העלאת דירוג החוב של ישראל לא בהכרח טובה לפנסיה
למרות צפי לחיזוק נוסף של אגרות החוב הממשלתיות הישראליות, בעתיד כולנו עשויים לשלם את המחיר של תשואות נמוכות מדיי אותן תשגנה קרנות הפנסיה
בסוף השבוע התבשרנו כי חברת הדירוג הבינלאומית S&P העלתה את דירוג החוב של מדינת ישראל מרמה של A+ לרמה של AA- (לכתבה המלאה). מדובר בהחלט בהישג מרשים - אין הרבה מדינות בעולם להן דירוג חוב טוב יותר מזה שמקבלת מדינת ישראל, ואם ניקח בחשבון שמדובר במדינה צעירה בת 70 אשר ההשקעה שלה בביטחון הינה הגבוהה בעולם נבין מיד שמדובר בהחלט בנתון חסר תקדים.
העלאת דירוג החוב של המדינה צפויה לפעול בכיוון של חיזוק נוסף לאגרות החוב הממשלתיות הישראליות. מצד אחד מדובר בגאווה מקומית אבל מאידך בצפי לפגיעה עתידית בחסכונות הפנסיה של כולנו נוכח התשואות הנמוכות בהן נסחרות כבר אגרות החוב הממשלתיות בישראל.
כספי הפנסיה שלנו מושקעים כיום באגרות חוב אשר אינן מסוגלות להניב את התשואה לפיה מחשבות קרנות הפנסיה את תחזית הכספים הצפויה לעמית החוסך בקרן הפנסיה בעתיד. קרנות הפנסיה לוקחות את יתרות הכספים של העמיתים בקרן הפנסיה כיום ומחשבות את השווי העתידי על פי תשואה תאורטית צפויה בשנה (כיום התשואה הזו הינה כ-3.7% בשנה).
לכן, בעתיד צפויים כולנו לשלם את המחיר של תשואות נמוכות מדיי אותן תשגנה קרנות הפנסיה. עד כמה נמוכות התשואות המקומיות? לפניכם טבלה המרכזת את התשואה אשר מניבות אג"ח ממשלתיות לחמש שנים בעולם:
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- האם אג"ח קונצרני שקלי לשנה הוא הזדמנות השקעה טובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כפי שניתן לראות קיימות אג"ח ממשלתיות בעולם הנסחרות בתשואות שליליות (בחלק ממדינות אירופה ויפן) אבל בגדול התשואה המקומית הינה בהחלט נמוכה ביחס למה שניתן לקבל בעולם.
נבחן את מידת ההשפעה של התשואות כיום על שווי קרן הפנסיה שלנו בעתיד:
מרכיב המזומנים ואגרות החוב, מסך הכספים המופקדים בקרנות הפנסיה, נע כיום סביב 50%-60%. בקרנות הפנסיה לבני 50 ומעלה היקף הכספים המושקעים באגרות החוב ובמזומנים מגיע אף ל-70%.
אם ניקח בחשבון שהמח"מ הממוצע של המזומנים (מח"מ נמוך סביב אפס) ובאגרות החוב ממשלתיות וקונצרניות (מח"מ כ-7 שנים), נקבל כי המח"מ הממוצע של מרכיב המזומנים ואגרות החוב הינו של כ-5 שנים.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
כעת, אם התשואה הממוצעת של אג"ח ממשלתית הינה כ-1.2% ברוטו בשנה; תיק אג"ח קונצרניות הינו כ-3% ברוטו בשנה (לפי מדד תל בונד 60); המזומנים בתיק התשואה - נמוכה מאוד עשיריות אחוז בודדות בשנה, וכל זה לפני דמי ניהול - נקבל כי מכיוון שהחלוקה בין ההשקעה באג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות הינו כ-50%-50% (ומרכיב המזומנים נע סביב 6%-8% מהתיק) הרי מגיעים לתשואה ממוצעת של 2% ברוטו בשנה (לפני דמי ניהול ועמלות).
