הריבית תעלה? הצחקתם אותי

מאז הודעת הריבית ודברי ההסבר האומללים שליוו אותה, ממשיך השקל לשבור שיאים מדי יום ביומו. ביום שישי עמד שערו לעומת סל המטבעות על 76.66 נקודות ובמהלך החג (איך לא) המשיך השקל להתחזק במחזורים אפסיים. מתחילת השנה התחזק השקל ב 3% כלפי הסל, אולם מה שמדהים הוא מה שקרה תוך חודש ימים- 5% התחזקות שאין לה שום הסבר והצדקה. העודף בחשבון השוטף ממשיך לרדת משמעותית. הגופים המוסדיים אמנם הפסיקו לרכוש אולם גם היצואנים שניצלו היטב את הרמות הגבוהות אליהן הגיע הדולר לפני חודשיים, כמעט ולא מכרו וכאשר בבנק ישראל כבר עסוקים זמן רב במסיבות פרידה ושוכחים את אחד התפקידים החשובים של הבנק-יציבות שער החליפין, נותרת הזירה פרוצה להשתלטות קרנות הגידור וחובבי השקל שמנצלים זאת עד תום.

מי שסיפקו רוח גבית לספקולנטים לאחר הודעת הריבית היו כלכלני הבנקים המקומיים, שבטיימינג מושלם יצאו בזה אחר זה בכותרות בומבסטיות(וחסרות כל בסיס לטעמי) המבשרות על העלאת הריבית הקרובה. לנגידה היו מספר הזדמנויות לתקן את המעוות אולם זו כהרגלה הסתפקה ברמיזות עמומות הניתנות לפרשנויות שונות במקום להעמיד את הכלכלנים והשחקנים על טעותם.

הראלי האחרון בשקל קובר כמעט לחלוטין את האפשרות להעלאת ריבית בתקופה הקרובה. אלא אם בנק ישראל יתעשת ויתערב בשוק על מנת שיחזור לשערים נורמליים, תסתיים הקדנציה של פלוג בריבית אפסית וגם ידי מחליפה יהיו כבולות כל עוד זה יהיה המצב. אם בנק ישראל היה מטפל בסוגיית שער החליפין כמו שצריך וכמו שהבטיח בתחילת השנה בוועדת הכספים של הכנסת שדנה בנושא, השקל היה נחלש ומאפשר לבנק להתחיל בתהליך הנורמליזציה בעניין הריבית, במקביל לעלייתה בארה"ב.

במקום לעשות זאת מתעקשים כלכלני הבנק לשכנע אותנו שהשקל שומר על יציבות השנה והם הצליחו לשכנע בכך אפילו חלק מהכלכלנים הבכירים שלא טרחו לבדוק את הנאמר. בכלל נראה שהדור הצעיר שצמח בבנק המרכזי כלל אינו מבין(או שגרוע נכך-הוא חושב שאנחנו לא מבינים) מה משמעות סל המטבעות. כשבנק ישראל כותב בהודעותיו שהשקל שמר על יציבות ומה שגרם להתחזקותו היו החלשויות דרמטיות בחלק ממטבעות הסל (כמו הלירה הטורקית) זה מעיד יותר מכול על חוסר הבנה.

סל המטבעות נקבע על מנת ליצור אבחנה בין מה שקורה במסחר בין המטבעות בעולם לבין מה שקורה במסחר המקומי. השקל אינו חלק מהסל והסל נמדד לעומתו. כאשר מטבע אחד בסל נחלש , האחר מתחזק והסל נשאר ללא שינוי. זאת מתמטיקה פשוטה. הסל משקף את המסחר העולמי בין המטבעות. כשהלירה הטורקית נחלשת היא נחלשת לעומת הדולר ו/או האירו, על כן שערם צריך להתחזק. היצע או ביקוש  למט"ח לעומת השקל(וזה ממש לא משנה באיזה מטבע) הוא זה שגורם לשינוי בשער השקל לעומת סל המטבעות.

אפשר לסכם זאת כך. נניח שהסל היה מורכב משני מטבעות-דולר ואירו. נניח שאין מסחר בארץ כרגע ויש רק מסחר בחו"ל. אם הדולר היה מתחזק, האירו היה נחלש והסל היה ללא שינוי. זו מתמטיקה פשוטה. עכשיו נראה מצב הפוך-נניח שבעולם אין מסחר ובארץ יש היצע של מט"ח שגורם להתחזקות השקל ב 1%. גם הדולר וגם האירו ייחלשו באותו שיעור לעומת השקל. עכשיו הוסיפו את כל מטבעות הסל אולם המתמטיקה והלוגיקה אינם משתנים- שינוי בין המטבעות בעולם אינו יכול להשפיע על שער הסל לעומת השקל.

לכן התופעות אותם אתם רואים , בעיקר בשנתיים האחרונות, בהן כשהדולר מתחזק בעולם, הוא לא מתחזק אצלנו אולם כשהוא נחלש, הוא נחלש גם אצלנו ובמידה רבה, תופעות אלו מיוחסות למניפולציות מכונות המסחר, אחת התופעות עליהן העדתי בוועדת הכספים של הכנסת ושלגביהן הבטיחו בבנק ישראל שיש בידיהם כלים חדשים להתמודדות. את התוצאות כולנו רואים, במיוחד בחודש האחרון.

קשה לי להעלות על הדעת שפלוג, משיקולי אגו בלבד, על מנת שתיזכר כמי שהחלה בתהליך, תחל בהעלאת הריבית לקראת סוף הקדנציה שלה. העלאה שכזו תכה מכה חזקה בגלגלי הצמיחה ותפגע קשות ביצוא בפרט ובתעשייה בכלל.

הכותב הוא יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

**החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.