הבורסה מאפשרת מינוף יתר בנגזרים. מה הסיכונים?

על שווקי הנגזרים ותרומתם הכלכלית דובר רבות והדעות לגבי שווקים אלו והשפעתם על השווקים הפיננסים חלוקות ומגלות שיח מורכב טעון ועמוק, שחושף עולם שלם של משתמשים, שימושים ואינטרסים.

חרב פיפות: בעד או נגד השוק? מחד, זהו שוק למסחר בסיכונים, קיבוע ערך של סחורה מטבע או מדד בעתיד, מסחר באופציות ביטוח בפני תנודות שונות של הנכסים, אפשרות לגדר להקטין או לנטרל סיכונים מול האפשרות למשקיע לבטח אחרים ולמנף את ההון הקיים בחשיפה אל אותם הנכסים בצורה מבוקרת. מאידך, זהו שוק המאפשר הימור קצר טווח לכיוון או תנודה של נכסים. הימור אשר ניתן למנף ולהגיע לתוצאות בטווחי זמן קצרים ביותר.

משתמשים בו מנהלי כסף לטווח ארוך, קרנות מגדרות, מנהלי כספים או משקיעים ופירמות שחשופים אל מחיר המטבע או הריבית העתידית והם מגיעים לשווקים אלו כדי להגן על עצמם. הם יכולים לקבע את החשיפה אל המטבע, אל השוק או אפילו להשתמש בפרמיה קטנה כדי לבטח תיק גדול (אסטרטגיות מינוף שמרנית). אמנם, מגיעים הרבה ספקולנטים, שחקני ארביטראז', עושי שוק, מהמרים הממנפים ביתר את ההון העצמי (אסטרטגית מינוף הרסניות)  ולכל אחד יש לו את התפקיד שלו ביצירת שוק סחיר ומשוכלל.

מצד אחד, השוק מייעל את המחיר של נכס הבסיס, מגדיל משמעותית את הנזילות בו, מעבה את ספר הפקודות ומקטין את המרווח בין הקונים למוכרים, לרווחת כלל השחקנים בשוק. מצד שני, הוא משמש פוטנציאל לנזילות מדומה ולהאצת תנודה במקרה של שחקנים ממונפים הפועלים לכיוון מסוים ומנסים לסגור או לצמצם פוזיציות באחת מול שוק נכס בסיס שאינו נמצא באותה עוצמת נזילות.

• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• היום השחור של מיטב ואי.בי.אי טרייד - אפליקציית המסחר הושבתה

לא אמשיך את הטיעונים בעד או נגד. ההסכמה הרוחבית היא ששוק זה כחרב פיפיות, חשוב לגידור ביטוח ונזילות השווקים מחד והרסני לממנפי יתר מאידך.

למה הבורסה מאפשרת מינוף יתר? אציין כי בשל הרצון הרב של הבורסה להחזיר עטרה ליושנה ולשפר את המסחר והנזילות בשוק המעוף, בשווקי הנגזרים וכפועל יוצא במניות נכס הבסיס עצמו קרי: מניות תא 35, הם מאפשרים מסחר במינוף מאוד גבוה, מינוף שהגיע לשיא בכל המדובר בתא 35, שלא תמיד כדאי ואידאלי כשמסתכלים על הנושא המורכב בחישוב יתרונות מכוונים שוליים מול סיכון ותופעות לוואי שוליות.

יש ארבע סיבות מרכזיות למינוף יתר זה: 1. ברור הוא (כתופעה עולמית) שככל שהשווקים ומחירי המניות הספציפיות בעולם עולים המינוף של הנגזרים עולה בהתאם. כשמדד המעו"ף עמד על 500 אחוז שינה אותו ב-5 נקודות מדד. כעת כשהוא מעל 1500, אחוז אחד מעלה אותו ביותר מ-15 נקודות.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

2. מדובר על טווח הסריקה לביטחונות. ככל שטווח זה גדול יותר הדרישה לכתיבה עירומה והמדידה של טווח תזוזה של הנכס אפקטיבית יותר. בנושא זה דרישת הביטחונות הן על ת"א 35 והן על שער הדולר נמצאות בנקודת שפל היסטורית - טווח סריקה של 6 אחוז בשער המדד (שהתחיל ב-12 אחוז) ו-3 אחוז בשער הדולר הם נמוכים מדיי, מסוכנים ומאפשרים מינוף יתר הרסני.

3. הכנסת האופציות השבועיות: אופציות אלו שנהוגות בכל העולם נכנסו לתל אביב כרוח סערה ובגלל שיטת חישוב הביטחונות (ראה סעיף הבא) מאפשרות מינוף עצום בו השחקנים הממונפים מוכרים אופציות ארוכות וקונים כמות גדולה של אופציות שבועיות. מינוף זה לא נראה בשווקים הללו מאז היווצרותם ומאפשרים לספקולנטים מנופי ענק הרסניים.

4. שיטת התרחישים לחישוב שווי הביטחונות על פי מודל בלק ושולס - שיטה שנכונה וטובה ברובה, אך למי שלומד את סודותיה ומגרעותיה הרי שככול שאנו קונים הרבה אופציות קטנות בלונג, הן שבועית והן חודשית, אנו נכנסים לפוזיציות ממונפות שהביטחונות מאפשרים את אחזקתם אך המינוף והסיכון שבהם הוא עצום והרסני.

אני מציין את הנקודה (ולא בראשונה) כיוון שלדעתי הבורסה צריכה לבצע שינויים מסוימים הן בשיטת הביטחונות והן באפשרות של המשקיעים והשחקנים לקבל מינוף. זאת מאחר וחשוב מאוד להמשיך ולסחור במכשירים אלו אבל הסיכון בהם ברור וידוע כשם שתרופה אנטיביוטית חשובה וחיונית עלולה להיות הרסנית אם לא נשתמש בה בכמות ובמינון המבוקשים.   ** הכותב עובד בחברת אי.בי.אי בית השקעות. לאי.בי.אי בית השקעות בע"מ ו/או חברות קשורות לה עשויה להיות אחזקה ישירה/עקיפה במוצרים המוזכרים בכתבה. אין לראות במידע במסמך זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים הנזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מסמך זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. מסמך זה הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם או לקוח.

הכותב הוא זיו פניני, מנהל לקוחות נגזרים וסיכונים פיננסים באי.בי.אי