מהפכה כלכלית או פיאסקו? אלו האתגרים של תכנית מטרו 2030

תכנית בסדר גודל של מטרו 2030 לא היתה מאז קום המדינה, כולל המוביל הארצי וחוצה ישראל. מדובר בתכנית ענק גם בקנה מידה בינלאומי שיושקעו בה כ-150 מיליארד שקלים על פני 12 שנים וכוללת בתוכה 3 קווים מטרופולינים, מטרו 1, מטרו 2 ומטרו 3, באורך כולל של כ-140 קילומטרים ועם 109 תחנות שיגיעו לעשרות ערים ורשויות מקומיות בכל רחבי "מדינת תל אביב", מרעננה וכפר סבא בצפון ועד לנס ציונה ורחובות בדרום ומראש העין במזרח ועד לתל אביב במערב.

מול תכנית הענק הזו גם הקווים האדום, הירוק והסגול של הרכבת הקלה מתגמדים, כמו גם חוצה ישראל, והכוונה היא גם לממשק סוף סוף את כל מיליוני הישראלים התקועים בפקקים במטרופולין מידי בוקר, לייצר מנוף עסקי ותעסוקתי לא רק לעיר העברית הראשונה, אלא גם לערי הלוויין וערי המעטפת במעגל השני והשלישי, וגם, בהתאמה, לקרב בסופו של דבר את הפריפריה אל מרכז הארץ ולהיפך. לשם תכנית זו גייס משרד האוצר את מיטב המשאבים, כולל חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, כולל גם מעורבות משרד ראש הממשלה ומשרד התחבורה.

ללא ספק מדובר בתכנית בעלת פוטנציאל רב, אולם בד בבד "מטרו 2030" מעוררת מספר נקודות לדיון:
1. מנין יגויס הסכום העצום הזה? האם באמצעות הטלת מס ישיר על אזרחי מדינת ישראל, לחלופין רק על תושבי גוש דן או שמא באמצעות הגדלה ניכרת, ואולי מסוכנת, של הגרעון הממשלתי? מדובר, יש לזכור, בסכום שהמהווה כ-40 אחוזים מתקציב המדינה השנתי והינו יותר מכפליים מתקציב הביטחון.

2. איך ניתן, אם בכלל, להתגבר על המכשולים הביורוקרטים ולקדם תכנית שכזו תוך פרק זמן כה קצר? הלא פרויקט קטן לאין שיעור, דוגמת הקו האדום של הרכבת הקלה, מתאחר בכחמש שנים לפחות לעומת לוח הזמנים המקורי והקווים הירוק והסגול עודם נמצאים על שולחן המתכננים. והלא כל מקטע קטנטן שנח בכביש חוצה ישראל, הופך לחגיגה לאומית. האם, אכן, פרויקט שכזה מתאים הן למנטליות הביצועית המייגעת והן למבנה הסטטוטורי של מדינת ישראל?

3. התרחיש של עימות קולוסאלי בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי נראה סביר ביותר, ובמיוחד לאור העובדה ששלושה משרדי ממשלה מרכזיים שרטטו קווי מטרו החוצים עשרות רבות של צירי תנועה ראשיים ורחובות בשורה ארוכה של ערים ורשויות, וזאת ללא תיאום איתן על כן צפויה, מן הסתם, התנגדות של ראשי ערים, מהנדסי ערים וכו'.

4. צפויה התנגדות רבתי של תושבים המתגוררים בסמיכות לקווי המטרו החדשים, אשר יחששו הן מרעשים ומטרדים סביבתיים והן מהאפשרות שערך רכושם יירד.

יהיו, לעומת זאת, לא מעט יתרונות ל"מטרו 2030":
1. התכנית צפויה להקטין משמעותית את הפקקים בערי גוש דן המורחב, ובמיוחד בשעות העומס המתארכות והולכות ולשפר את הממשק בין כל הערים.

2.  היא תשפר מאוד את הממשק בתוך הערים עצמן ועשוי להקל גם על בעיות החנייה ועל הצורך להחזיק שתי מכוניות למשפחה, כפי שקורה כיום.

3. היא עשויה דווקא להשביח  את ערכי הנדל"ן, לעתים משמעותית, ובמיוחד בבניינים הממוקמים במרחק עד 5-10 דקות הליכה מתחנות הרכבת.

4. היא תמנף את הפוטנציאל העסקי לכל אורך הקווים והרדיוס הליכה מהם, וזה כולל לא רק את תל אביב וערי גוש דן ה"גרעיני"(רמת גן, גבעתיים וכו') אלא גם ערי לוויין מרוחקות יותר דוגמת כפר סבא, רעננה, ראש העין, נס ציונה, רחובות וכו'.

5. מבחינה סביבתית אין ספק שהיא תקטין משמעותית את רמת הזיהום.

6. היא תהווה פוטנציאל מינוף משמעותי לצמיחת המשק הישראלי בכלל.

לסיכום, אין ספק שמדובר באחד האתגרים הגדולים ביותר, הכלכליים, החברתיים ובכלל, של מדינת ישראל במהלך 70 שנות קיומה, ומסקרן יהיה מאוד לראות בשנים הקרובות האם גלגלי התכנית יוצאת הדופן הזו ינועו, או שמא היא תצטרף, שלא בטובתה, לתכניות ענק שאופסנו במחסן דוגמת פרויקט הלביא, עיר ימים, הרכבת התחתית בתל אביב ותעלת הימים. אכן, ימים יגידו.

הכותב הוא אסטרטג נדל"ן