"באוצר הפכו לספקולנטים על חשבון המשק הישראלי"

בנק ישראל מתעלם בחודשים האחרונים מספקולציה פרועה בשוק המט"ח המקומי והאוצר מגייס את השקל על מנת להתמודד עם הגירעון בתקציב.

ביום שישי האחרון במהלך המסחר בניו יורק שוב שבר השקל את שיא כל הזמנים, לעומת סל המטבעות. הדולר כבר מתחת ל-3.58 והאירו כבר ב-4.00. השיא נשבר כתוצאה מפעילות ספקולטיבית שהיקפה ומידת הבוטות שלה השנה שברה גם היא כל שיא. מתחילת השנה נצפו למעלה מ-40 ימי מסחר בהם השקל התחזק דווקא בשעות הערב, הלילה ובסופי שבוע, כאשר מחזורי המסחר דלילים וקל להשפיע בהם על מהלך המסחר.

ל"משחק" הזה שותפות קרנות גידור, בנקים זרים וגופים מקומיים שאצים לקחת חלק בחגיגה כל עוד בנק ישראל צופה בה מן הצד. הנגיד החדש פרופסור ירון אמנם לא הצהיר על שינוי מדיניות הבנק ובהודעות הריבית נטען כי הבנק ימשיך להתערב בשוק לפי ראות עיניו, אולם בפועל זה לא קורה וכל השחקנים מבינים שמגרש המשחקים עומד לרשותם והם יכולים לעשות בו ככל העולה על רוחם, והם עושים.

היקף הפעילות הספקולטיבית בבנק ישראל חסר תקדים מי שחושב שהתחזקות השקל היא תוצר של הכלכלה המקומית החזקה והעודף בחשבון השוטף טועה בגדול. הכלכלה בנסיגה והעודף בחשבון השוטף כבר מזמן לא יכול להסביר את עוצמתו המופרזת של השקל. היצואנים שיוצרים את העודף בחשבון השוטף לא מוכרים דולרים בלילות ובסופי שבוע. אם רציתם הוכחה לקשר הרופף בין העודף בחשבון השוטף ובין שער החליפין ראו מה קרה ב-2018. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים העודף בחשבון השוטף ירד בחדות. למרות זאת השקל התחזק.

ברבעון הרביעי הגיע העודף לשיא של 5 מיליארד דולר וראה איזה פלא - דווקא ברבעון זה חל פיחות חד יחסית בשער השקל. אמנם לחלק מהתנועות בשער החליפין אחראים הגופים המוסדיים שמגנים על השקעותיהם בחו"ל (ולא בתבונה רבה אם אפשר לשפוט על פי התוצאות), אולם גם לכך יש פתרונות אם בבנק ישראל והאוצר היו רוצים לפתור את הבעיה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

בבנק ישראל יש גורמים שמנסים כבר כמה שנים להראות כאילו אין פעילות ספקולטיבית חריגה. לא ברור מה האינטרס שלהם אולם ברור שהם טועים ומטעים את מקבלי ההחלטות בבנק.

היקף הפעילות הספקולטיבית הוא חסר תקדים. בעבודת מחקר שערכתי בשנת 2017 נצפו למעלה מ-100 ימי מסחר בהן אירעו תופעות חריגות של התחזקות השקל במהלך הערב, הלילה, סופי שבוע וחגים. תופעות אלה הסבירו למעלה מ-50% מהתחזקותו באותה שנה. השנה כפי שציינתי בתחילת המאמר, הפעילות אף אגרסיבית ובוטה יותר. אנו חשים בכך פחות כי הדולר נסחר ברמות שיא של שנה בעולם אולם ראו מה קורה למטבעות האחרים לעומת השקל.

האוצר מבצע פיגוע רב נפגעים נגד כלכלת ישראל לעומת אדישותו של בנק ישראל, את מה שעושה האוצר אפשר להגדיר כפיגוע רב נפגעים נגד כלכלת ישראל. אפשר אולי להבין את רצונו של כחלון בשקל חזק על מנת להיטיב עם העם, משהו שקל להסביר לנוכח כישלון הבטחותיו בתחומים אחרים. במציאות, הנהנים משקל חזק הם אולי כמה יבואנים שמרוויחים יותר טוב עקב התחזקות השקל. חלקם אף נקנסו לאחרונה בסכום מעורר גיחוך, כשלא עמדו בהתחייבויותיהם לאפשר לציבור ליהנות מהוזלות המוצרים המיובאים.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

המנטרה ששקל חזק טוב לציבור הוכחה כבר כטעות גדולה. הציבור נהנה מאד בשוליים במחירי הדלק ובקניות באינטרנט. הנפגעים העיקריים הם מנועי הצמיחה הריאליים של המשק, קרי התעשייה המקומית והייצוא. אלו נפגעים קשות כתוצאה מעוצמתו המופרזת של השקל.

אולם אם את זה עוד אפשר היה להבין, מה תגידו על מדיניות האוצר ביחס לחוב הלאומי כפי שנחשפה לאחרונה עם היוודע דבר הגירעון העצום. עזבו את הפעולה הפתטית של פרסום נתוני הגירעון באישון לילה לקראת סוף השבוע. על הפארסה הזאת כבר התגברנו. לפני כמה ימים מצא החשב הכללי רוני חזקיהו את "האשם" בגירעון - השקל!

בדברי ההסבר טוען חזקיהו כי הפיחות בשקל היה הגורם העיקרי לגירעון העצום. הייתי צריך לקרוא שלוש פעמים את המשפט ההזוי הזה על מנת להאמין שהוא אכן נכתב. אתם מבינים מה קורה כאן? במשך שנתיים במהלכן התחזק השקל נפנפו באוצר בגאווה רבה על הירידה ביחס חוב תוצר ומספרים לנו על עוצמת הכלכלה ועל המדיניות האחראית בלי לומר אף מילה על השפעת השקל החזק על החוב הלאומי. עכשיו כאשר רחמנא ליצלן השקל נחלש קצת הוא הופך מיד לאשם העיקרי בגירעון העצום.

באוצר הפכו לספקולנטים על חשבון המשק הישראלי פתאום הכול מובן. בבנק ישראל לא אהבו בלשון המעטה, את סירוב האוצר לסייע לבנק בהתערבותו בשוק המט"ח, התערבות שמבוצעת בכל מדינה נורמלית שרוצה להגן על הכלכלה שלה, במיוחד כשברור שההתערבות מבוצעת כנגד פעילות ספקולטיבית.

עכשיו יצא המרצע מן השק. במקום לנהל את החוב הלאומי כפי שאנשי פיננסים נורמליים היו מנהלים אותו, להמיר את החוב הדולרי היקר במונחי ריבית לחוב בשקלים בריבית אפסית כאשר השקל חזק ולהגדיל אותו כאשר המטבע נחלש, העדיפו באוצר להפוך לספקולנטים בעצמם, על חשבון המשק הישראלי.

זה כל כך פשוט ועכשיו כשזה מתפוצץ יש את מי להאשים. אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק. למי שעדיין לא הבין את גודל האבסורד - המדינה גייסה חוב דולרי בריביות נמוכות (3.2% למשל ב-2013). היום הריבית לשנה בארה"ב קרובה ל-3%. המשמעות היא שניתן להפוך את ההלוואה הדולרית לשקלית, הריבית שנשלם קרובה לאפס ואין סיכון מחשיפה לשינוי שער חליפין! נשמע הגיוני? כמובן. זה ממש מתבקש. אולם באוצר מעדיפים לתמוך בשקל חזק ועל ידי פעולה אבסורדית זו להקטין את החוב.

התחזקות השקל היא אסון לכלכלת ישראל. היא פוגעת בתעשייה המקומית שנחשפת ליבוא זול וכמובן ביצוא. גם יצוא ההייטק, קטר הצמיחה, נפגע כשיותר ויותר חברות מקומיות מעדיפות לגייס עובדים בחו"ל, בין השאר עקב עלויות גיוס גבוהות הנובעות מעוצמת השקל. למפעלים שנסגרו ומאיימים להיסגר, ויש יותר ויותר כאלו לאחרונה, היה חמצן נוסף אילו השקל היה נסחר בשוויו ההוגן שנמוך הרבה יותר משערו הנוכחי. אולי לחלק מהם זה היה ההבדל בין לשרוד לבין לסגור.

השקל צריך להיות חזק עקב עוצמת הכלכלה הישראלית והנתונים הטבעיים (בעיקר הייטק וגז). אולם עוצמתו המופרזת כתוצאה ממניפולציות בוטות במהלך המסחר היא משהו שחייב להיות מטופל באופן הרבה יותר אגרסיבי הן על ידי בנק ישראל והן על ידי האוצר.

הכותב הוא יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

**החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.