אליה וקוץ בה: שיתוף מידע בבלוקצ'יין יגרום לפגיעה אנושה בפרטיות

ארגונים פיננסים וחברות ביטוח ברחבי העולם כבר הבינו את הפוטנציאל הטמון בבלוקצ'יין שצפוי כנראה, במוקדם ובמאוחר, לשנות לחלוטין את שיטות העבודה שלהן ולשדרג את המערכות הדיגיטליות המיושנות בהן הם משתמשים. הם הפנימו כי בעזרת יתרונות הבלוקצ'יין הם יוכלו בקלות לשתף מידע אמין במהירות וביעילות, ובכך להגדיל את אפקטיביות הארגון ולחסוך משאבים יקרים כמו זמן וכסף. 

כך למשל, במקום העברות כספים בינלאומיות שכיום דורשות ימים ושבועות, כספים יעברו מחשבון לחשבון תוך שניות, מסביב לעולם, עם מינימום ביורוקרטיה ומינימום מאמץ לווידוא תקינות ההעברות.

אך אליה וקוץ בה. יכולות הבלוקצ'יין לשיתוף והעברה מהירה של מידע, נובעות גם מעצם העובדה שכל המידע בבלוקצ'יין מתועד ופומבי. סוג של ספר חשבונות דיגיטלי פתוח ללא שליטת גורם מפקח, המאפשר לוודא את תקינות ההעברות ובכך גם להיחשף לכולן - אלמנט שארגונים פיננסים לא יכולים להשלים איתו. 

אף ארגון פיננסי לא יהיה מעוניין לחשוף את הפעולות שהוא מבצע בפני מתחריו, וכמובן שגם לקוחותיו לא ירצו שהמידע הרגיש שנמצא בחזקת הארגון, ייחשף לכל. לכן, למרות היתרונות הגדולים של הטכנולוגיה, המשמעות של שיתוף מידע בבלוקצ'יין תהיה פגיעה אנושה בסודיות הבנקאית ובפרטיות של הלקוחות.

השיטה שמציעה מהפכה דרמטית בשילוב הבלוקצ'יין
בכדי להתמודד עם הסוגיות לעיל גויסה שיטה מתמטית הנקראת הוכחה באפס ידיעה (Zero Knowledge Proof) שנהגתה לראשונה בשנות ה-80 בידי פרופ' שפי גולדווסר, חברת סגל במכון ויצמן, MIT, וברקלי יחד עם שני שותפים נוספים. השיטה מאפשרת להוכיח לצד שני שתוצאת החישוב המתמטי שביצעתי היא נכונה, וזאת מבלי לחשוף מידע פרטי ששימש במהלך החישוב. 

השילוב של השיטה ובלוקצ'יין מאפשר לבנות מערכת בלוקצ'יין שניתן לשתף בה מידע מוצפן בלבד. מצד אחד, המידע המוצפן הוא חסר ערך לכל גורם אחר שלא יכול להבינו, אך מצד שני ניתן לספק הוכחות באפס ידיעה אודות המידע המוצפן ולשכנע כל גורם בנכונות טענות אודותיו. כלומר, המידע נשאר חסוי ומוצפן אך עדיין אנו עושים בו שימוש המוודא שהצד השני נחשף רק לפרטי המידע שהכרחיים עבורו.

היתרונות שבשילוב זה, קורצים במיוחד לענף הביטוח המציע מוצרים המבוססים על המידע של הלקוחות שיש צורך לבחון את אמיתותו, בכדי שלא להפסיד כסף או לחלופין להתאים עבורו מוצר אחר. 

אם עד היום חברת ביטוח המעוניינת למכור ביטוח בריאות, הייתה זקוקה לכל ההיסטוריה הרפואית של כל אחד מלקוחותיה, הרי שעם טכנולוגיה באפס ידיעה, היא תהיה חשופה אך ורק לשורה התחתונה שהיא תזדקק לו. מבחינת הצרכן, הוא למשל, יכול להוכיח לחברת הביטוח שהוא מגיע לבדיקות רפואיות תקופתיות באופן סדיר, פרט מידע שבמקרים רבים מספיק כדי לקבל הנחה משמעותית בביטוח הבריאות, מבלי לחשוף את כל המידע הרפואי הרגיש.

מוצר טכנולוגי שכזה אשר מאמת, ומספק הוכחה לארגון מבלי לחשוף אותו למידע, מהווה הזדמנות לארגונים ולצרכנים כאחד. חברות הביטוח, למשל, יכולות להיות מהירות ויעילות יותר, להציע ללקוחות מוצרים מותאמים אישית ולהיות פחות ביורוקרטיות. הן יוכלו לצמצם עלויות ואת המשאבים הרבים המוקצים כיום באיסוף, אחסון ואבטחת המידע הרב והרגיש של הלקוחות ולהתרכז במהות הארגון. 

מצד שני, הטכנולוגיה תשמור על הצרכן לא פחות מאשר על הארגון, כאשר המידע תמיד נשאר אצל האדם שלו הוא שייך ורק הוא זה שיחליט אם להסכים שתהיה לארגון כזה או אחר גישה ולאיזה מידע בדיוק הארגון ייחשף.

השילוב של בלוקצ'יין והוכחות באפס ידיעה פותח עולם חדש של שמירה על פרטיות. עולם חדש ולא מוכר בו המידע מאובטח, עובר בקלות ובמהירות לחברות מסחריות שזקוקות לו, אך יחד עם זאת, תמיד נשאר בשליטת האדם שלו הוא שייך. אלו שתי מהפכות דרמטיות ומשולבות בעולמות שבמקרים רבים עד היום, היו בעלי אינטרסים מנוגדים. עם עד היום ארגונים מסחריים הורגלו לחשוב שמידע והרבה ממנו, שווה להם כסף, ההתפתחויות הטכנולוגית האחרונה של הבלוקצ'יין יכולה להוכיח כי ההפך הוא הנכון.

הכותב הוא המדען הראשי בחברת הבלוקצ'יין QED-it ופרופסור באוניברסיטה העברית