גיל שוויד מתעשר על חשבוננו ומקבל על זה את פרס ישראל

נניח שאתם מסיימים את השירות הצבאי כמפתחים ב-8200 ומקבלים הצעת עבודה בשכר של  מיליון דולר בשנה. סביר שתלכו לראיון. ואז יגידו לכם שמדובר בחברה זרה ובעבודה בקפריסין - נו, אז מה? מיליון דולר בשנה!

ואז תחזרו הביתה לחשוב על העניין ותבינו שמדובר בחברה עם שורשים באיחוד האמירויות - נו, אז מה? הם מהטובים, לא? וחוץ מזה – אתם לא לבד, יש שם כבר עובדים ישראלים, ולמה לפספס - אם לא אתם מישהו אחר ילך, יעשה את העבודה, ויתעשר.

מיליון דולר, בייבי  
ואז הספק יעלה - אולי זה לא תקין, אולי זה כמו לעבוד עם האויב, למרות שהאנשים שראיינו אתכם הם "מה זה נחמדים". אבל אין בעיה – אתם לא עוסקים בפיתוח של סייבר התקפי וזה גם לא קשור למה שעשיתם בצבא.

אתם משכנעים את עצמכם שהכל בסדר. אבל זה לא. הסיבה היחידה שאתם כל כך מבוקשים היא שיש לכם ידע וניסיון. זה לא אתם, זה בזכות השירות הצבאי. קוראים לזה ידע נצבר וזה שווה כסף, הרבה כסף – מיליון דולר בשנה.

ההקדמה הזו לא נועדה להטיף מוסר לצעירים שרוצים להתעשר (וכן מדובר במקרים אמיתיים שנחשפו בתקשורת העולמית וגם אצלנו בידיעות ודהמרקר). היא נועדה להמחיש כמה שווה הידע והניסיון שנרכש בצבא – מיליארדים של דולרים ולאורך זמן הרבה יותר. ואיפה הכסף הזה נמצא? במשכורות של צעירים אחרי צבא וגם... בשווי של צ'ק פוינט ושל הקולגות שלה.

העברת ידע מהצבא לצ'ק פוינט - האם זה מותר? 
צ'ק פוינט היא החברה הישראלית הגדולה במונחי שווי שוק – 16.5 מיליארד דולר. אם מצרפים לרשימה גם את "החצי ישראליות", אז פאלו אלטו היא המובילה עם שווי של כ-20 מיליארד דולר. יש בין השתיים קשר הדוק – ניר צוק, מוותיקי ובכירי צ'ק פוינט, הוא המייסד של פאלו אלטו, וגם הוא כמו גיל שוויד ושלמה קרמר ממייסדי צ'ק פוינט הגיע לתחום מיחידת 8200.

צוק התחיל לעבוד בצ'ק פוינט עוד בחופשת השחרור שלו מהצבא, ובכלל – צ'ק פוינט, פאלו אלטו וחברות סייבר אחרות מלאות במתכנתים ישראלים בוגרי 8200. היחידה הזו הפכה להיות בית ספר מעולה להכשרת עובדי סייבר, ויצרה למעשה מאות סטארטאפים ועשרות חברות מצליחות שעשו אקזיטים ושנסחרות בשוויים גבוהים בוול-סטריט.

ניסיתי לעשות חשבון – כמה כסף נוצר בחברות שיצאו מהיחידה דרך אקזיטים, חברות נסחרות וחברות פרטיות. מדובר במעל 50 מיליארד דולר, וזו הערכה מאוד מאוד (אבל מאוד) שמרנית. אז בפעם הבאה שמישהו שואל איפה הכסף, הנה הוא, זה הכסף שלנו, רק שלקחו לנו אותו.

למה הכסף הזה שייך לנו, הציבור? הוא הרי שייך לגיל שוויד והחברים שלו. הם יזמו, בנו, הקימו, הנפיקו, הרוויחו. זה נכון, אבל חלקית – המדינה ויתרה לשוויד ולחברים שלו, היא סיפקה להם מתנה ענקית בחינם, היא העבירה להם ידע בדלת האחורית, הידע הזה הוא הבסיס לפיתוח בחברות האלו.

למה לא גובים כספים על העברת ידע מהצבא החוצה?
ידע זה לא הכל, כדי להצליח צריך גם לדעת לנהל ולשווק, אבל הידע, והמוצרים שנשענים עליו, הם הבסיס לכל. המדינה היתה צריכה לקבל את התגמול שלה מאותן חברות, אלא שהיא העדיפה לעצום עין – מה זה משנה, הרי מדובר בחברות ישראליות, ציוניות, חברות שהוקמו על ידי האנשים המוכשרים ביותר שלנו, וחוץ מזה – קשה ומסובך לבדוק העברת ידע. זה משהו ערטילאי, אז למה להתעסק בזה בכלל, במיוחד כשכולם חברים של כולם במדינה הקטנה הזו. למה שאיזה קצין בכיר מ-8200 יעיר הערה כזו אם בהמשך הוא מתכנן להקים סטארטאפ בעצמו?

אז ידע עובר ואפשר לבדוק ואפשר להבין עד כמה הוא חשוב, ואפשר לגלם אותו במספרים. יש גוף שעושה את זה – קראו לו בעבר לשכת המדען הראשי, ועכשיו קוראים לו בשם הלא מוצלח לדעתי – רשות החדשנות.