אם כ-60% מהכספים מושקעים באפיק המניב (לאחר דמי ניהול) פחות מ-2% בשנה (להערכתי כ-1.6%), כלומר הם תורמים כ-1% (60%*1.60%) לתיק ההשקעות של קרן הפנסיה בשנה - המשמעות היא שיתרת הכספים, כ-40% לאלו שמתחת לגיל 50, בקרן הפנסיה אמורה להניב את רוב התשואה בתיק (על מנת להגיע ל-3.7% בשנה מדובר בתשואה של כ-2.7% שנתית). אם אתם בני 50 ומעלה מדובר ביתרת ה-30% מהנכסים שאמורה להניב את התשואה הנ"ל.
מי מכם באמת מאמין שניתן לקבל תשואה שנתית ממוצעת של כ 8%-9% ברוטו בשנה על השקעה במניות, הלוואות ונכסים מניבים אחרים בשנים הבאות? כי זו בעצם המשמעות של מה שנכתב כאן.
הציפיות האינפלציוניות ברמת שיא
נתון נוסף שעלול להוות בעיה קשור בציפיות האינפלציוניות הקיימות כיום בשוק ההון. בחודשים האחרונים ניתן לראות עליה מתמדת בציפיות האינפלציוניות הנגזרות ממחירי אגרות החוב השקליות וצמודות המדד כפי שהן נסחרות בשוק ההון. הציפיות האינפלציה בשוק ההון עלו כאמור במשך חודשים עד שהן הגיעו לרמת השיא שלהן כיום.
לשם המחשה בואו נבחן מה הן הציפיות האינפלציוניות בשוק לשלוש השנים הבאות: תשואת אג"ח ממשלתית, לשנה, צמודת מדד בעלת אורך חיים של שלוש שנים כיום היא מינוס 0.65% (גליל 5903), תשואה שנתית של אג"ח שחר לשלוש שנים היא כ-0.85% ולכן מדד המחירים לצרכן הוא הנתון שמחבר בין שני הנתונים הנ"ל כלומר 0.85%- (מינוס 0.65%) כלומר 1.5%. המשמעות היא שהשוק צופה שמדד המחירים לצרכן יעלה במשך שלוש השנים הבאות ב-1.5% בכול שנה.
אם ניקח בחשבון כי חלק מהותי מאגרות החוב הכלולות בקרנות הפנסיה הינן צמודות מדד הרי כל טעות בציפיות האינפלציוניות תגרור מיד פגיעה בשווי קרן הפנסיה שלנו. מספיקה טעות של 0.2% בציפיות האינפלציונית על מנת להפחית כ-0.1% מתשואת קרן הפנסיה שלנו בשנה וכבר ראיתם עד כמה קשה להשגה כל עשירית אחוז בסביבת התשואות הנוכחית.
לאור האמור, ההמלצה שלי היא לקחת בחשבון כבר היום שהנתונים שמציגות קרנות הפנסיה לגבי תחזית הכספים העתידית הצפויה בקרן הפנסיה היא אופטימית מדי וכי התשלום החודשי שאתם צפויים לקבל מקרן הפנסיה בהכרח יהיה נמוך ממה שמוצג לכם. קחו זאת בחשבון כבר עכשיו על מנת שלא תופתעו בעתיד.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
מיכה צ'רניאק הוא מנכ"ל בית ההשקעות להבה
- 11.רם 07/08/2018 17:14הגב לתגובה זוהאם לדעתך האגחים נסחרים פחות ממחירם האמיתי בהסדר?
- 10.יש ר אלי 07/08/2018 11:39הגב לתגובה זואורבנקורפ ? (השעייה) מפרט הצעת רכש מטעם ויקטור תשובה של עד 18מ'ש ע.נ אגח א של החברה תמורת 33.45אג' לכל 1 שח ע.נ . להבנתי יש סיכוי לקבל שם את כל הערך או לפחות 85%. אם כן מה זו ההצעה הזאת? עו"ד שמנסה לתפוס פראיירים?
- 9.שי 07/08/2018 10:17הגב לתגובה זויש מצב שתחכים אותנו קצת בענין חברות הנדלן מארהב שגייסו באגח, ושחלקן נסחרות בתשואה של 2 ספרות. נכון שלא כל החברות הרבות הן מקשה אחת, אך האם קיים סיכון רציני באגחים שמחיריהם צנחו?
