עומד למבחן: האם השקל יחזור להפתיע?

אחרי שנים של שליטה ביד רמה (עד כמה שניתן לומר זאת על מטבע של מדינה קטנה במזרח התיכון), ניצב השקל, בואך 2019, בפני שנה מאתגרת, עמוסת מבחנים. הסיכויים, כך נראה, לא בהכרח נוטים לטובתו, גם אם המטבע שלנו ידע להפתיע לא-אחת בעבר.

בששת החודשים האחרונים פוחת השקל 4.2% ומתחילת השנה ירד 9.2% כנגד הדולר. כנגד האירו, לשם השוואה, תוסף הדולר 5.6%, כך שמעבר לעוצמת הדולר בעולם, יש כאן גם "סיפור מקומי". כשנזכרים שבנק ישראל סיים לאחרונה את תכנית קיזוז השפעת הגז הטבעי על החשבון השוטף של מאזן התשלומים – מה שיגרע נתח ביקושים לא מבוטל מהביקוש לדולרים בשנה הבאה - פיחות השקל מצריך גורמים של ממש לכיוון ההפוך. ובכן, הצטברו לא מעט כאלה:

1. נתוני סחר החוץ מצביעים על הצטמצמות של עודף הסחר.
2. ריבית ה-Fed האמריקאית עולה בהתמדה (ולפי התחזית האחרונה שלו תעלה עוד אחוז אחד ותגיע ל 3.00 – 3.25 אחוזים בסוף 2019) והפער בינה לבין הריבית בארץ (שלפי בנק ישראל תעלה רק רבע אחוז ותגיע ל-0.50 אחוז בעוד שנה) עשוי להתרחב עוד בחודשים הבאים.
3. הגירעון בתקציב המדינה עלה מדרגה מרמה של 2 אחוזי תוצר בשנים האחרונות ל-3 אחוזים ויותר השנה ואפשרות ל-4 אחוזים ב-2019; הדבר עלול להשליך לרעה על דירוג החוב של המדינה (שרק לאחרונה הועלה על ידי S&P ועל כניסת הון זר למשק); בהקשר זה - אפשרות לכלכלת בחירות שתוליך להרחבה תקציבית נוספת; כאן חשוב מאוד יהיה עיתוין של הבחירות.
4. נטייה לעליות מחירים במשק – גל התייקרויות מתוקשר בשוק המזון ובשווקים נוספים, סחירים יותר וסחירים פחות. לחצי מחירים מהירים נוטים להחליש את כוחו של המטבע, בפרט אם תגובת הריבית איטית יותר.
5. גופים מוסדיים מקומיים החלו להקטין גידור והיקפי רכישות המט"ח נטו שלהם גדלים.
6. סביבה מדינית-ביטחונית מאתגרת יותר; סימני שאלה פוליטיים.
7. תחרות עם ריביות בחו"ל – הנה כך, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלתית איטלקית ל-10 שנים עלתה מעל 3% ומהווה חלופה מעניינת למשקיעים פיננסיים, שעשויים להוציא חלק מהחזקותיהם באג"ח מקומיות ולצורך כך להמיר שקל לדולר/אירו.

בשורה התחתונה, תנאי המשק הבסיסיים – קצב הצמיחה, רמת התעסוקה הגבוהה, המדיניות הפיסקלית והמוניטרית והקשר המופחת (בשנים האחרונות) בין הסביבה הגיאופוליטית להשקעות תושבי חוץ – כל אלה עדיין כאן ועדיין תומכים. עם זאת, אני מעריך שבשנת 2019 כוחם יפחת ויש סיכוי טוב יותר שהשקל יפוחת כנגד הדולר (ומטבעות נוספים) מאשר יתוסף בחזרה. השאלה הגדולה – קצב הפיחות. כרגע, התוואי ההדרגתי נראה לי סביר יותר, אך הרגישות לכל הגורמים שציינתי מזמנת לנו, ככל הנראה, תנודתיות גבוהה מבעבר.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

הכותב הוא רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי-טפחות