מה דחף שלוש ענקיות רפואה להיכנס לריפוי גנטי?

הריפוי הגנטי (Gene therapy) עולה שלב. הביו טכנולוגיה החלה לככב בוול סטריט בתחילת שנות השמונים. זה התחיל עם הנפקת Genentech (היום חלק מ-Roche Holding השווייצרית), שיצאה במחיר 35 דולר והמסחר התחיל על 88 דולרים. אחריה הונפקה Cetus (היום חלק מנוברטיס השוויצרית, NVS) בהצלחה גדולה אפילו יותר.

בנקאי ההשקעות הבינו שמתפתח תיאבון ענק להשקעה בחלומות ובהערכות מדהימות ובמיוחד בתחום הרפואי וכמנהגה מאז ומתמיד סחטה וול סטריט את הלימון עד תומו. היו ביניהן כמה ישראליות כמו אינטרפארם וביו טכנולוגיה כללית. רק חלק קטן מהחברות שהונפקו אז שרד אבל המעטות שהצליחו ובמיוחד אמג'ן (סימול: AMGN), שהונפקה בקיץ 1983, הפכו את הביוטק לתחום השקעה לוהט וזאת למרות "החללים" הרבים.

AMGN הונפקה ב-18 דולר למניה או במונחי היום 25 סנט, נפתחה על 34 סנט והיום נסחרת ב-192 דולרים. תעשיית הביוטק (שעדיין קטנה ביחס לתעשיית הפרמקולוגיה) יוצרת, במיין סטריט, מהפכה של ממש והצליחה בוול סטריט כיוון שהמשקיעים האמינו ועדיין מאמינים שבאמצעות הביוטק יגיע המרפא לחלק גדול מהחוליים בעולם, מחלות שעד לביוטק נחשבו כמחלות ללא מרפא.

למרות  המימון, הטיפול הגנטי לא מתרומם הטיפול הגנטי היה תמיד אחד ההבטחות הגדולות של תעשיית הביו הרבה לפני שוול סטריט התעוררה לנושא. הכניסה של וול סטריט עזרה לסקטור בשל המימון האדיר שתרמה לחברות השונות אבל, עובדתית עד כה ולמרות ההתקדמות העצומה במחקר, ההצלחה במיין סטריט מינימלית. יחד עם זאת, התחום עדין נחשב כאחת מגיזות הזהב של הרפואה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

ישנן שתי בעיות מרכזיות לחוסר ההצלחה עד כה: האחת, הבעיה הטכנולוגית שעדיין קשה להכניס "גן מתקן גן פגום" לתוך תא-גוף ולוודא שהגן החדש אכן ימשיך לבצע המשימה לאורך זמן. וישנה הבעיה הפיננסית שקשורה בעובדה שהטיפול הזה מיועד, ברוב המקרים, ל"מחלות נדירות". מה סיכוייה של חברה שמפתחת ריפוי גינטי, בעלויות אדירות, להרוויח ממחלות שמספר הסובלים מהן קטן ולא יכסה ההוצאות.

מספר התרופות שאישרה חטיבת הרקמות והריפוי המתקדם ב-FDA עד כה עומד על 16. כל האישורים, עד כה, לא גרמו למהפכות בתחום הרפואי כיוון שברוב המקרים מדובר באישור לתרופה שעוזרת אבל שאינה "משנה סדרי בראשית" ברפואה (תרופה שלמשל  תמגר את ההמופיליה). דוגמה לאישורים עד כה היא ה-Azficel-T (בשמה המסחרי, LAVIV) שאושרה עוד ב-2011. התרופה פותרת בעיה גנטית שגורמת לקמטים בעור הפנים ופותחה על ידי חברה בשם Fibrocell Science (סימול: FCSC) מפנסילבניה.

בעקבות תחזיות האנליסטים על "שוק של מאות מיליונים" שממתין לחברה לאחר האישור, הגיעה המניה אז ללמעלה מ-800 דולר בהתאמה להיום (המניה היום על 2 דולרים). אבל הסתבר שתיקון הקמטים אינו פרמננטי וגם נוצרו תחליפים שעשו אותה עבודה בעלות נמוכה בהרבה והמקרה של FCSC אינו יחיד. בשורה התחתונה, שום פרוזאק או ליפיטור לא יצאו מהתעשייה הביו טכנולוגית, עדיין.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הטיפול הגנטי הפנים-גופי נעשה באמצעות וירוס מהונדס שאינו נושא מחלות שעליו מורכב "הגן המתקן" שאמור להחליף או לתקן את הגן הפגום וכן פיסת DNA של האזור בו נמצא הגן הפגום מה שמבטיח שה"רכב" הזה ינווט עצמו, דרך מערכת הדם, לאותו אבר. קחו לדוגמה את ההמופיליה, מחלה תורשתית המתבטאת בתפקוד לקוי של מנגנון הקרישה של הדם. ה"רכב" מוזרק לתוך וריד ומנווט עצמו לכבד (כיוון שהוצמדה לו פיסת DNA מהכבד) שם הגן מחליף גן לקוי. 

הבעיה הגדולה היא היכולת לוודא שה"מתקן" אכן ימלא תפקידו נאמנה באבר החולה כי בדרכו לביצוע יש מספיק תקלות שמפריעות וגם קשה להבטיח שה"תיקון" יחזיק מעמד לאורך זמן.

בסוף שנות ה-90 סיפרנו לקוראים על Neurologix, חברה שהקים פרופסור יהודי צעיר בניו יורק שפיתח מתקן כזה לטיפול בפרקינסון. המתקן הוזרק לוריד ועשה דרכו למוח שם "תיקן" גנים ש"עזרו" לפתח פרקינסון. המתקן של Neurologix אושר כ"ציוד רפואי" על ידי ה-FDA ונתמך על ידי מדטרוניקס (סימול: MDT) בהשקעה של 2 מיליון דולרים.

ה-FDA אישר להם לטפל בחולי פרקינסון ו-18 הניסויים הראשונים הסתיימו בהצלחה גדולה (נכחנו בהדגמה במרכז הרפואי של קורנל אז), מה שהפך המניה לסנסציה - ואז נפטר החולה ה-19. מדוע? למי זה חשוב? החברה נמחקה וב-FDA העדיפו לשכוח וזו הייתה הפעם האחרונה שניתן אישור מסוג זה. עד היום אגב, הפרופסור הצעיר לא זיהה את הסיבה ומבחינתה של וול סטריט ההתלהבות מהנושא הצטננה.

וול סטריט מתעוררת, 3 ענקיות רפואה פורצות דרך אבל לאחרונה שוב קפץ התחום לכותרות כאשר 3 ענקיות רפואה מהמובילות גלובלית וידועות כפורצות דרך בתחום הביו, רכשו חברות קטנות שמתמחות בריפוי גנטי בהערכות חלל ובסכומי עתק כאשר הרכישות נעשו (ובזה החשיבות) כחלק מאסטרטגיה להיכנס לתחום הריפוי הגנטי. החברות הן שתי הענקיות השווייצריות נוברטיס (סימול: NVS) ו-Roche Holding AG (סימול:RHHBY בארה"ב או ROG.VX בשווייץ) והשלישית, ביוג'ן (סימול: BIIB) האמריקאית.

כאשר שלישייה כזו מכריזה על עניין אסטרטגי בתחום רפואי מסוים וול סטריט מתעוררת. "החברות האלו", אמר פרשן מרקטווץ' השבוע, "לא היו משלמות  סכומים כאלו אם לא היו מאמינות שהטכנולוגיה מאפשרת  לפתור את הבעיות שעצרו עד כה את הטיפול הגנטי". Roche הודיעה שתרכוש את Spark Therapeutics (סימול: ONCE) האמריקאית ב-4.8 מיליארד דולרים, פרמיה של 122% ביום ההודעה. Spark סיימה את 2018 עם מכירות של 64.7 מיליון, הפסד תפעולי של 193.3 מיליון והפסד של 2.1 דולר למניה, הפסדים שאליבא האנליסטים ימשיכו לפחות בשנתיים הבאות ואפילו יגדלו.

"מחיר מטורף"? לא בטוח. מי שמכיר את רוש כמונו יגיד לכם שהחברה הזו, מעיר הולדתו של הרצל, לא עושה צעדים מטופשים ובאמת נחשבת לאחת מחברות הרפואה היוקרתיות בעולם במאה השנים האחרונות. רכישת Spark, שמתמחה ב"תיקון" גנים תורשתיים, מציבה את רוש, שעד כה לא נכנסה לתחום הריפוי הגנטי, בקדמת התחרות בתחום וכנדוניה למחיר ששלמה היא מקבלת את התרופה הגנטית שאישר ה-FDA, ה-Luxturna לטיפול במומים גנטיים ברטינה בעין ועוד שתי תרופות גנטיות שמתקדמות במסלול האישור למחלת ההמופיליה.

הצלחות כאן מבטיחות "תרופות-על". הטיפול בתרופת ה-Luxturna למשל, שתגיע לשוק ברבעון השלישי של השנה, יעלה כ-850,000 דולר למטופל. מה הפוטנציאל? בארה"ב לבדה יש למעלה מ-2,000 חולים רשומים שמתוכם נרשמו לקבלת התרופה למעלה מ-1,000, תעשו החשבון. נוברטיס (סימול: NVS), שאגב רכשה מ-Spark את הזכויות למכירת ה-Luxturna מחוץ לארה"ב, נחשבת גם היא לאחת היוקרתיות בעולם ובכל תחומי הרפואה.

בקיץ שעבר רכשה את AveXis, חברה אמריקאית אחרת, שנוסדה ב-2010 ושאין לה מכירות כלל ב-8.7 מיליארד דולרים. AveXis מובילה בתחום ניוון שרירי עמוד השדרה, ה-SMA. "יקר"? נוברטיס פרסמה החודש שעלות הטיפול לחולה ב-SMA תהיה "בין 4 ל-5 מיליון דולר" ויש למעלה מ-1,000 חולים ממתינים, תעשו חשבון. השבוע הודיעה ביוג'ן, שגם היא מהמובילות הגלובליות בביו, שרכשה את Nightstar Therapeutics (סימול: NITE) הבריטית, ב-877 מיליון דולרים וזאת על מנת להיכנס לריפוי הגנטי בעיקר בתחום האופטומולוגיה, שם ביוג'ן כבר מהמובילות. לחברה הבריטית 2 מוצרים בשלב האחרון של הבדיקות הקליניות.

win-win: גם הענקיות וגם החברות הקטנות מרוויחות מדוע הסכימו בעלי מניות Spark, AveXis או Nightstar למכור את התרנגולות שעומדות להטיל ביצי זהב? בגלל הפרמיה? גם אבל לא בעיקר. הסיבה העיקרית קשורה בקושי של החברות הקטנות להגיע למטרה גם מבחינת העלויות וגם מבחינת השיווק. שלושת הרכישות מייצגות מצב של Win-win גם לענקיות ויותר לחברות הקטנות. הגדולות חוסכות מו"פ ואת ה-TTM (ר"ת Time To Market) והקטנות מקבלות את הגיבוי הדרוש להגעה למטרה (החלום של המייסדים) כאשר בעלי מניותיהן יוצאים ותאוותם בידם, מקבלים מחיר שאפילו בחלומותיהם לא האמינו שיקבלו.

כל שלושת החברות ימשיכו בדרכן כיחידות נפרדות ברוש, בנוברטיס ובביוג'ן כך שההנהלה, שמורכבת בעיקר מהמייסדים, תשתתף בהגשמת החלום. זה נושא ותהליך שכדאי למשקיע בחלומות לנסות ולהבין. ככלל אצבע, הדבר הפחות חשוב בקבלת ההחלטה להוסיף חברה קטנה ל"פינת חלומות הביו" הוא החלום שהחברה מציגה. ההחלטה צריכה להתקבל לאחר שבודקים ומגיעים למסקנה לגבי הצורך הריאלי ב"חלום" ויכולתו לעניין את ענקיות הרפואה.

במילים אחרות, כשממליצים לכם לרכוש חברת חלום, החלום אינו סיבה לרכישה. צריך להבין מה בדיוק מנסה החברה לפתח, מה תרומת הפיתוח לרפואה ואם הצלחה עשויה לעניין רכישה של חברה גדולה (כי רוב הסיכויים שחברת החלום לא תגיע בעצמה למימוש החלום). לרכוש חברת חלום "בגלל שהיא מפתחת פתרון לסרטן" כדוגמה זו טעות.

פרופסור Kevin Curran מאוניברסיטת קליפורניה פרסם מאמר בחודש שעבר תחת הכותרת," סקטור הריפוי הגנטי חווה האצה". הפרופסור מצביע על כך שבארה"ב, באיחוד האירופי ובסין גובר קצב האישורים של מוצרי ריפוי גנטי. Curran כותב שבמהלך 40 השנים האחרונות מנסים מדענים לעצב לפתח ולייצר ריפוי גנטי שיוכל בצורה אפקטיבית ובטוחה לטפל במחלות (מהקשות שיש) ועד כה זה לא הצליח, "נראה לי", הוא כותב, "שזה עומד להשתנות". וזה, לדעתנו, מה שדחף את רוש, נוברטיס וביוג'ן להיכנס לתחום ובמחיר כזה. אם הם נכנסים כדאי לכל משקיע רציני לבדוק את הנושא כי פריצות דרך אמיתיות בריפוי הגנטי במחלות תורשתיות זה סיפור ענק.

איך משקיעים בסקטור? בעוד אנחנו כותבים הגיע אלינו מאמר מעניין שתוכלו לעיין בו, "חמש מניות ריפוי גנטי להעשיר בהן את הפורטפוליו שלכם", כותבים מומחי אתר המחקר Zacks. המניה המובילה מבחינתם היא RHHBY שכניסתה לתחום עוררה את כולו. שאר החברות המוזכרות הן חברות חלום שמוכרות לנו היטב, SLDB, RGNX, EDIT ו-QURE. מחירי מניותיהן בשמיים אבל כולן מועמדות לרכישה.

יש המלצות על חברות כמו VYGR שהולכת על מחלות נוירולוגיות או KDMN של הד"ר  Harlan Waksal שהוביל את סיבוב הביו הענק בשנות ה-90, כששימש מנכ"ל ImClone שנרכשה ע"י בריסטול-מאייאר ועוד. הבעיה היא שכל אחת מהן יכולה לסיים כמו FCSC או חלילה כ-Neurologix.

חוזרים לפיכך לסלים ולקרנות. והאמת? אין כאלו. המומחים ממליצים לאתר סלים או קרנות ביולוגיים רפואיים מהסוג של IBB שכולל בתוכו 224 מניות ביו כולל חלק גדול מהמתמחות בריפוי גנטי וכנ"ל XBI ואחרים. בעיה אחרת היא ש-Roche Holding אינה מופיעה בסלי הביו הגדולים. אנחנו מאמינים ש"פינת הביו" בתיק, פינה בהחלט חשובה, צריכה להיות הצירוף בין XBI, RHHBY והסל SBIO (חדשנות רפואית) וזה יכסה, פחות או יותר, את התחום אבל מכאן תחליטו לבד לאחר שתלמדו הנושא ותתייעצו.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.