- 8.יעקב 07/08/2018 10:11הגב לתגובה זומיכה שלום. תוכל להתיחס לאגחים הנ"ל. בזמן האחרון מחירי האגחים בצניחה חופשית ללא מצנח. נראה לי כאן תגובת יתר של השוק ושער האגחים היום הם אטרקציה. מה דעתך? תודה
- 7.עמי 07/08/2018 02:36הגב לתגובה זותודה על הניתוח בכתבה. האם להערכתך ימשכו היצעים שיאלצו בעיקר מנהלי קרנות נאמנות למכור אגחים קונצרנים? האם להערכתך היצעים יגרמו גם למכירות מהותיות יותר של "אגחים קונצרניים ישראלים" בנוסף ל"אגחים האמריקאיים"?
- 6.משקיע אג"ח 06/08/2018 20:10הגב לתגובה זוהמוסדיים שמקבלים זרם של מיליארדים בחודש של כספי פנסיה, גמל והשתלמות צריכים לפעוללהוצאת חלק מהכסף לחו"ל ללא גידור מפני ירידת שער ה- $. פשוט אם המוסדיים יחליטו כי 30-40% מנכסיהם נקובים ב-$, אירו ויאן בלי גידור. בעתיד, עליית הריבית בעולם יגרמו לפחות בשקל. די כי שער ה-$ יעלה ל- 4.2ש"ח ל-$ על מנת שהחלק השקלי זה שמחזיק מניות של חברות יצואניות יתחזק אף הוא. המוסדיים קנו אג"ח מאיי הבתולה של חברות אמריקאיות ב- 4-6% כאשר אג"ח דומה בתנאים דומים בארה"ב היה מניב 12% צמוד $. המוסדיים קנו ב- 100אג וכעת האגרות חלקן נסחר ב- 80-90אג. זה מחזק את הצורך להפסיק להשקיע באג"ח של נדלן (מה שהמוסדיים מבינים וקל לתפיסה) ולחפש השקעות בחו"ל כולל אג"ח. לו המוסדיים ברובם יפסיקו את הגדור לירידת השער לא יקח זמן רב וה-$ = 4.2ש"ח. לגבי אג"ח על מדינת ישראל לנצל את הדרוג ולבצע החלפה של אג"ח ממשלתי בריבית 4-5% באג"ח של 2%. ירידת הקף החוב לתל"ג יחד עם ירידת ריבית אומר שלממשלה יהיה יותר כסף לצרכים אחרים.
- 5.א 06/08/2018 13:06הגב לתגובה זוהמדינה לווה כסף כדי שיהיה לה להוצאה ציבורית, לא כדי לייצר תשואות למלווים. אם אתם מחפשים תשואות אתם מוזמנים ללוות ממדינות אחרות (אג"ח ממשלתי זר) או להעלות את רמת הסיכון (מניות). (זה שמנגנון הפנסיה מסורבל ומקשה עלינו לעשות דברים כאלה זו בעיה אחרת שלחלוטין לא קשורה לדירוג האשראי...)
- 4.וחלק בקופ'ג IRA 06/08/2018 10:53הגב לתגובה זולפי פרופיל סיכון אישי, שיכלול פחות סיכון קונצרני ומניתי, שמנהלי ההשקעות מנסים למכור כמניב תשואת אמת לאורך זמן.
- 3.ישראל קיסר 06/08/2018 10:43הגב לתגובה זושקופות הגמל והביטוח אכן אינן מניבות תשואות בחלק האג'ח. אבל קרן פניסה לא מחזיקה אג''ח רגיל , אלא כזה הצמוד למדד ומשיא תשואהקבועה של4.8%
- 2.למשקיעי דלק 06/08/2018 09:33הגב לתגובה זוזהירות! הפסד בטוח מובטח למי שיענה מחר ב 7/8 להצעת רכש של תשובה בדלק בפעם הקודמת שניסה לעשות זאת זה היה בדלק אנרגיה. המשקיעים לא נענו ותקעו את הרוכשים 3 שנים,בנתיים המניה עלתה לשמים, ומי שנענה להצעת הרכש, הפסיד את כל העליות. המניה עכשיו בקרשים. תשובה יודע למה הוא רוכש עכשיו.
- 1.תום 06/08/2018 09:10הגב לתגובה זולנו פנסיה גנבו את הכל עם דמי ניהול מופקרים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
