העלאת הריבית - מדוע כחלון לא התייצב לטובת נוטלי המשכנתאות?

לאחר ששמעתי את הודעתה החגיגית של הנגידה בפועל נדין בודו-טרכטנברג לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. מעבר לעובדה שמדובר היה ללא ספק במחטף לא אתי, שעה שהנגידה הנוכחית סיימה את תפקידה והנגיד החדש עודנו על המזוודות בארצות הברית, עיתוי ההודעה, כמו גם תוכנה, גרמו לי לחוש שמדובר בכלכלה אחרת ובמדינה אחרת.

כלכלה, את זה יודע כל סטודנט שנה א', אוצרת בחובה הרבה מאוד מרכיבים פסיכולוגיים ולא רק נתוני כלכליים יבשים. כלכלה, לא פחות חשוב, מורכבת משורה ארוכה של נתונים, ועל כן על מקבל ההחלטה, קל וחומר בתפקיד הרם של נגידת בנק ישראל, לפעול במשנה זהירות, להסתכל על כל מכלול המרכיבים ולא פחות חשוב – להתייעץ.

תחושתי, במקרה זה, ששלושת התנאים שצוינו לעיל לא קרו. הנגידה בפועל לא התייעצה, בוודאי לא מספיק, לא בדקה אל נכון האם הנזק של החלטתה איננו גדול מהתועלת שבו, ובוודאי ובוודאי שלא פעלה במשנה זהירות. יתרה מכך: מעבר להעלאת הריבית מ-0.1% ל-0.25%, הוסיפה בודו-טרכטנברג מוקש נוסף בכך שהצהירה מראש שהכוונה הינה להמשיך ולהעלות את הריבית במהלך החודשים הקרובים, ובכך, בפועל, הוסיפה דלק למדורת הנזק.

אינני מזלזל כלל ועיקר בעובדה שהמשק הישראלי נמצא בצמיחה וברמת אבטלה מהנמוכות אי פעם. גם לא בעובדה שקיימת בעיה בשערי שקל-דולר וכן בצורך להתאים את הריבית לזו של הבנק הפדראלי בארצות הברית. אולם, האם המצב הזה אכן יימשך, שעה שזו שנה שלישית ברציפות נמצא שוק הדיור, ללא ספק אחד הקטרים המובילים של הכלכלה הישראלית, במצב של שוק מקרטע? והאם אכן אותה צמיחה איננה שברירית לעילא ולעילא ועלולה, דווקא בגלל במהלך החפוז והלא אחראי הזה להגיע למבוי סתום, שלא לדבר על האטה רבתי עד גבול המיתון?

דגל אדום לכחלון
הפלא בעיניי הוא איך זה שדווקא אותו שר אוצר ושר על לנושא הדיור, שנושא עימו, לכאורה, מסר חברתי, כולל תכנית הדגל של מחיר למשתכן שגררה עד כה אליה רבבות זוגות צעירים וחסרי דיור שלקחו משכנתאות בהיקף של מיליארדים רבים, לא הניף, ומהראש(!) "דגל אדום" להעלאת הריבית שעלולה, ועל כך אין וויכוח, לסכן את היכולת של אותם רבבות נוטלי משכנתאות, להחזיר את המכנתא שאותה לקחו?

לכאורה מדובר בהפרשים מאוד זעומים של עשרות מעטות של שקלים, אולם, וזה אולם גדול, הדינמיקה שמייצר עצם המהלך וההכרזה, המיותרת עד כדי מטופשת, שהתהליך הזה יימשך, כבר תגרום, להערכת משרדי, נזק מיותר וחסר טעם לשוק הדיור.

נזק זה יתבטא, אלף, בתרחיש של התקררות השוק ועצירה נוספת של הביקושים (מגמה שאפילו מקבלי ההחלטה הודו בה ובאופן ביזארי ציינו אותה כ"חיובית"), הן בקרב אותם זוגות צעירים, הן משפרי דיור שממילא רובם יושבים כבר היום על הגדר, והן הסתלקותם של המשקיעים מהשוק. נזק זה גם עלול, חלילה, לגרום בהמשך למשבר כזה או אחר בשוק המשכנתאות.

על כן, עצתי לנגיד בנק ישראל החדש: עצור לאלתר את תהליך העלאת הריבית. הכרז, ובגלוי, על כך שאתה מבצע "חישוב מסלול מחדש" למגמה זו ורעיון נוסף: בדוק את האפשרות, שהינה לטעמי ריאלית בהחלט, ליצור "ריבית דיפרנציאלית". כלומר, לקבע את הריבית על המשכנתאות, בשונה מהריבית הכללית במשק, למשך שנה אחת לפחות. מהלך שכזה, לטעמי, ימנע את מירב הנזק, שאולי כבר יהיה קשה למנוע לאחר השליפה מהמותן של הנגידה בפועל אתמול בערב, מול כל פני האומה.

הכותב הוא ארז כהן, שמאי מקרקעין ומשפטן