת הרגעה לעורכי הדין בשוק ההון
קביעת ועדת האכיפה בפרשת במקרה של גיל חת שליווה את תראפיקס כיועץ חיצוני מעלה את סוגיית הגדרת שומרי סף; האם החשש של לשכת עורכי הדין מוצדק?
בימים אלה נדון בבית המשפט הכלכלי בתל אביב ערעורו של עורך הדין גל חת על החלטתה של ועדת האכיפה המנהלית להטיל עליו עיצום כספי בגין כשלים בדיווח של חברת התרופות תראפיקס, אשר אותה ליווה כעורך דין חיצוני.
המחלוקת העקרונית בתיק נסובה סביב החלטתה של ועדת האכיפה שלא רק להטיל אחריות על עורך הדין החיצוני של החברה אלא גם לייחס לו מעמד של שומר סף – מי שתפקידו חורג מייצוג הלקוח וכולל אחריות כלפי הציבור למנוע התנהגות בלתי הולמת בשוק ההון.
ברקע הפרשה מצוי הסכם בין תראפיקס לבין חברת מסחור הידע של אוניברסיטת תל-אביב, רמות. בשלב מסוים בוטל ההסכם, אך תראפיקס לא דיווחה על הביטול כנדרש למשקיעים. בתגובה, רשות ניירות ערך נקטה הליך של אכיפה מנהלית נגד מספר מנהלים בחברה ונגד עורך הדין החיצוני שלה, גל חת, אשר ניסח בעצמו את הדו"ח המיידי של החברה בנושא.
- ההתמחות של עורכי דין עומדת להתקצר
- "המכשול שהפך להטבה": למה המילואימניקים נכשלו יותר במבחני לשכת עורכי הדין?
בהמשך הגיעה הרשות להסדר אכיפה עם המפרים (מקביל להסדר טיעון), אך ועדת האכיפה המנהלית סירבה לאשר את ההסדר עם חת מכיוון שהסנקציה שהושתה עליו בהסדר הייתה פחותה מזו שהושתה על מנהלי החברה. הוועדה קבעה כי חת נושא באחריות להכללת פרט מטעה בדיווח, והטילה עליו עיצום כספי בגובה 60 אלף שקלים וסכום זהה על תנאי. במקביל, הוועדה פטרה את חת מאחריות להטעיה של רשות ניירות ערך.
סלע המחלוקת בתיק נגע, כאמור, להחלטתה של ועדת האכיפה שלא להסתפק בהטלת האחריות על עורך הדין החיצוני אלא גם לסווג אותו כשומר סף. על פניה, זו הגדרה מרחיקת לכת. בניגוד לרגולטורים, לדירקטורים ולרואי חשבון מבקרים, הנדרשים לפקח על החברה ועל נושאי המשרה, עורכי הדין החיצוניים נדרשים בעיקר לייעץ ומחויבים בנאמנות ללקוח.
צפירת הרגעה לעורכי הדין בשוק ההון לשכת עורכי הדין הצטרפה להליך וטענה, כי ההחלטה תוביל לעריכת דין מתגוננת. החשש שהביעה הלשכה היה, שעורכי דין חיצוניים לא יוכלו עוד לסמוך על מידע המגיע מלקוחותיהם וכך יתערער מנגנון הדיווח בשוק ההון.
אלא, שלדעתנו, החשש מוגזם. ועדת האכיפה המנהלית קבעה, כי ההגדרה כשומר סף היא אקדמית בלבד, ובפועל אין זה משנה איזה תפקיד ביצע המפר בחברה או מה היה מעמדו. השאלה הרלוונטית היחידה היא האם ישנן ראיות לכך שאותו אדם הפר באופן אישי את החוק – ובמקרה של גל חת, היו ראיות כאלה. קביעה זו צריכה לשמש כצפירת הרגעה לעורכי הדין בשוק ההון.
- טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
- לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
לצד זאת, ועדת האכיפה ציינה, שעורכי דין חיצוניים נתפסים זה מכבר כשומרי סף בקרב מלומדים בישראל ובארצות הברית. הוועדה גם קבעה, שאין בסיס חוקי לאבחנה בין מעמדם המשפטי של עורכי הדין החיצוניים לבין מעמדם של רואי החשבון המבקרים – אלה וגם אלה צריכים להיחשב כשומרי סף.
הדברים עולים בקנה אחד עם המגמה בעולם להטיל אחריות רחבה יותר על יועצים חיצוניים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בחוק סרבנס-אוקסלי, אשר נחקק בארה"ב אחרי המשבר הפיננסי, ברגולציה למניעת הלבנת הון, ובפסקי דין שפורסמו באחרונה בארה"ב ובקנדה סביב עבירות שביצעו תאגידים. במובן זה, ההחלטה בעניין תראפיקס מצטרפת למגמה הבינלאומית – ולו באופן סמלי.
לסיכום, הגברת האחריות על עורכי הדין, במידה שתמשיך להתבצע באופן זהיר, ומבלי לשנות סדרי עולם – כפי שנעשה במקרה תראפיקס – אינה צריכה להדיר שינה מעיניהם של עורכי הדין. זו עשויה אפילו להיות הזדמנות, שכן יותר אחריות פירושה גם יותר לגיטימציה לומר "לא" לדרישות מצד לקוחות, המנוגדות לאתיקה העסקית והמקצועית. מהלך כזה יחזק בטווח הארוך את האמון בשוק ההון, ויגרום גם למנהלי חברות לחשוב פעמיים לפני שיסבכו את עצמם ואת העסק בעבירות כלכליות.
** הכותבים הם נעה טורבוביץ ועידו מנדלמן במסגרת שיתוף פעולה בין הקליניקה לשוק ההון שבמרכז הבינתחומי הרצליה לבין משרד גורניצקי ושות'
