מחירי האג"ח ממשיכים להתנפח, השאלה היא מתי הבועה תתפוצץ?
שנת 2019, תיזכר בשוק ההון כאחת השנים הטובות למשקיעים שהיו אי פעם. תגידו לי אתם, איזה משקיע בכלל ומשקיע סולידי בפרט לא אוהב לראות את ההשקעות שלו מזנקות מעלה ללא הפסקה, וכל זה אפילו ללא כל צורך במאמץ מיוחד של בחירת השקעות.
תמחור מניות בדרך כלל כרוך באי ודאות ולכן קשה יותר לחיזוי מדויק, זה בדיוק מה שמאפשר עליות חדות במחיר המניות. לכל משקיע שמורה הזכות להעריך בכלים שלו את שווי המניה. זו גם אחת הסיבות העיקריות לנפילות החדות מהן סובלות המניות כאשר התחזיות מתהפכות.
באגרות חוב המצב שונה, תזרים אגרת החוב קבוע מראש ולכן גם התמחור של אגרות חוב הינו בעל ודאות גבוהה משמעותית יותר מזה של מניות, ומטבע הדברים נתון לפחות תנודתיות ביחס לתמחור מניות.
- כל הכותרות
זו הסיבה שקשה הרבה יותר להעריך האם קיימת בועת מחירים בשוק המניות, זה בהשוואה ליכולת טובה בהרבה להעריך קיומה של בועת מחירים בשוק אגרות החוב.
המלך הוא עירום
אתם שואלים את עצמכם, מדוע אני מתפלפל כל כך הרבה בהקדמה של הטור? ובכן כי זה לא קל לומר בגלוי שהמלך עירום – או במילים אחרות לומר בפשטות שקיימת בועה בשוק אגרות החוב בארץ ובעולם. למה אני כה נחרץ בקביעת טענה זו?
ובכן בואו נבחן מעט נתונים - ביצועי מדדי אג"ח נבחרים יחד עם הצפי לביצועים קדימה, צפי הנגזר מהתשואה הפנימית של המדדים הנ"ל ומשך החיים הממוצע שלהם.
מה שניתן לראות מהטבלה הנ"ל זה קודם כול את הביצועים המרשימים שהציגו המדדים המוצגים מתחילת שנת 2019. מדובר בתשואות ממוצעות סביב 7%-9% השנה, כמעט ולא משנה באיזה מדד השקעתם. הסיבה לכך היא האופוריה בשוק שנבעה מהעובדה שהציפיות הקודמות לעלייה בריבית התבדו ובשנת 2019 (בעיקר בארה"ב) ראינו מעבר להורדת ריביות.
הנפילות של סוף 2018 נתנו נקודת פתיחה נוחה
בארץ אומנם לא הפחיתו את הריבית אבל בנק ישראל קיבל החלטה לשמור על ריביות נמוכות בטווח הזמן הנראה לעין. כמו כן, הירידות במחירי אגרות החוב הקונצרניות בארץ בסוף 2018 סיפקו נקודת זינוק נוחה לעליות השנה. את זה ניתן לראות מהנתון בטבלה של התשואות ב-12 החודשים האחרונים אשר הינו נמוך ביחס לנתונים מתחילת השנה.
הבעיה שלי היא שחלק מהמשקיעים בשוק האג"ח "התאהבו" בעליות ובעצם מצפים להמשך המגמה תוך התעלמות מהנתונים הנגזרים מהמחירים הגבוהים של אגרות החוב. לצערי אין שום סיכוי שעליות כאלו יכולות להימשך, זה אפילו לא יכול להיות קרוב למה שראיתם השנה.
על מה אני מתבסס בקביעה כה נחרצת?
בואו נבחן את התשואה הפנימית הקיימת במדדי אג"ח נבחרים. התשואה הפנימית בעצם משקפת מה "הבשר" שנשאר באגרות החוב המרכיבות את המדדים, תחת המחירים הנוכחיים בשוק.
מדדי האג"ח הממשלתיות צמודות המדד לטווח זמן של 2-5 שנים, או 5-10 שנים נסחרים בתשואה שלילית ברוטו של 0.7% ו-1% בהתאמה (אגב כול מדד כזה מורכב בעצם מ-3 סדרות של אגרות חוב בלבד).
הפסד ריאלי של עד 1% בשנה
המשמעות של נתון זה היא שמדדים אלו מגלמים הפסד ריאלי של עד 1% בשנה למשקיע בהם. בעצם מה שנותר למשקיע זו ההצמדה למדד המחירים לצרכן על מנת שתפצה על ההפסד הריאלי הגלום במחירים כיום.
הציפיות הנגזרות משוק ההון הן לעלייה שנתית במדד המחירים בטווח של 1.2%-1.5% כך שמשקיע המחזיק במדדים אלו אמור להישאר עם תשואה ברוטו בטווח של 0.2%-0.5% בשנה.
הבעיה שלי היא שהציפיות לעלייה במדד המחירים לצרכן ממש לא התממשו בשנים האחרונות. ב-4 השנים האחרונות העלייה של המדד, בממוצע, הסתכמה בפחות מחצי אחוז בשנה.
דבש, הכל דבש. כל שנה מתבדים מחדש
רק השנה נרשמה עלייה חדה (יחסית) במדד וגם כך הוא צפוי לעמוד סביב 1% בלבד. אם כך מדוע זה הגיוני להניח, כול שנה מחדש, כי מדד המחירים בשנה הבאה צפוי לעלות בכ-1.5% ואז שוב ושוב להתבדות מחדש. האם זה סביר, תחליטו בעצמכם?
האם אין זה הגיוני יותר לצפות שאם אנחנו צופים להמשך עליות באגרות חוב, כסוג של הנחה שמה שהיה הוא שיהיה, הרי אז צריך גם להניח שמדד המחירים ימשיך להתנהג כפי שהוא התנהג בכל השנים של העליות – כלומר בעצם לעמוד במקום?
לכן אפילו אם ניקח את הציפיות לעלייה במדד המחירים כנכונות, הרי תשואה של 0.2%-0.5% המתקבלת מהחזקה במדדי אגרות חוב ממשלתיות צמודות אינה מצדיקה כלל השקעה בהן, במיוחד אם נוסיף לנתון זה את העלויות של ההשקעה, בין אם ניקח את העלויות של השקעה במדדים באמצעות תעודות סל המשקיעות באג"ח ממשלתיות ואשר דמי הניהול בהן נעים סביב 0.2% בשנה או באמצעות מנהלי תיקים הגובים דמי ניהול שנתיים סביב 0.5%-0.8%.
המצב בשקליות ובקונצרניות לא שונה באופן מהותי
בטח תאמרו אולי יש בעיה עם אגרות חוב צמודות מדד, ובכן המצב של אגרות חוב שקליות אינו טוב בהרבה (מדדים אשר היו הכוכבים של שנת 2019).
התשואה הפנימית של מדדי אגרות חוב ממשלתיות שקליות לטווח זמן של 2-5 שנים או 5-10 שנים כיום הינה 0.3%-0.7% ברוטו ובניכוי דמי ניהול בתעודות סל מדובר על תשואה עלובה של 0.1%-0.5% לשנה ברוטו.
ואם בחרתם במנהל תיקים בעצם תישארו עם הפסד פוטנציאלי אחרי שננכה דמי ניהול ועמלות.
ומה יקרה עם תבחרו בהשקעה באגרות חוב קונצרניות? גם כאן תגלו שהעליות בשנה האחרונה "אכלו" לכם את רוב הרווחים הפוטנציאליים בהמשך הדרך, ואלו בעצם אינם מפצים עוד על הסיכון הכרוך בהשקעה זו.
תל בונד 60 נסחר כיום בתשואה פנימית ברוטו של 0.15% ואם ננכה דמי ניהול בתעודות סל של כ-0.4% או דמי הניהול של מנהלי תיקים הנעים סביב 0.5%-0.8% נראה שגם כאן תישארו עם פוטנציאל לתשואות שנתיות (לכם כמשקיעים) אשר קרובות יותר לאפס מאשר למשהו אחר.
שורה תחתונה
עדיף להיות חכם במקום פיקח, אל תכנסו לצרות שאולי תצליחו לצאת מהן בעתיד בפיקחות. פיקחים יאמרו "מגמת העלייה בשוק תמשך ולכן אין לי בעיה לרכוש אג"ח של ממשלת גרמניה לדוגמה, בתשואה שלילית לפדיון כי כך אוכל לתזמן את המשך העלייה בטווח הקצר על מנת לייצר לעצמי רווחי הון נוספים".
ואני אומר על זה - אולי אלו משקיעים פיקחים אבל לדעתי הם אינם חכמים, משקיע חכם בעת הזו טוב ייעשה אם ייתן קצת לכסף הסולידי שלו לנוח בצד, מה יש? הכסף עבד קשה מאוד בשנה האחרונה, גם לו מגיע לנוח מעט.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
מיכה צ'רניאק הוא מומחה חוב ואקוויטי מלווה ויועץ ללקוחות כשירים - לפניה לכותב לחץ כאן
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
33.דירה = קורת גגדירה = קורת גג 20/12/2019 02:34הגב לתגובה זו0 0דירה = קורת גגסגור
-
32.האם ניתן לצפות עליה בדולר והיורו ? (ל"ת)צדוק 12/11/2019 07:15הגב לתגובה זו0 0סגור
-
תשובהמיכה צ'רניאק 12/11/2019 14:27הגב לתגובה זו0 0דעתי האישית - שקל חזק מידי ביחס לגירעון בתקציב ולאי הוודאות הפוליטית . זו הסיבה שכתבתי במסגרת טור קודם הצעה להעביר חלק מהתיק הסולידי להשקעות צמודות דולר ( 15%-20% ) כיוון שהריביות באג"ח צמוד דולר גבוהות משמעותית מהתשואות באג"ח שקליות ולכן גם אם השקל ימשיך להיות חזק עדיין תקבל ריבית גבוה משמעותית מהריבית שאתה מקבל באגרות חוב שקליות .סגור
-
31.אינטרנט זהב אגח גגל 11/11/2019 20:45הגב לתגובה זו0 0מיכה יש לך מושע לאם נעלם האגח הזה? לא מוצא שם זכר באתרים הכלכליים, באתר הבורסה ובמאיה. תודהסגור
-
אינטרנט זהב גמיכה צ'רניאק 12/11/2019 14:24הגב לתגובה זו0 0מחזיקי אג"ח ג של אינטרנט זהב לא האריכו את מועדי הפדיון של האג"ח ולכן האג"ח "נפדה" ביום האחרון אליו הוארך הפדיון . יום המסחר האחרון באג"ח היה ב 24/10/2019 והמועד בו האג"ח נמחק מהמסחר היה 29/10/2019 . כלומר זהו אג"ח שנמחק מהמסחר אבל הוא אמור להישאר בתיק כ ח"ש ( חלק שלא שולם ) עד למועד ביצוע ההסדר.סגור
- טען עוד
-
30.סטרווד ווסט אגח אגיל 11/11/2019 15:16הגב לתגובה זו0 0הי מיכה. האגח הגיע היום לשפל של 37 אג'. לאור פרסום חוות דעת של נאמן האגח ומומחה החברה (שריג) נראה לשאגח נסחר נמוך מדי. חוות הדעת של הנאמן עשתה עוול כאשר התיחסה לדרוג הקניונים כ- B בעוד שרובם A. מה אתה חושב? תודהסגור
-
סטרווד אג"חמיכה צ'רניאק 12/11/2019 14:17הגב לתגובה זו0 0-אני מציע להמתין לדוחות השנתיים ( במרץ 2020 ) , הייתי מצפה למחיקות נוספות בדוחות הכספיים עד אז. 2- אני חושב שהאמת היא בין שני הצדדים. נכסים המאבדים לקוחות והנאלצים להפחית דמי שכירות לא ניתן להוון את ההכנסה מהם לפי 6.4% מצד שני היוון מעל 11% הוא גבוה מאוד. לכן להערכתי הנתון הריאלי הוא היוון לפי 8%-9% . תשואת האג"ח פחות רלוונטית מה שרלוונטי הוא יכולת הפירעון של הקרן . לא לחינם אומרים "אל תחשוש לריבית תחשוש לקרן " בחברת סטרווד החשש הוא לתשלום הקרן. 3- בפברואר הקרוב צפוי תשלום של 6% ריבית המהווה 16% משווי האג"ח ומפחית את הסיכון למחזיקי האג"ח כיום ( לפחות נפגשים עם חלק מהכסף .... )סגור
-
29.חברות אחזקהיניב 11/11/2019 15:11הגב לתגובה זו0 0פורסמה היום כתבה בביזפורטל על חברות אחזקה. כתוב שאחד השיקולים המרכזיים הוא כמה חברת ההחזקה נסחרת יחסית מתחת ל-NAV. כלומר, אם החברה נסחרת נניח 40% מתחת ל-NAV אז כדאי לקנות אותה. השאלה שלי היא המקרה ההפוךבו החברה נסחרת נניח 40% מעל ל-NAV . האם החברה הופכת ללא כדאית מקרה ביקום זו התוצאה. החברה נסחרת ב- 231M פי 2 משווי ה- NAV שהוא 116M. ברור לי שיש פה אלמנט של צפיה מההסדר עם סרצ'לייט, אך הפער מוגזם. אשמח לשמוע את דעתך.סגור
-
מנית בי קום כאופציה על מניית בזקמיכה צ'רניאק 12/11/2019 14:13הגב לתגובה זו0 1כעיקרון חברות אחזקה אמורות להיסחר מתחת לשווי הנכסי שלהן הסיבה לכך בין היתר עלויות המטה של החברה , עלויות המס הצפויות בעת מימוש האחזקה בחברות בנות . במקרים נקודתיים השוק מעניק פרמיה להנהלה ומתמחר את חברת האחזקה מעל שווי הנכסים שלה מתוך הנחה שאותה הנהלה תדע להמשיך ולייצר ערך עבור בעלי המניות . זה מקרה נקודתי. חברת בי קום אינה המקרה כזה ? . שווי הנכסים כרגע של בי קום הוא 2.66 מיליארד ₪ , שווי ההתחייבות הוא כ 2.56 כלומר ה- NAV הוא כ 100 מיליון ₪ בלבד , בי קום נסחרת לפי שווי של 225 מיליון ₪ כלומר בפרמיה הסיבה לכך הוא המינוף שיש לחברת בי קום על מניית בזק . בי קום מחזיקה ב 728 מיליון מניות בזק , ומהווה סוג של אופציה על מניית בזק. לאחר ההסדר לבי קום יהיו כ 116 מיליון מניות השוות היום כ 700 מיליון ₪ אבל ה- NAV יהיה רק כ 400 מיליון . נניח שמנית בזק תעלה ל 3.7 ₪ ( עלייה של 1 ₪ ביחס למחיר הנוכחי) , ה- NAV של החברה יקפוץ ל 1.1 מיליארד ₪ או 9.5 ₪ כלומר מדובר בעליה של 60% ביחס למחיר מניית בי קום היום , לעומת זה מי שיחזיק במניית בזק ייהנה מעליה של 37% בלבד ( מ 2.7 ל 3.7 ).סגור
-
28.שאלה למר מיכה צ'רניאקשאלה 11/11/2019 15:04הגב לתגובה זו0 0הניתוח שלך נכון, רואים את זה גם בסדרות המקמים ,שם חוסר הכדאיות ממש משווע. ציינתי את זה לפני כן. כיצד אתה רואה את ההשפעה של הסטת ביקושים מאםיקים אלו ( ואיזה אפיקים עשויים להנות מביקושים ) יבשים לב גם להפקדות החודשיות של עמיתי קרנות גמל ,פנסיה והשתלמות. מדור בסכומים לא מבוטלים העשויים לשנות את מבנה עוגת ההשקעות הסולידית ולהקטין משמעותית את הרכיב השקלי.סגור
-
תשובהמיכה צ'רניאק 11/11/2019 17:07הגב לתגובה זו2 0זה נכון , כספי הפנסיה מוסטים ברובם לאפיקי אגרות החוב מבלי שיש אלטרנטיבה , זה מה שמפחיד לגבי התשואות בעתיד שיהיו לקרנות הפנסיה לאור התשואה הפנימית האפסית של ברכיב הסחיר של אגרות החוב בקרנות הפנסיה. אישית הייתי מצפה שחלק מהכסף יועבר לאג"ח דולרי כי שם התשואות גבוהות יותר ( וגם כתבתי טור בנושא לפני שבועיים ) אבל התחרות בין קרנות הפנסיה והחשש מחוזקו של השקל ( קרנות הפנסיה חוששות מהמשך התחזקות השקל מצב שיפגע בהשקעות צמודות דולר וכך הן תקרה תשואות חלשות ביחס למתחרים ללא רכיב דולרי) . אני מניח שהאפשרות הריאלית היא של הגדלת הרכיב הלא סחיר בקרנות הפנסיה . מדובר על הגדלת ההשקעה בנכסים מניבים כמו נדל"ן מה שנתון פחות לתנודות קצרות טווח ועדיין מאפשר להן לקבל תשואה עדיפה ביחס לאגרות החוב.סגור
-
27.מיכה מעניין אותי דעתך על השקעה בזהב\כסף בזמנים כאלו (ל"ת)משקיע 11/11/2019 15:04הגב לתגובה זו0 0סגור
-
תשובהמיכה צ'רניאק 11/11/2019 17:01הגב לתגובה זו1 0הזהב מהווה סוג של הגנה מפני בעת מערבולות בשווקים או בעת התפרצות אינפלציונית מכיוון ששוק המניות מראה יציבות מפליאה ואין סימנים של אינפלציה אתה רואה ירידות קלות במחירי הזהב בחודשים האחרונים. רק שינוי פתאומי בשוק המניות יכול לדעתי להפוך מגמה זו. הכסף אין לי משהו חכם להגיד לך , אם תבדוק 5 שנים אחורה תראה שהסחורה הזו לא הייתה להיט מעבר לכךסגור
-
26.אם הבנתי נכוןאלון 11/11/2019 14:57הגב לתגובה זו0 0אתה מציע למי שמחזיק את מדד אגח ממשלתי,לצאת מהשקעה זו? מתי לדעתך כדאי יהיה לחזור שוב להשקעה במדד זה ? תודה.סגור
-
תשובהמיכה צ'רניאק 11/11/2019 16:55הגב לתגובה זו0 0הבעיה היא לא רק באג"ח הממשלתיות אלא ברוב מדדי אגרות החוב כולל מדדי התל בונד . בכולם תשואות אגרות החוב הכלולות במדדים נמוכות ביותר ואם משקללים גם את עלויות ההחזקה של המדדים כמו דמי ניהול ועמלות מה שנשאר אחרי כול העמלות למשקיע הפרטי זו תשואה נמוכה מאוד , מדובר כמובן בתשואה הצפויה קדימה. אנחנו בסביבה בה הריבית היא אפסית לכן האלטרנטיבות לאגרות החוב פשוט לא קיימות ( זה בדיוק מה שגורם להתנפחות המחירים ). חוסר באלטרנטיבות זה מה שמחזיק את מחירי אגרות החוב מנופחים ומקשה על חיזוי מתי המצב יתהפך. תאורטית אגרות החוב יכולות להישאר ללא שינוי במשך שנה וגם זה מהווה סוג של מימוש מחירים. בכול מקרה לא ניתן לוודאות מה הטריגר שיגרום לירידות ועדיין הסיכון אינו מצדיק את הכלום שתקבל בהשקעות אלו.סגור
-
זה יותר נכון לכסף חדשמבין 11/11/2019 15:12הגב לתגובה זו0 0בתשואות היום.אין כדאיות.סגור
-
25.מידע מעניין , תודה . (ל"ת)רמי 11/11/2019 12:05הגב לתגובה זו1 0סגור
-
24.בזמן האחרון ניירות האג"ח מדשדשות ויורדותאלי 11/11/2019 12:03הגב לתגובה זו0 0אמנם התשואה הפנימית שלילית אבל אם לא מחזיקים עד הפדיון (מתי לצאת שיקול אישי) אז בינתיים מקבלים בכל תקופה ריבית אמיתית מאוד.סגור
-
23.דולר 3.7 לפחות עד סוף השנהשימי 11/11/2019 11:32הגב לתגובה זו0 0לגזור ולשמורסגור
-
22.גם השקליות במיוחד מלווה קצר מועדמבין 11/11/2019 11:27הגב לתגובה זו2 0תשואה לפידיון ממוצעת של 0.17%, ותשואה ראלית שלילית. תברחו מהשקל מהר ככל האפשר, זה כדור שלג. השקל צפוי להתרסק בשיעור דו ספרתיסגור
-
התשואה לפדיון לפני עמלות היא 0.17% ואחרי העמלות היא ... (ל"ת)מיכה צ'רניאק 11/11/2019 14:14הגב לתגובה זו3 0סגור
-
צודק. התכוונתיאכן 11/11/2019 14:57הגב לתגובה זו0 0שהתשואה הריאלית לפידיון אחרי עמלות ואחרי אינפלציה ( אפילו השיעור הנמוך של 0.3%) מביאה את ההשקעה לחוסר כדאיות מובהק. ממש לא ברור איך גופים או פרטיים ממשיכים לרכוש מלווה קצר מועד בת אין אלה.סגור
-
21.הכתבה הכי טובה של שנת 2019כל מילה בסלע 11/11/2019 11:15הגב לתגובה זו4 0מי ישקיע בתשואה שלילית ריאלית? מצפה גם שההפקדות החודשיות של קרנות פנסיה גמל והשתלמות לא יופנו יותר לקניית שקלים. מדובר במיליארדים מידי חודש.סגור
-
20.עשרות מיליארדי שקלים בדרך למטבע חוץזהו 11/11/2019 10:42הגב לתגובה זו3 0ההשפעה עשוייה להיות חסרת תקדים, ויכולה בקלות להחזיר את הדולר לרמה של לפני שנה, דהיינו 3.8 שח לדולרסגור
-
19.הפסד ריאלי לכל מי שמשקיע בשקליםאסי 11/11/2019 10:28הגב לתגובה זו1 0ההפסד עשוי להיות כפול. גם מתשואה ריאלית שלילית. לפידיון וגם מירידות שערים שיתחילו ,עניין של זמן בלבדסגור
-
18.הכל נכון.אסי 11/11/2019 10:27הגב לתגובה זו0 0מיליארדי שקלים יעברו לאפיק אחר, הערכה שלי מטבע חוץ.סגור
-
17.מי שמשקיע בשקלים מפסיד בוודאותאלי 11/11/2019 10:21הגב לתגובה זו1 0תעברו למטבע חוץ, במחיר הזה, הסיכון אפסי, עם תשואה גבוהה במקרה שהריבית תרד בסוף החודש. והיא תרד בוודאותסגור
-
16.לסיכום שימו הכל במזומן, המילה מזומן צונזרה חחנעמה 11/11/2019 09:41הגב לתגובה זו0 0אף אתר כלכלי לא כותב מזומן, רק רומזים..סגור
-
15.מה לגבי כלים לשורט על אגחים?רם 11/11/2019 09:19הגב לתגובה זו0 0מה לגבי כלים לשורט על אגחים? אם מפה אין לאן לעלות אז זה הזמן להיכנס לשורט.סגור
-
אפשרויות שורטמיכה צ'רניאק 11/11/2019 14:12הגב לתגובה זו2 0לשורט יש עלויות יש לקחת זאת בחשבון. כמו כן בדרך כלל כשעושים שורט מקבלים כסף ממכירת אגרות החוב , הבעיה כיום שעל הכסף שמקבלים אין ריבית שזה מעיב מעט על השורט , כבר אמרנו שמחיר הכסף הוא סביב אפס. אפשרות נוספת הן קרנות השורט גם כאן הריבית מעיבה ואם אלו קרנות ממונפות יש להן עלות למינוף עמו גם דמי הניהול של כ 0.5% בשנה. לכן גם אם השוק יישאר במקום- ללא שינוי ,במשך שנה-שנתיים שזה בעצם סוג של מימוש כי הזמן עובר והתשואה הפנימית עולה אתה כמחזיק בקרנות שורט תפסיד כסף ומה שיקרה שצדקת בכיוון אבל בפועל הפסדת כסף.סגור
-
14.היתה כתבה שלך ברוח הדברים גם לפני שנה ושנתייםרם 11/11/2019 09:19הגב לתגובה זו3 0היי, היתה כתבה שלך ברוח הדברים גם לפני שנה ושנתיים ועדיין היו תשואות גבוהות. אבל עדיין מסכים שעדיף להיות בחוץ. הבעיה שאני בחוץ כבר שנתיים :-(סגור
-
תגובהמיכה צ'רניאק 11/11/2019 14:04הגב לתגובה זו3 1רם , גם אני חשבתי כך אבל הכתבה האחרונה שכתבתי בנושא הייתה ב 13/3/2016 !!! זה לפני כמעט 4 שנים . הכתבה עסקה בנושא והתמקדה באפיק שהיה פופולרי מאוד בזמנו – מדד אג"ח ממשלתיות ל 2-5 שנים. כתבתי שיש בעיה עם הנושא כי התשואה של האפיק הייתה כ 0.3%-0.4% בשנה ואילו דמי הניהול בקרנות הנאמנות כ 0.5% בשנה. אגב מדד הממשלתיות הלא השקליות ל- 2-5 שנים עמד במרץ 2016 על 424 נקודות והיום הוא 448 כלומר מדובר בתשואה מצטברת של כ 5.6% מצטבר או כ 1.5% בשנה ואילו מדד הממשלתיות הצמודות 2-5 שנים עמד על כ 271 ואילו היום הוא 281 כלומר עלייה של 3.8% במצטבר או כ 1% בשנה , ואם ניקח בחשבון את דמי הניהול תבין שלא היה הרבה בשר בהשקעות אלו גם בדיעבד.. מה שאפשר ללמוד מכך הוא שגם כשנדמה שהשוק אחוז טירוף עדיין אי אפשר לייצר יש מאין בתשואות .זה רק מחזק את העובדה שקדימה לא ניתן לקבל תשואות משמעותיות .סגור
-
13.צודק שמדדי אגח אינם מצדיקים השקעה כעת אבל המסקנה שגויהקונצרני בלבד 10/11/2019 21:20הגב לתגובה זו0 0המסקנה היא לא שצריך לצאת לגמרי מהשוק, אלא שעכשיו הזמן לצאת מהמדדים ולברור את אותן אגרות חוב קונצרניות שבהן יחס הסיכוי-סיכון הוא טוב (רצוי עם בטוחה) ולהשקיע בהן.סגור
-
12.שאלה למיכהגיא 10/11/2019 19:44הגב לתגובה זו0 0אני מחזיק סכום גדול בקופות גמל וקרנות השתלמות. האם תוכל להגיד לי מה עלי לעשות בשביל להקטין את החשיפה לבועת האג"ח. עדיךף לעבור למסלול מניתי או מניתי חול?או להשאר באגחים כי זה הכי בטוח? תודה מראשסגור
-
11.לא ככ הבנתי. מישהו יכול להסביר בבקשהמישהו 10/11/2019 19:41הגב לתגובה זו0 0הרי רוב המוסדיים משקיעים באגח ממשלתי. האם כעת אגחים אלה מסוכנים?סגור
-
10.טור טוב וממצה (ל"ת)אורי 10/11/2019 18:35הגב לתגובה זו0 0סגור
-
9.מאז ספט' התשואות עלו ב 0.5% בארה"ב ובאירופה, אצלנו לא (ל"ת)תזכורת 10/11/2019 18:15הגב לתגובה זו0 0סגור
-
8.מיכה, הכתבות שלך תענוג!מוטי 10/11/2019 17:40הגב לתגובה זו23 2תמשיך לכתוב בבקשה, אתה עושה עבודת קודשסגור
-
תודה (ל"ת)מיכה צ'רניאק 11/11/2019 10:11הגב לתגובה זו0 0סגור
-
7.הבועה נמצאת אצל הפדמחפשים בועה? 10/11/2019 17:12הגב לתגובה זו4 3כל עוד שהוא מזרים הבועה תמשיך להתנפח עד שיפסיק או שלאסגור
-
לא רק הפד, הבנקים המרכזיים יוצרים מחיר קרוב לאפס לכסף (ל"ת)מיכה צ'רניאק 11/11/2019 10:11הגב לתגובה זו2 0סגור
-
6.יש הרבה הזדמנויות השקעה באג"ח. אין בועה במחירים !! (ל"ת)משקיע 10/11/2019 16:48הגב לתגובה זו0 3סגור
-
האמת שאת זה עדיין לא שמעתי , תמיד לומדים משהו חדש :) (ל"ת)מיכה צ'רניאק 11/11/2019 10:10הגב לתגובה זו2 0סגור
-
חיפשתי בנרות לא מצאתי, אתה מוזמן להפנות אותירונן ל 11/11/2019 03:57הגב לתגובה זו1 0כינים זה מה שישסגור
-
5.מיכה- איך אתה מסכם את הסדר אפריקה?משקיע נבון 10/11/2019 16:42הגב לתגובה זו0 0האם הושגו תמורות הולמות בסופו של דבר?סגור
-
הסדר אפריקהמיכה צ'רניאק 11/11/2019 10:10הגב לתגובה זו1 0כאשר הגיעו ההצעות הראשונות הן היו נמוכות מדי ואישית חששתי שכמו שמכרו בזול את אפריקה נכסים כך ייקרה גם כאן. כזכור אפילו פרסמתי טור ברוח הדברים הללו. ההצעות הראשונות היו שוות כ 1 מיליארד ₪ ואני אישית חשבתי שהן צריכות להגיע ל 1.2 מיליארד ₪ .בפועל התחרות בין ההצעות של דמרי ושל לפידות העלתה את התמורה למעל 1.3 מיליארד ₪ ולכן לדעתי מדובר בהישג מצוין עבור מחזיקי האג"ח . רק חבל לי על המכירה של אפריקה נכסים אשר היו חסרים בה כ 200 מיליון ₪ , אם מחזיקי אג"ח כו + כז היו סבלניים יותר הם היו מקבלים את מלוא החוב פארי , וזה משהו מדהים.סגור
-
4.אתם כותבים רק בדיעבד..המטייל 10/11/2019 16:37הגב לתגובה זו1 2הרבה חוכמה השקעה לא הראתם ב2019סגור
-
אני אפילו לא מצליח להבין מה אתה מנסה להגיד ? (ל"ת)מיכה צ'רניאק 11/11/2019 10:08הגב לתגובה זו2 0סגור
-
3.כתבות אלו, גם של צרניאק, חוזרות על עצמן כבר 5-6 שנים (ל"ת)יוד 10/11/2019 16:16הגב לתגובה זו5 2סגור
-
צודק... (ל"ת)המטייל 10/11/2019 16:37הגב לתגובה זו1 0סגור
-
בכל מה שנוגע לצ'רניאק, זה לא נכון. (ל"ת)כ"ף 10/11/2019 16:31הגב לתגובה זו1 1סגור
-
2.הכה את המומחהרוני 10/11/2019 14:17הגב לתגובה זו6 2"המומחה" כשל כמנהל השקעות וכיום הוא יועץ ומייעץ...סגור
-
אתה מוזמן להשקיע באג"ח עם תשואה שלילית. (ל"ת)האד הומינם הוא שטות 10/11/2019 16:44הגב לתגובה זו4 1סגור
-
1.ברכות לכתב מיכה צרניאק-זה הזמן! (ל"ת)כותבי תרחישים 10/11/2019 14:04הגב לתגובה זו7 2סגור
-
השאלה איך זה משליך על מחירי המניות.שחר 10/11/2019 14:52הגב לתגובה זו0 0כשהאגחים ירדו, עלויות המימון יעלו, ואז מה יקרה לרווחי החברות?סגור
-
תגובהמיכה צ'רניאק 11/11/2019 10:06הגב לתגובה זו1 0בוודאי שקיים קשר בין תשואות האג"ח למחירי המניות אם כי הוא אינו מידי . ישנם מצבים רבים בהם מחירי אגרות החוב יורדים והתשואות עולות ובמקביל מחירי המניות ממשיכים לעלות. ברגע שמחירי אגרות החוב יחצו רף אשר השוק יתפוס אותו כמסוכן רק אז תראה השפעה של מחירי אגרות החוב על מחירי המניות. דבר דומה ראית בשנת 2018 כאשר לקראת סוף השנה נרשמו כירידות מכיוון שתשואות אגרות החוב ירדו לרף אשר נתפס על ידי השוק כמסוכן. בוודאי שבטווח הארוך יותר עלייה בריבית ובעלויות המימון של החברות תעיב על הרווחיות וכמובן שתשפיע על תמחור המניות .סגור