הגוף הזה מעניק תמיכה לחברות טכנולוגיה ובהמשך הן אמורות להחזיר לו תמלוגים. הן אמורות להחזיר תמלוגים ממכירות של מוצרים שפותחו בזכות התמיכה, וכן מוצרי המשך שהתבססו על הידע במוצר הקודם.

אתם מבינים, החיוב בתמלוגים על התמיכה הוא משורשר למוצרי ההמשך, ובצדק. אז למה אין כזו קרן שבודקת את הקשר בין המוצרים בחברות האלו לבין הידע שנרכש ונלמד במערכת הצבאית? אולי כי זה סודי? אולי כי לא עובר באמת כסף מהצבא לחברות האלו? יש אלף סיבות, אבל אף אחת לא באמת טובה.

זו לקונה מקוממת שמגדילה את הפערים בין שתי הכלכלות – כלכלת ההייטק לעומת הכלכלה הישראלית המסורתית. הכלכלה העשירה, לעומת הכלכלה המדשדשת יחסית, ואפילו כושלת. שתי כלכלות במדינה אחת. אם כסף היה עובר מההייטק למדינה כפיצוי/ תמלוגים על הידע, המדינה היתה עשירה יותר והכסף כנראה היה עוזר לכלכלה השנייה – המדשדשת.

זה נכון וצודק, אבל זה לא נעשה, ואגב – אותו הדבר בדיוק מתרחש באקדמיות שהפכו כר גידול לסטארטאפים ולאקזיטים במקרים רבים בלי שהאקדמיה מרוויחה מכך.

מרוויחים מהידע והניסיון הצבאי ומתלוננים על מסים - חוצפה ישראלית
אני יודע שהסיכוי שבקרוב יטילו על חברות הטכנולוגיה תשלום על ידע, הוא נמוך. הרי מול הטיעון הזה, חברות הטכנולוגיה לא ישתקו – הן יטענו שהן מאיצות את הצמיחה, שאסור לתקוע מקלות בגלגלים של מנוע הצמיחה העיקרי במשק; הן יאיימו לעזוב ועוד. רגע, הן כבר איימו לעזוב, וזה מקומם וכפוי טובה.

גיל שוויד, מנהל את צ'ק פוינט מיומה הראשון בהצלחה מדהימה. שאפו ענק, ובאמת שמגיע לו הפרס שבו זכה – פרס ישראל בתחום הייטק. הוא הראשון שקיבל את הפרס בתחום וזו החלטה מוצדקת.

אבל, בעוד הוא מחזיק בפרס ישראל הוא מלין על המסים הגבוהים בארץ. בעוד הוא מחזיק בפרס ישראל הוא מאיים לעזוב את השוק המקומי ולשלם מסים במקומות אחרים בעולם - זו חוצפה, זו כפיות טובה.

שוויד במשך עשרות שנים מנצל את הלקונה הקיימת ושואב ידע ומידע טכנולוגי מהצבא - אז גם אתה מר שוויד כמו כולם, הכל זה כסף?  גם כשאתה שווה מיליארדים אתה לא מסתכל לאחור ואומר תודה למדינה (הפראיירית) שנתנה לך ליצור את צ'ק פוינט? נכון, חוקית הכל אפשרי. לא עברת על חוק אחד. אבל יש אמת, והאמת אולי היא לא חד משמעית, אין שחור ולבן, אבל מה שבטוח  קיבלת הרבה ערך מהאנשים שגויסו לצ'ק פוינט, והם מה לעשות – ישראלים ששירתו בצבא, גם בתור מפתחים. אין לזה משמעות בעיניך?

ולסיום אחזור להתחלה – אנחנו כועסים, ואולי בזים לאותם צעירים שאחרי שירות צבאי ב-8200 עוברים לשרת, בגלל בצע כסף, חברות זרות שאולי יש להם נגיעה לאיחוד האמירויות. אבל רגע, מה ההבדל בין סיסקו לבין אותה חברה? למה בסיסקו מותר לעבוד? היא הבטיחה לנו שלא תמכור מוצרים שפותחו בידי ישראלים לגורמים לא רצויים? ובכלל – מי הבטיח לנו שהמוצרים של צ'ק פוינט לא נמכרים דרך גוף שלישי לגורמים לא רצויים.

ויותר מכך – מי הבטיח לנו שצ'ק פוינט לא תימכר? ואם היא תימכר אולי זה יהיה לחברה באמירויות, או לסיסקו שישימו יד על הטכנולוגיה ועל הידע שחלקו וראשיתו במוחות של הצעירים הישראלים. נושא מורכב, שחייב פתרון, אבל כל עוד אין חוק, יש הגיון בריא – קיבלתם כל כך הרבה, לפחות תסתמו את הפה ותפסיקו להתלונן שאתם משלמים יותר מסים מאשר בחו"ל.

וכמעט שכחתי  - צ'ק פוינט משלמת מסים נמוכים במיוחד. כל מיני תקנות מס עוזרות לה ומצ'פרות אותה ביחס לעסקים אחרים – המס שלה נמוך מאוד, נמוך מרוב העסקים שאתם מכירים.  על כך בטורים קרובים.