נישה חדשה לניהול דאטה מרכזת עניין בוול סטריט

בשבוע הבא נכתוב על תעשיית החלל שמומחים ועתידנים רבים חוזים שבמהלך 15-20 השנים הבאות תרבע עצמה לרמת הכנסות של כ-1.1 טריליון דולרים. חלק ממימוש הפריחה הזו קשור גם בעסקת HPE-CRAY שנחתמה בשבוע שעבר ושעליה ועל סקטור מחשבי העל אנחנו כותבים היום.

מה שיותר מעניין הוא שמחקר שקיבלנו מחברים במורגן סטנלי קובע שהמרוויחות הגדולות מפריחת התעשייה הזו צפויות להיות מניות ה-FAANG דווקא ואפל בראשן. על כך תקראו בכתבה. את המחקר במורגן (שלראשונה יצא בסוף 2017 ועודכן לאחרונה) הכינה קבוצה בראשות האנליסט אדם ג'ונאס שקנה לעצמו שם בתחום ומסתבר שהגיע לנושא דווקא מתעשיית הרכב, שם קנה לעצמו שם בעבודות שעשה על תעשיית הרכב האירופית ועל TSLA. דרך מחקריו על טסלה הגיע ל-SpaceX ומשם לתעשיית החלל. הוא מוביל קבוצה של 11 אנליסטים שעוקבת אחרי התעשייה.

זה האנליסט שבתחילת השבוע הזהיר מהאפשרות שהמניה, תחת התפתחויות מסוימות, עלולה לרדת עד 10 דולר. ג'ונאס מלווה את TSLA עוד מימי היווסדה. בזמנו, ב-2012, כש-TSLA התנדנדה סביב ה-26-8 דולר, יצא בסקירה שקבעה שהמניה, תוך שנה, תעבור 70 דולר ועם הזמן תגיע הרבה מעבר לכך וזה קרה. מה קורה כעת? בגדול הוא חושש מהעובדה שטסלה "גדלה מהר מידי ולממדים גדולים מידי שבסביבה העסקית הנוכחית היא עלולה להתדרדר". ל-10 דולר? למה? כי לדעתו נוצרת סביבה עסקית עוינת לחברה.

צד הקמעונאות של שוק המכוניות החשמליות מחוץ לסין "יותר מרווי", הביקושים בירידה ועם סין עצמה ישנן כידוע בעיות. עובדה זו לצד היחס שבין החוב של החברה לערכה בשוק (הוא מעריך שבסוף הרבעון יגיעו החובות ל 13.3 מיליארד לעומת ערך חברה של 35 מיליארד) מטרידה אותו ולראייה אגרות החוב של החברה שיורדות אכן מאותתות על כך.

• "מבצעי הקבלנים כאן להישאר; אזור יו"ש אטרקטיבי למשקיעים"
• הלמ"ס: עלייה בהיצע הדירות וירידה במכירות; מעל 70 אלף דירות מוצפות בשוק

לגבי ערך החברה אין לנו ויכוח עם ג'ונאס, כתבנו זאת, אבל לגבי ה-10 דולר דווקא כן. נכון, "הסביבה" נעשתה קשה בהרבה משהייתה ולא רק בגלל סין כמו בשל התחרות שגוברת  אבל TSLA זה יותר מהמכונית החשמלית אז לא נראה לנו. השבוע אגב יצא מחקר של Baird שנתן המלצת קניה דווקא, נחיה ונראה. ג'ונאס אגב יעבוד כעת מול מאסק גם בתעשיית החלל, שם הוא מאוד נלהב מ-SpaceX. הקונצנזוס לגבי מחירי המטרה של TSLA (של 36 האנליסטים שמכסים) עד להודעתו של ג'ונאס, היה בין 97 ל-391 דולרים, מעניין לעקוב.

למה קונה Hewlett Packard Enterprise את Cray Inc? חברת Cray נולדה במוחו הגאוני של המהנדס האמריקאי סיימור קריי בשנת 1950. קריי חזה את הצורך שעומד להתפתח למחשבי על כתוצאה מהתפתחות והתקדמות של מהפכה טכנולוגית שתשנה את מבנה ודרך הפעילות של הכלכלה ושתזדקק למחשבי-על. הוא הקים לכן מעבדה לעיצוב מחשב-על בסיאטל ובמשך 22 שנים נלחם לשכנע את העולם בצורך במחשבי על כשבדרך הוביל ייצור של מספר מחשבים שלמעשה היוו את הבסיס לשימוש במחשבי-על כיום.

ההצלחה הגדולה שלו הייתה סדרת מחשבי ה-CDC שפיתח ביחד עם ענקית המחשוב דאז Control Data Corporation, שהגיעו לשוק בשנות ה-70. קריי לא היה לבד "במערכה". בשנת 1955 פנתה מעבדת ה-Los Alamos National Laboratory (שנוסדה במהלך מלחמת העולם השנייה על מנת לפתח נשק גרעיני תחת "פרויקט מנהטן") לחברת IBM וביקשה ממנה לפתח מחשב-על שיפעל במהירות הגדולה פי 100 מכל מחשב שהיה קיים. משכך, הכחולה הגדולה פיתחה עבורם את ה-IBM 7950 ששימש לצורך ניתוחי הצפנה (קריפטואנליזה) במהלך המלחמה הקרה.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

קריי נהרג בתאונת דרכים ב-1995 והוא מכונה "the father of supercomputing" כאשר השם Cray Inc. הפך נרדף ל"מחשבי-על" (אפילו יותר מ-IBM ו-DELL שבפועל הובילו ומובילות בתחום). לאחר מותו נרכשה החברה על ידי סיליקון גרפיקס ולאחר מכן נמכרה לחברת מחשבים ציבורית בסיאטל בשם Tera שאימצה לעצמה את השם .Cray Inc ואת הסימול CRAY.

למרות המודעות בוול סטריט, המניה מאכזבת את המשקיעים מה שלמעשה התחיל את "ההזדהות" בוול סטריט למחשבי העל היה הספר "פארק היורה", שם נכתב שארבעה מחשבי-על של CRAY מסוג ה-Cray X-MP הם ששיחזרו את ה-DNA העתיק על מנת לייצר את כל אותם בעלי חיים מופלאים שכולנו ראינו בסרט שהוסרט לאחר הספר. למגינת ליבם של המשקיעים בחברה המודעות בוול סטריט לא עזרה למניה, שלהוציא מספר "קפיצות" לחלל בגלל תקוות שנכזבו (כמו ב-2007 כאשר המניה הגיעה לשיא של למעלה מ-60 דולרים), לא סיפקה את החלומות.

אחת הסיבות לכך הייתה העובדה שמחשבי-על לא הצליחו לעבור לשוק העסקי ונשארו בתחומי המחקר והביטחון. ההתקדמות הטכנולוגית במהלך המאה הנוכחית ובעיקר מאז 2008 (שנת ההצגה של הטלפון החכם), בתחומים כמו הרפואה (הביו טכנולוגית בעיקר), ההצפנה, מזג האוויר, התקשורת וה-IT, הובילה ליצירה של כמויות אדירות של דאטה. על מנת לנתח אותן ולבנות מודלים על פי הניתוחים עלה הצורך במחשבי-על, אבל הופעת הטלפון החכם והמעבדים החדשים שיכולות הטיפול שלהם בדאטה ייתרו למעשה את הצורך במחשבי-על ברוב הסקטורים של הכלכלה העסקית, לא אפשרה את שילוב המחשבים הללו לתוך הכלכלה האזרחית.

אמנם, ההתקדמות הטכנולוגית ממשיכה ודוחפת כעת פרויקטים ענקיים רוויי דאטה כמו תעשיית החלל, המכונית האוטונומית, הסייבר ועוד ומה שמעכב את ההתקדמות זה שוב הצורך ביכולות על לניהול הדאטה. טכנולוגיות הענן וה-IOT הן שבנו הגשר לחזרת מחשבי העל. הגישה כעת היא לפתח מחשבי על "ממוקדי סקטור". כלומר, המשך ההתקדמות בחקר החלבונים כדוגמה אחת יואט אם לא ייכנס לתמונה מחשב-על שייבנה במיוחד עבור התחום.

מהו בעצם מחשב-על? חשוב להבין שההגדרה "מחשב-על" היא מונח יחסי לתקופה ומשתנה עם הזמן ועם המטרה עבורה נבנה המחשב. ההגדרה "מחשב-על" ניתנה בשנות החמישים של המאה שעברה, בזמן  הפרויקט של לוס אלאמוס. ההגדרה לפיכך משתנה מפעם לפעם לפי כוח החישוב ומהירות החישוב – כמה פעולות יכול המחשב לבצע בשנייה. לפענוח צפנים, בסביבת המחשבים שהייתה קיימת בשנות ה-50, נזקקו הגופים הביטחוניים למחשב-על כיוון שהמחשבים והמעבדים הקיימים לא היו מסוגלים לטפל בכמויות הדאטה.

היום כל אייפון יכול לבצע את העבודה שביצעו מחשבי העל באלאמוס. הבעיות העיקריות שליוו את התקדמות המחשבים הללו (ולמעשה מנעו שימוש בהם בתחומים אזרחיים) היו בעיקר עלויות ההקמה, צריכת האנרגיה של מחשבים אלו, החום שנוצר כתוצאה מהפעילות וגם חסמים טכנולוגיים. הבעיות הללו קיימות גם היום אבל "משקלן" בהחלטות ההשקעה בפרויקטים של מחשבי-על, אם בגלל סוגי המעבדים, היכולות לשמר אנרגיה ועיצוב השבבים המעורבים, קטן משמעותית עם הזמן.

טכנולוגיות הענן סוללות את הדרך לשימוש עסקי המצב חזר למעשה למה שהיה כאשר נוצר הצורך בפיתוח מחשב-על בשנות ה-50 עבור ההצפנות. הפעם מדובר בכמה תחומים מובילים כמו הדמיית חלבונים, מחקר גנטי, מחקרי אקלים, אבטחת מידע, לוחמה בטרור ואפילו השקת המכונית האוטונומית והעיר החכמה שכדי להתקדם בהם דרושות יכולות מחשוב שרק מחשבי-על מסוגלים לספק ואין ספק שפריצות הדרך של טכנולוגיות הענן, ה-IOT וה-AI כאמור הן למעשה שפתחו את השער לשימוש עסקי.

בשבוע שעבר למשל הודיע משרד האנרגיה של ארה"ב שבחר בחברת Cray ובמעבדות היוקרה Oak Ridge National להוביל פרויקט לפיתוח מחשב העל המהיר בעולם שיעסוק בבעיות אקלים. המשרד ישקיע בתכנית 600 מיליון דולרים. המחשב הזה יוכל לבצע 1.5 קווינטיליון חישובים (1 פלוס 18 אפסים) בשנייה. המחשב יהיה המהיר בעולם, פי 50 מזה שקיים היום.

ב-Hewlett Packard Enterprise (סימול: HPE), אחת מחברות הפאר של המו"פ והחדשנות האמריקאית החליטו כנראה שתכניותיו של טראמפ לשדרוג כלכלתה ועצמתה הצבאית של ארה"ב פותחות סוף סוף את הדלת לתהליך ההתמזגות של "מחשב העל" לכלכלת המיינסטרים. לפי HPE הרכישה נעשית "על מנת לגבות אנליזות עסקיות של דאטא עבור חברות גדולות" ותתמקד בתת נישה החדשה שנקראת HPBC (ראו בהמשך).

"את הנישה הזו ברצוננו להוביל", אמר המנכ"ל אנטוניו נרי. אין שום ספק ש-HPE היא הסנונית הראשונה למהלך כזה, אנחנו רואים סדרה של מהלכים דומים מצד ענקיות ביו רפואיות, ענקיות תשתיות טכנולוגיה ואפליקציות ושל חברות חקלאיות שעבורן חשיבות "הטיפול" באקלים גדולה.

הנישה החדשה שנוצרת נקראת High performance computing (ובקיצור: HPC). הנישה מתחלקת למעשה לשתי תת נישות: ה-High Performance Technical Computing (ובקיצור: HPTC) שתתמקד במדע והנדסה שבהם ישתמשו ממשלות, צבאות, סוכנויות הגנה, מערכות חינוך ומוסדות מחקר (כמו המחשב שמוביל את מאיץ החלקיקים LHC בשווייץ). הנישה השניה היא High Performance Business Computing (ובקיצור: HPBC) שתתמקד בעזרה להתקדמות של פרויקטים גדולים בתחומים שונים, פיתוח אפליקציות למשחקים, גילוי מעשי מרמה, שירותים פיננסיים, רפואה ועוד. נישות אלו, אליבא המומחים, שב-2018 גלגלו כ-6 מיליארד דולרים, יגיעו ב-2023 ל-57 מיליארד דולרים.

במה מעניין להשקיע? זו, כרגיל, הבעיה הגדולה של המשקיע במאה ה-21, "איך לבחור את ההשקעה הנכונה?". חברת המחקר Technavio יצאה, בפברואר 2018 עם המחקר  global supercomputer market ולפי המחקר מדובר בתחום שמתחיל לצמוח. האיחוד האירופי הקצה, בשנה שעברה, מיליארד דולרים ב"התאמת מחשבי-על לצורכי הכלכלה".

עבורנו ובהכירנו את HPE, הרכישה לבדה מצדיקה השקעה והשאלה, "איך"?. כאשר מדברים על השקעה בחברה בודדת בתחום הבחירה הפופולרית ביותר היא בין החברות IBM, CRAY (כיום HPE), פוג'טסו (סימול: FJTSY) ו-DELL. לנו נראה שבין אלו, IBM ו-HPE הן המועדפות אלא שמחיר הכניסה הנוכחי אינו מקובל עלינו.

ישנה כמובן האפשרות שחברות כמו סיסקו ונוקיה, לבטח נבידיה ירוויחו מהתפתחות הנישה וכיוון שכל הפוטנציאליות בסלי טכנולוגיה כמו XLK או RYT עצתנו למשקיע הסולידי היא להתמקד באלו (לא למהר). CRAY אגב אינה כלולה בסלים הנ"ל, היא נמצאת בסל טכנולוגיות החומרה, ה-XTH. אבל היא תהיה חלק מ-HPE שכן מככבת בסלים.   ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.