בדרך למיתון? הצעדים שחייב לנקוט שר האוצר הבא

מתחת לרדאר חמקו מספר נתונים כלכליים מעניינים שפורסמו בנפרד במהלך החודשים האחרונים ולכאורה אין קשר ישיר ביניהם. נתון אחד, מדאיג לכשעצמו, של ירידה תלולה בצמיחה במשק מ-3.5 אחוזים לשנה, ההערכה המוקדמת, ל-2.2 אחוזים בלבד, שפירושם, בניכוי אינפלציה, היעדר צמיחה מוחלט, ובמילים אחרות, האטה.

היכנסו למדור הבחירות של BizPortal

נתון שני, שפורסם במקביל, הינו של האטה בהתחלות הבנייה לעומת אשתקד, לפחות מ-50 אלף השנה. נתון שלישי, ירידה תלולה באחוז המשקיעים בשוק הדיור, מכ-30-32 אחוזים ב-2015 לכ-13-14 אחוזים בלבד, כשרובם הגדול מרוכזים בדירות זולות, חלקן הגדול בפריפריה ובמחיר למשתכן.

אם נגלם יחדיו את 3 הנתונים, הלכאורה שונים ונפרדים וננתח אותם כלכלית, נגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהמרכיב של בריחת משקיעים, הן ישראלי והן מחו"ל, במיוחד בנדל"ן, אבל לא רק, מהווה רכיב מרכזי ביותר בהאטה בצמיחה.

נכון להיום, נתון זה עדיין לא מטריד במיוחד את מקבלי ההחלטות בממשלה וגם לא פעפע די הצורך לתקשורת ולציבור הרחב, זאת בעיקר בשל נתוני התעסוקה המרשימים, אבטלה מהנמוכות ביותר שידע המשק הישראלי אי פעם וכן העובדה שהתל"ג ממקם את ישראל במקום כל כבוד בין מדינת ה-OECD, אולם ככל שינקף הזמן, העדר הצמיחה עלולה, שלא לצורך, לדרדר את המשק הישראלי לכיוון של מיתון מיותר לחלוטין.

• השכונה הוותיקה של ראשון לציון בירידה חדה: מתחת ל־22 אלף שקל למ"ר
• נתוני הלמ"ס לא משקפים את המציאות: "עלול להוביל להתייקרות מלאכותית"

המפתח למניעת מיתון אפשרי כזה הינו בראש וראשונה בהחזרת קהל המשקיעים אל שוק הנדל"ן ובכלל, מה שיחזיר את הצמיחה במשק מה"קו האדום" של כ-2 אחוזי צמיחה, לכ-3-4 אחוזים, שזה המינימום הנדרש ממשק הרואה את עצמו עצמאי כלכלית ושעון על שתי רגליים איתנות. לשם כך המלצתי, ובמיוחד לקראת ואחרי הבחירות המשמשות ובאות, ששר האוצר שייבחר, ישקול מחדש את הפעולות הבאות:

1. עוד לפני נקיטת החלטה כלכלית זו או אחרת, חשוב ברמה ההצהרתית והתודעתית, ששר האוצר הנכנס יכריז מיד על מדיניות של "שמיים פתוחים" למשקיעים, בדיוק כפי שהיה עושה כל שר אוצר במדינה מערבית מתוקנת עם משק פתוח.

2. לבחון שורה של הקלות ביורוקרטיות על משקיעים, ובמיוחד משקיעי חו"ל. אציין כי סיבה מרכזית לבריחה של משקיעים ישראלים לחו"ל, הינה הקלות ביורוקרטיות מפליגות שהם מקבלים, כשדווקא במדינת האם שלהם הביורוקרטיה הפקידותית מבריחה אותם.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

3. להחזיר את מס הרכישה לרמתו המקורית עד יולי 2015, כמחצית ממה שהוא היום, ובכל מקרה, לא יותר מ-2-4 אחוזים, זאת לעומת 8-10 אחוזים כיום, מה שמבריח מהשוק משקיעים רבים.

4. להעניק פטור מוחלט ממיסוי על משקיעים שישקיעו באזורי פיתוח, ולתקופה משמעותית של עד 10 שנים. אזכיר רק כי בתקופת מפא"י ה"סוציאליסטית", בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, היו כבר תקדימים לכך, ואין שום סיבה שדווקא היום, כשהפריפריה משוועת למשקיעים, לא יינתנו פטורים כאלה.

5. לקבוע מדרג ברור המבחין דיפרנציאלית בין משקיע למשקיע. לדוגמא, הכוונה להטיל מס על בעלי דירה שלישית ומעלה (שבינתיים נדחה) גרם בשנים האחרונות לפאניקה בקרב הרבה משקיעים "קטנים" שבסך הכל ראו באחזקת דירות להשקעה, בבחינת "פנסיה" והיו רחוקים מלהיות טייקונים ספקולטיביים.

6. להניח בצד את מחיר למשתכן כ"תכנית נישה" למחוסרי דיור, ובד בבד עם התמיכה במשקיעים, לתמוך ביזמי הנדל"ן ובציבור משפרי הדיור.

רק שורה משולבת של פעולות כאלה, תחזיר את הצמיחה במשק הישראלי לרמתה בשנים הקודמות. בוודאי ובוודאי לא ההתעקשות הסיזיפית של שר האוצר הנוכחי על מדיניות שרק מדכאת את הפעילות במשק הישראלי ומבריחה את המשקיעים לשדות זרים.

הכותב הוא משפטן ושמאי מקרקעין, מבעלי משרד "זאב כהן-ארז כהן" ושימש בעבר כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין