אליה וקוץ בה: שיתוף מידע בבלוקצ'יין יגרום לפגיעה אנושה בפרטיות

הבלוקצ'יין הוא סוג של ספר חשבונות דיגיטלי פתוח בו כל המידע מתועד ופומבי. אמנם, בשילוב שיטה מהפכנית הוא דווקא פותח עולם חדש של שמירה על פרטיות

אביב זוהר | 17/04/2019 10:20

נושאים בכתבה אינטר ביטוח בלוקצ'יין מטבעות קריפטו

ארגונים פיננסים וחברות ביטוח ברחבי העולם כבר הבינו את הפוטנציאל הטמון בבלוקצ'יין שצפוי כנראה, במוקדם ובמאוחר, לשנות לחלוטין את שיטות העבודה שלהן ולשדרג את המערכות הדיגיטליות המיושנות בהן הם משתמשים. הם הפנימו כי בעזרת יתרונות הבלוקצ'יין הם יוכלו בקלות לשתף מידע אמין במהירות וביעילות, ובכך להגדיל את אפקטיביות הארגון ולחסוך משאבים יקרים כמו זמן וכסף.

כך למשל, במקום העברות כספים בינלאומיות שכיום דורשות ימים ושבועות, כספים יעברו מחשבון לחשבון תוך שניות, מסביב לעולם, עם מינימום ביורוקרטיה ומינימום מאמץ לווידוא תקינות ההעברות.

אך אליה וקוץ בה. יכולות הבלוקצ'יין לשיתוף והעברה מהירה של מידע, נובעות גם מעצם העובדה שכל המידע בבלוקצ'יין מתועד ופומבי. סוג של ספר חשבונות דיגיטלי פתוח ללא שליטת גורם מפקח, המאפשר לוודא את תקינות ההעברות ובכך גם להיחשף לכולן - אלמנט שארגונים פיננסים לא יכולים להשלים איתו.

אף ארגון פיננסי לא יהיה מעוניין לחשוף את הפעולות שהוא מבצע בפני מתחריו, וכמובן שגם לקוחותיו לא ירצו שהמידע הרגיש שנמצא בחזקת הארגון, ייחשף לכל. לכן, למרות היתרונות הגדולים של הטכנולוגיה, המשמעות של שיתוף מידע בבלוקצ'יין תהיה פגיעה אנושה בסודיות הבנקאית ובפרטיות של הלקוחות.

השיטה שמציעה מהפכה דרמטית בשילוב הבלוקצ'יין

בכדי להתמודד עם הסוגיות לעיל גויסה שיטה מתמטית הנקראת הוכחה באפס ידיעה (Zero Knowledge Proof) שנהגתה לראשונה בשנות ה-80 בידי פרופ' שפי גולדווסר, חברת סגל במכון ויצמן, MIT, וברקלי יחד עם שני שותפים נוספים. השיטה מאפשרת להוכיח לצד שני שתוצאת החישוב המתמטי שביצעתי היא נכונה, וזאת מבלי לחשוף מידע פרטי ששימש במהלך החישוב.

השילוב של השיטה ובלוקצ'יין מאפשר לבנות מערכת בלוקצ'יין שניתן לשתף בה מידע מוצפן בלבד. מצד אחד, המידע המוצפן הוא חסר ערך לכל גורם אחר שלא יכול להבינו, אך מצד שני ניתן לספק הוכחות באפס ידיעה אודות המידע המוצפן ולשכנע כל גורם בנכונות טענות אודותיו. כלומר, המידע נשאר חסוי ומוצפן אך עדיין אנו עושים בו שימוש המוודא שהצד השני נחשף רק לפרטי המידע שהכרחיים עבורו.

היתרונות שבשילוב זה, קורצים במיוחד לענף הביטוח המציע מוצרים המבוססים על המידע של הלקוחות שיש צורך לבחון את אמיתותו, בכדי שלא להפסיד כסף או לחלופין להתאים עבורו מוצר אחר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם עד היום חברת ביטוח המעוניינת למכור ביטוח בריאות, הייתה זקוקה לכל ההיסטוריה הרפואית של כל אחד מלקוחותיה, הרי שעם טכנולוגיה באפס ידיעה, היא תהיה חשופה אך ורק לשורה התחתונה שהיא תזדקק לו. מבחינת הצרכן, הוא למשל, יכול להוכיח לחברת הביטוח שהוא מגיע לבדיקות רפואיות תקופתיות באופן סדיר, פרט מידע שבמקרים רבים מספיק כדי לקבל הנחה משמעותית בביטוח הבריאות, מבלי לחשוף את כל המידע הרפואי הרגיש.

מוצר טכנולוגי שכזה אשר מאמת, ומספק הוכחה לארגון מבלי לחשוף אותו למידע, מהווה הזדמנות לארגונים ולצרכנים כאחד. חברות הביטוח, למשל, יכולות להיות מהירות ויעילות יותר, להציע ללקוחות מוצרים מותאמים אישית ולהיות פחות ביורוקרטיות. הן יוכלו לצמצם עלויות ואת המשאבים הרבים המוקצים כיום באיסוף, אחסון ואבטחת המידע הרב והרגיש של הלקוחות ולהתרכז במהות הארגון.

מצד שני, הטכנולוגיה תשמור על הצרכן לא פחות מאשר על הארגון, כאשר המידע תמיד נשאר אצל האדם שלו הוא שייך ורק הוא זה שיחליט אם להסכים שתהיה לארגון כזה או אחר גישה ולאיזה מידע בדיוק הארגון ייחשף.

השילוב של בלוקצ'יין והוכחות באפס ידיעה פותח עולם חדש של שמירה על פרטיות. עולם חדש ולא מוכר בו המידע מאובטח, עובר בקלות ובמהירות לחברות מסחריות שזקוקות לו, אך יחד עם זאת, תמיד נשאר בשליטת האדם שלו הוא שייך. אלו שתי מהפכות דרמטיות ומשולבות בעולמות שבמקרים רבים עד היום, היו בעלי אינטרסים מנוגדים. עם עד היום ארגונים מסחריים הורגלו לחשוב שמידע והרבה ממנו, שווה להם כסף, ההתפתחויות הטכנולוגית האחרונה של הבלוקצ'יין יכולה להוכיח כי ההפך הוא הנכון.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן