הסיכון בשוקי המניות עלה, אבל נוצרו הזדמנויות

עד כמה יכולים חודשיים להוות נצח בשוק ההון? הנה קיבלנו הוכחה נוספת: הבנק הפדרלי של ארצות הברית (הפד) עשה שימוש במיטב הכלים והנתונים הזמינים לו, על מנת לצאת, בתאריך 20.3.19, עם תחזית כלכלית חדשה. לפי התחזית, אמורה הייתה ריבית הפד לעמוד על רמתה הנוכחית, 2.25%-2.5%, גם בסוף השנה ואף לעלות ל-2.5%-2.75% בסוף השנה הבאה. כן, כן, אך לפני חודשיים.

משק שנמצא בתעסוקה מלאה צריך לצבור תחמושת
כשהתחזית פורסמה, היא נראתה הגיונית בהחלט והתיישבה היטב עם נתוני צמיחת התוצר האמריקאי, שהיו גבוהים מ-3%, התעסוקה הגבוהה, האבטלה הנמוכה והאינפלציה, שהייתה די דומה ליעד האינפלציה, העומד על 2%. אגב – כל אלו עדיין בתוקף. גם היה די ברור שמשק שנמצא בעצם בתעסוקה מלאה לא צריך להסתפק בריבית ריאלית אפס ודווקא כעת הריבית צריכה לעלות – על מנת שניתן יהיה להורידה ביום סגריר (תחמושת לפד).

הנה חלפו חודשיים והתמונה השתנתה לחלוטין. נדמה כי תחזית הפד, שעדיין מופיעה באתרו, לא יכולה להיראות ארכאית יותר. כיום בטוחים בשווקים כי הריבית תרד פעם -פעמיים בקיץ ועד סוף השנה ויש הסבורים כי תגלח אחוז שלם בתוך שנה. איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית משקפות זאת היטב ותשואת הפדיון לעשר שנים, זו שכבר עלתה ל-2.5% אך לפני חודש, ירדה שוב לאזור 2.1% ולמעשה היא בשפל של שנתיים.

הפד כבר רומז על הורדת ריבית ותכנית רכישות חדשה 
הפד "תורם" לתפנית כשהוא רומז שבתנאים מסוימים – אינפלציה נמוכה מ-2% ועצבנות בשווקים הגלובאליים על רקע חששות מהאטות/מיתונים, הריבית תרד; כמו כן אפשר שיחזור לרכוש שוב איגרות חוב – מדיניות שמעולם לא שלל מאז החל סבב העלאות הריבית האחרון – כדי לספק נזילות.

כל הדברים הללו מגבירים את הדריכות לקראת ה-19 ליוני, כשהפד יפרסם תחזית חדשה ויבהיר לאן פניו – האם ישמר את הקו של מרץ, תוך התאמות קלות להאטה המסוימת שניכרת באינדיקאטורים הכלכליים ובצפי לדוחות החברות להמשך השנה, או ישנה כיוון ויישר קו עם האיתותים והמגמות העולים מהשווקים.

התחזיות של הפד נראות דמיוניות
אם כל זה נשמע לכם, מוכר – אתם לא טועים. גם בשלהי 2018 רשמו שוקי המניות ירידות חדות ושנאת הסיכון נסקה, וייחסו זאת לכך שהפד תכנן אז תוואי ריבית אגרסיבי יותר (אגרסיבי בדיעבד; בזמן אמת הוא נראה לי סביר לגמרי). הפד צפה בחודש ספטמבר 2018 שהריבית תעמוד על 3.25% – 3.50% בסוף 2020! נראה דמיוני היום. על רקע הסערה, מיהר הפד לשנות את דעתו וכבר בדצמבר הוריד את הצפי ל-3%-3.25%. עדיין נראה דמיוני...

האם השווקים חשים כי כך יקרה גם הפעם? האם הירידות של שוקי המניות והנסיקה של שוקי איגרות החוב היום הם למעשה הצגה חוזרת של סוף 2018? יש הטוענים כך, אך אני מוצא בכל זאת הבדל אחד – התפנית לרעה במלחמת הסחר בין סין לארה"ב. נכון, עוד אין לה ביטויים של ממש בנתונים הכלכליים, בטח לא בזירה המקרו כלכלית האמריקאית, אך אם תימשך ותחריף – היא תורגש בהחלט.

תעשיות שלמות עשויות לסבול מהתייקרות חומרי גלם והתכווצות הביקוש
זה נכון שסחר החוץ של סין וארה"ב אינו החלק העיקרי של התוצר בשתי המדינות (אולי בסין יותר), אך ברמת המיקרו וברמה הענפית – יש חברות ותעשיות שלמות שיכולות למצוא את עצמן מול התייקרות חדה של תשומות הייצור וחומרי הגלם מחד ומול התכווצות שוקי היעד ומגבלות בגישה אליהם מנגד. כשחלק משמעותי מהחברות הללו הן מענף הטכנולוגיה העילית – חברות שניירות הערך שלהן זנקו והן מהוות חלק בלתי מבוטל מתיקי ההשקעות של רוב אזרחי העולם), החששות ושחיקת הסנטימנט מובנים.

לא זו בלבד – צירוף מדינות כמו מקסיקו השכנה והודו (שכנתה של סין) לקלחת לאחרונה מטריד עוד יותר, שכן לפעולה של כמה חזיתות סחר יחד עלולה להיות השפעה מצטברת גדולה יותר מאשר חיבור פשוט של שלושתן. וצריך לזכור גם את הדחייה ב-180 יום של המכסים שארה"ב מתכננת להטיל על האיחוד האירופי – היכן שאך זה התאוששו מהמיסוי הירוק של 2018. הכלכלות והשווקים צריכים להיערך לתרחיש בו אמצעי ומגבלות סחר, כמו מכסים, מכסות, מניעת גישה לשווקים והחמרת הרגולציה משמשים לא רק כדי לשפר את תנאי הסחר, אלא גם כדי להשיג מטרות נוספות, לאו דווקא כלכליות, כמו מניעת גלי ההגירה במקרה של מקסיקו.

לכן, אם בסבב הירידות הקודם ניתן היה למצוא קשר ישיר בין ירידות השווקים לבין כוונת הפד לייקר את הריבית, כאשר ברקע הנשיא טראמפ קורא לפד לעשות זאת וטוען שאחרת ייגרם נזק למשק, כיום נראה שלא רק הפד בתמונה ושהעולם רוצה לראות מבוגר אחראי שעושה סדר גם בתחום מערכת הסחר הבינ"ל. ושימו לב – החלטתי לא להזכיר את הברקזיט בטור זה. חוץ מהמשפט הזה – הצלחתי.

אל תאשימו את טראמפ
וכאן הערה חשובה מבחינתי – הרבה אומרים, זה רק טראמפ, זה האיש. אני טוען שזה לא כל הסיפור. הרבה לפני טראמפ טוענים רבים, גם כלכלנים, כי הגלובליזציה הייתה מהירה מדי, הלכה רחוק מדי ולא הייתה מאורגנת. יש צדק בטענה של ארה"ב כי סין השיגה יתרונות יחסיים, תוך ניצול הסחר החופשי, על ידי גישה לטכנולוגיות מערביות, עניינים של קניין רוחני, מניפולציות מטבעיות, התערבויות מסיביות, יחסית, של השלטונות ועוד.

לא פלא שסין הציעה בזמנו – אמנם עם יותר מקורטוב של יחסי ציבור – לייבא מארה"ב סחורות בהיקפים כאלו שיאפסו את הגירעון המסחרי שלה (כ-50 מיליארד דולר) בתוך מספר שנים. גם מדינות אחרות עשו כן, אך סין היא בכל זאת כלכלת ענק. לכן, גם אם ניתן להעלות שאלות לגבי המידתיות, המינון והעוצמה של המכסים המתוכננים, הרי עצם הטיעון שעומד בבסיסם אינו ריק מתוכן - יש לציין כי לא כל המכסים יצאו עדיין אל הפועל ועצם ההכרזה עליהם מראש אפשרה לחברות רבות להקדים רפואה למכה, למכור ולקנות מכונות וציוד במכסים "הישנים".

התרחיש הסביר ביותר: הגעה להסכמות
נחזור לפתיח – חודשיים הם נצח. יכול מאוד להיות שכבר בקיץ נסביר שבעצם אין לאף צד בסכסוך אינטרס לשבור את הכלים ושהגעה להסכמות היה מהיום הראשון הפתרון הטוב ביותר (או הרע במיעוטו) מבחינת שני הצדדים. לשניהם כלכלות חזקות ויכולות ביצוע והשפעה מרשימות, שבטור זה קצרה היריעה מלהסביר את כולן. למעשה – גם כיום אני חושב שזה התרחיש הסביר ביותר, אך נאלץ להודות שגורמי הסיכון הממשיים עלו.

צריך גם לזכור שאנחנו לא יודעים איזו ריבית נמוכה – בהנחה שאכן תרד – תהווה מבחינת השווקים קו פרשת מים שיגרום לשווקים הסולידיים להיראות יקרים מדי – מה שיקפיץ את תיאבון הסיכון ויחזיר את שוקי המניות לעליות. בכל זאת – הרווחים למניה ממשיכים לעלות שם. בקיצור, הדברים קורים היום מהר – גם מחזורים כלכליים וגם מחזורים בשווקים.

בשורה התחתונה 
כל עוד גורמי הסיכון עלו – והם אכן עלו, לאחרונה – נחוצה גישה זהירה ודפנסיבית יותר כלפי שוקי המניות. גם לגבי השוק האמריקאי, אם כי יש כאלו שיגידו שגם אם ארה"ב היא זאת שפותחת חזיתות, היא תיפגע פחות מהצדדים המעורבים בהן. אבל – גם כיום, המצב לא מחייב שבירה של כללי המשחק. בסופו של יום, תחת התרחיש של "הסכמה – הפתרון הטוב ביותר", בו אני מחזיק, תקופות כמו של היום יוצרות גם הזדמנויות מעניינות – והרבה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

הכותב הוא רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות